ביטול הרשעה – אי הרשעה פלילית

ביטול הרשעה – אי הרשעה פלילית

הרשעה פלילית הינה קביעה בהליך פלילי כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. פעמים רבות, הרשעה פלילית מטילה על המורשע אות קלון אשר עלולות להיות לו השלכות שונות. ישנם מקרים, עם זאת, שניתן יהיה לסיים הליך פלילי בהימנעות מהרשעה, וזאת למרות שהעבירה בוצעה.

ביטול הרשעה פלילית הינו מהלך אשר נוהגים בו בדרך כלל אנשים ללא עבר פלילי. כאשר מדובר בעבריין חוזר, ביטול הרשעה פלילית כאשר ישנו רישום פלילי קודם, לא יעלה ולא יוריד מבחינתו. לעומת זאת, אזרחים נורמטיביים מן היישוב, אשר הינם נעדרים עבר פלילי, יבקשו לא אחת את ביטול הרשעתם הפלילית.

משמעות הרשעה פלילית

הרשעה פלילית עלולה לגרום לאדם נזק לשמו הפרטי, לביטחונו העצמי, לפרנסתו, לעיסוקיו, לקשריו החברתיים ולקשריו העסקיים. לדוגמא, הרשעה פלילית יכולה למנוע מאדם לעסוק במקצועות כגון רפואה, ראיית חשבון או עריכת דין. כמו כן, דרכו של אדם זה עלולה להיחסם גם למשרות ציבוריות, לקבלת רישיון נשק, הליכי אימוץ ילדים, כניסה למדינות זרות וכדומה.

מעסיקים רבים, למרות שהם אינם מורשים לפנות למרשם הפלילי לשם קבלת מידע, מבקשים ממועמדים לעבודה להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי, וזאת תוך ניצול לרעה את זכותו של אדם לעיין במרשם הפלילי הנוגע לענייניו. הרשעה פלילית רובצת על כתפיו של אדם למשך שנים רבות. לעומת, זאת במידה והליך פלילי מסתיים ללא הרשעה, בתוך חמש שנים מיום מתן פסק הדין ימחק הרישום הפלילי.

כיצד מסיימים הליך פלילי ללא הרשעה?

סנגורו של נאשם בפלילים יכול לפעול לסיום התיק הפלילי ללא הרשעה תוך בקשה להטיל על מרשו עונש חינוכי (לדוגמא, עבודות שירות לתועלת הציבור) ו\או להעמיד אותו למבחן תחת פיקוח שירות המבחן. דרך זו פתוחה בפני הסנגור גם כאשר ישנם ראיות חזקות המוכיחות את ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם, וגם כאשר ישנו אינטרס ציבורי להעמדת הנאשם לדין פלילי.

תסקיר שירות מבחן חיובי, משמעותו

ראשית, סיום הליך פלילי באי-הרשעה תלוי כמעט תמיד בקבלת המלצה חיובית בנוגע לנאשם מצד שירות המבחן. המלצה זו מוגשת לבית המשפט במסגרת תסקיר. אי לכך, במידה ואתם מעוניינים לסיים את ההליך ללא הרשעה, מומלץ להתייעץ עם הסנגור לפני הפגישות עם שירות המבחן.

פעמים רבות, הכנה נכונה מצד עורך דין בעל ניסיון בענף הפלילי יכולה לסייע לנאשם לזכות בהמלצה חיובית משירות המבחן. כמו כן, הסנגור יפעל גם מול רשות התביעה, בניסיון להגיע הסדר טיעון. הסדר טיעון זה יכול לכלול הסכמה בין התביעה לבין ההגנה לכך שבמידה ותסקיר שירות המבחן יהיה חיובי, התביעה תסכים ו\או לא תתנגד לסיום ההליך ללא הרשעה.

יש לציין כי בית המשפט איננו כבול להסדרי טיעון אלו, ואף לא להמלצות חיוביות בתסקיר שירות המבחן. עם זאת, על פי רוב יאמץ בית המשפט מהלכים אלו. חשיבות רבה יש לקבלת ייעוץ משפטי בעניין זה מוקדם ככל הניתן. לעיתים, ניתן להגיע להסכמות עם התביעה כבר במהלך השימוע, ובטרם הוגש כתב האישום.

