בית המשפט השלום בראשון לציון, הסיר את צו איסור הפרסום אשר הוטל על פרשה חמורה המהווה המשך בעניינו של הנשיא לשעבר, משה קצב (שהורשע לאחרונה בביצוע שורה של עבירות מין). הפעם, כתב האישום מייחס לקצב, לבנו ולשני חוקרים פרטיים, עבירות של הטרדת עד. על פי הפרסומים, בימים האחרונים עצרה המשטרה שני חוקרים פרטיים אשר לפי החשד הטרידו מספר עדים בפרשת קצב.
המשטרה טוענת כי קצב ובנו שכרו את החוקרים במהלך התיק והשניים הטרידו עדים מרכזיים תוך שהם מנסים לתשאל אותם אודות עדויות וגרסאות שנמסרו על ידם בבית המשפט ובמשטרה. כמו כן, נטען כי החשודים ביצעו את המעשים המיוחסים להם כאשר הם מתחזים לאחרים ואף מקליטים את המתלוננים על מנת לסחוט אותם בעתיד.
יש לכם שאלה?
סעיף 249 לחוק העונשין קובע כי אסור להטריד עד בכל הנוגע לחקירה על פי דין או לעדות בהליך משפטי. עבירת הטרדת עד הינה עבירה חמורה הנוגעת למעשים הגורמים לעד לאי נוחות, לרבות איומים מפורשים, שיחות טלפון, מעשים מאיימים (כגון חניית רכב מחוץ לביתו של העד) וכדומה. הרשעתו של אדם בעבירת הטרדת עד איננה תלויה בתוצאה ועל כן ניתן להרשיע את העבריין גם כאשר ההטרדה לא צלחה – הלכה למעשה. דהיינו, התביעה המבקשת להרשיע אדם בהטרדת עד צריכה להוכיח כי הנאשם היה מודע למעשיו, לטיבם ולנסיבות אשר היו כרוכות בהם. הוכחת המודעות קשורה בהוכחת היסוד הנפשי היושב בבסיסה של העבירה. לאמור, יש להוכיח כי הנאשם היה מודע כי הדברים אשר הוא אומר למתלונן היו בקשר להודעה אשר נמסרה או אמורה להימסר על ידו למשטרה או במסגרת הליך משפטי.
הנשיא (בדימוס), מאיר שמגר, התייחס להטרדת עד בפסק דין בבע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר ואח' נ' מדינת ישראל מ"ה (4) 133. "הטרדת עד כוללת כל פנייה אל אדם, בין אם בדיבור ובין אם במעשים, אשר יש בהם כדי להטריד את מנוחתו. הדבר כולל בין היתר פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו". דהיינו, ניתן להרשיע אדם בהטרדת עד גם כאשר הנאשם לא התכוון כלל להכשיל את העדות. להלן מספר דוגמאות מהפסיקה בנוגע להרשעת נאשמים בהטרדת עד.
מכתב "סליחה" של אנס למתלוננת מבית הסוהר
בית המשפט המחוזי הרשיע את האנס הסדרתי, בני סלע, בגין שליחת מכתב מתאו בבית הכלא לאחת המתלוננות בתיק האונס בו הורשע. הנאשם טען כי אין להרשיעו בהטרדת עד וזאת משום שהמכתב הינו מכתב סליחה על מעשיו. עם זאת, בית המשפט בחן את המכתב וראה כי מפורטים בו פרטי מעשה המין אשר בוצע במתלוננת, וכן לא כי הנאשם לא בחל מלהזכיר פרטים מזהים אודותיה כגון מקום מגוריה, שמות הוריה וכדומה. בהכרעת הדין נקבע כי מדובר במעשה חמור וקשה, אשר במובנים מסוימים היה כ"אונס נוסף של המתלוננת, אליו נאלצה האחרונה להיחשף ארבע שנים לאחר האונס הפיסי".
שיחת טלפון מאיימת כנגד מתלוננת לפני עדותה
בפסק דין זה הורשע נאשם בהטרדת אשתו לאחר שזו האחרונה הגישה כנגדו תלונה במשטרה בגין אלימות במשפחה. שבוע לפני דיון ההוכחות בבית המשפט, התקשר הנאשם לאשתו ואמר לה כי הדיון מבוטל ואין צורך שתגיע (אף על פי שהדיון לא בוטל והתקיים כמתכונן). כמו כן, במהלך השבוע שלאחר מכן התקשר הנאשם מספר פעמים לאשתו וביקש כי לא תעיד כנגדו. בית המשפט קבע כי הנאשם השתמש בשיחות הטלפון על מנת להלך אימים על המתלוננת וליצור חרדה בלבה.
שידול אחר להטריד עד
הטרדת עד איננה צריכה להתבצע על ידי הנאשם עצמו. לעיתים, הנאשם משתמש בחבר של העד, או באדם מטעמו, על מנת להפעיל לחץ על העד ולהשפיע עליו ואו על עדותו. שידול אחר להטריד את העד מהווה אף הוא עבירה פלילית. בהכרעת דין, אשר ניתנה בעניין זה בבית משפט השלום התל אביב, הורשע נאשם בהטרדת עד לאחר שביקש מידידתו להתקשר למתלוננת ולשאול אותה מהי מהות תלונתה. לאחר מכן, שלח הנאשם אדם נוסף אשר התקשר למתלוננת וביקש ממנה לשנות גרסתה ואף למשוך תלונתה בעבור כסף.
הטרדת עד באינטרנט
שני נערים אשר הוגש כנגדם כתב אישום בגין ביצוע מעשה מגונה בידידתם הקטינה, גמרו אומר לאיים על המתלוננת באמצעות שימוש ברשת האינטרנט. הנערים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים ובתקופה זו ניצלו את המרחב הוירטואלי על מנת לפרסם איומים בנוגע למתלוננת ופרסומים משפילים לגבי האירוע נשוא כתב האישום.
בית המשפט קבע כי מדובר בהטרדת עד ויש להרשיע את הנאשמים בעבירה זו. בהכרעת הדין נקבע כי בני נוער רבים עושים שימוש באינטרנט ומדובר בכלי תקשורתי מהמעלה הראשונה. "לפיכך, יש להעביר מסר ברור וחד לבני הנוער ולכלל הציבור, שלא ניתן להשתמש בכלי זה על מנת לפגוע בזולת, ובמיוחד בנפגעי העבירה. השימוש באינטרנט מטיבו מביא להרחבת המעגל בהפצת המידע לאוכלוסיה שאיננה מוגדרת בהכרח מראש, וככל שמעגל זה מתרחב כך גדל פוטנציאל הפגיעה באדם שכלפיו מופנים הביטויים המעליבים או המאיימים", נכתב בהכרעת הדין.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