התביעה אינה מסכימה, האם זה אבוד?

לעיתים, התביעה לא תסכים לסיום ההליך בהעדר הרשעה. במקרים אלו, עדיין לא אבדה תקוותו של הנאשם. הסנגור הפלילי יוכל לנסות ולשכנע את בית המשפט כי מדובר במקרה המצדיק את סיום התיק מבלי להרשיע את הנאשם בפלילים. גם כאשר בית המשפט כבר הרשיע את הנאשם בהתאם לראיות שהוצגו בתיק, עדיין יש בסמכותו – בטרם גזר הדין - להחליט כי התיק, בנסיבות המסוימות, יסתיים עם ביטול ההרשעה.

סעיף 192(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי במידה ובית המשפט החליט, לפני מתן גזר הדין ולאחר שנאשם הורשע, כי יש מקום לתת לגבי הנאשם צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או צו מבחן, ניתן לבטל את ההרשעה.
 

שיקולים מרכזיים העומדים בפני בית המשפט במקרים אלו

ישנם מספר שיקולים אשר עומדים מאחורי החלטתו של בית המשפט שלא להרשיע נאשם או לבטל הרשעתו. שיקולים אלו אינם חלק מרשימה סגורה, אך ניתן להצביע על שיקולים מרכזיים מתוך פסיקת בית המשפט העליון. להלן מספר דוגמאות לשיקולים נפוצים:

• שיקום הנאשם – סיום הליך פלילי ללא הרשעה הינו בעל מטרה אחת מרכזית, לאפשר את שיקום הנאשם ולמנוע את ההשלכות הקשות של ההרשעה הפלילית עליו ועל בני משפחתו. שיקום הנאשם מהווה אף הוא חלק מהאינטרס הציבורי. עם זאת, מדובר בשיקול אחד בלבד, ואין די בפגיעה האישית בנאשם בכדי להביא לביטול הרשעתו.

• העבירה – בית המשפט בוחן את חומרת העבירה, נסיבותיו ואופייה. האם מאופן ביצוע העבירה משתקפים אופי או דפוס התנהגות עברייני. האם מדובר באירוע מקרי? מהי רמת הפגיעה באחרים בגין ביצוע העבירה?

• שיקולי הרתעה – במקרים בהם הוכח כי אדם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ישנו אינטרס ציבורי הרתעתי להרשיעו בפלילים ולא להימנע מכך. שיקולי ההרתעה נובעים גם מהצורך לקיים מדיניות ענישה אחידה.

• עבר פלילי – בית המשפט בוחן האם מדובר בעבירה ראשונה של הנאשם, או שמא עסקינן בעבריין מועד. כמו כן, בית המשפט מציב לנגד עיניו גם את אופיו של הנאשם לרבות גילו, עברו (במיוחד כאשר עסקינן בקטינים), תנאי ביתו, בריאותו והמסוכנות הנשקפת ממנו (הסבירות שיבצע עבירות בעתיד).

• יחסו של הנאשם לעבירה – במסגרת בחינת השיקולים לביטול הרשעה פלילית, עומד בית המשפט גם על יחסו של הנאשם לביצוע המעשים המדוברים. האם הביע חרטה? האם הוא מפנים את חומרתם? האם הוא נוטל אחריות על מעשיו?

לסיכום,

הרשעה בפלילים עלולה לגרום לאדם לנזק משמעותי. ניהול נכון של ההליכים הפליליים יכול להביא לסיום תיק בהעדר הרשעה. השיקולים לכך הינם רבים והפסיקה מגוונות ומורכבת. לכן, במידה ואתם עומדים בפני הליכים פליליים, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה, ויפה שעה אחת קודם.

נביא כאן את דבריה של השופטת פרוקצ'יה, בנוגע לתפיסת בית המשפט בדבר הימנעות מהרשעה: "במורכבות החיים האנושיים על תהפוכותיהם, בהשתקפותם בהליך הפלילי, עשויים להיווצר מצבים קיצוניים אשר אינם מתאימים להחלת העיקרון העונשי הרחב, המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת אשמה.

במצבים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי, נתון בידי בית המשפט הכוח להחליט כי, חרף אשמתו של הנאשם, הוא לא יורשע בדין".