נהיגה תחת השפעת סמים הינה אסורה על פי פקודת התעבורה. במקרים בהם שוטר עוצר נהג והוא חושד כי האחרון נתון תחת השפעת סמים, בסמכותו לדרוש מהנהג דגימת שתן. סירוב של הנהג להעניק דגימת שתן כאמור עלול לבסס את הרשעתו בנהיגה תחת השפעת סמים. להלן דוגמא למקרה בו אדם אשר סירב לתת דגימת שתן לשוטר טען בבית המשפט לתעבורה כי לשוטר לא היה יסוד סביר לחשוד בו שהוא נתון תחת השפעה של סם מסוכן. המשטרה טענה, לעומת זאת, כי חודשיים לפני כן הנאשם נעצר ונערכה לו בדיקת סמים (אשר נמצאה חיובית).

 

יש לכם שאלה?

פורום נהיגה בשכרות

 

השאלות אשר עמדו במרכזו של ההליך דנן היו - האם אדם אשר סירב לעבור בדיקת סמים בנהיגה יורשע במיוחס לו לפי כתב האישום? האם מידע מודיעני אודות עצירתו של הנאשם חודשיים קודם לכן, ועריכת בדיקת סמים על ידי דגימת שתן, יצר חשד סביר אשר הצדיק דרישה לדגימת שתן בפעם השנייה?

 

עובדות כתב האישום וטענות הצדדים

 

על פי כתב האישום, הנאשם נהג בבני ברק כאשר הוא נתון תחת השפעת סמים. השוטר אשר עצר את הנאשם ביקש מהאחרון למסור דגימת שתן והלה סירב. הנאשם כפר במיוחס לו. לדבריו, הוא לא סירב להיבדק בבדיקת שתן ולראיה הוא אף הסכים לעבור את הבדיקה לאחר כשעתיים ובעקבות היוועצות עם עורך דין. לטענתו, כאשר הוא ביקש לתת דגימת שתן, קצין המשטרה סירב לקבל הדגימה.

 

חשד סביר על בסיס מידע מודיעני

 

הנאשם טען כי לא היה לשוטר חשד סביר אשר הצדיק דרישת דגימת שתן ועריכת בדיקת סמים. ב"כ של הנאשם הדגיש בפני בית המשפט כי בהעדר יסוד סביר, הדרישה לדגימת שתן הייתה מנוגדת לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996. המדינה טענה כי היות והנאשם נתפס בעבירות סמים, הרי שהמידע המודיעיני הנ"ל הקים את החשד הסביר הדרוש לשם עריכת הבדיקה במקרה דנא. צוין כי מדובר במקרה אשר אירע חודשים קודם לכן, כאשר הנאשם נעצר ובדמו נמצא סם מסוכן. הנאשם טען כי בשל חלוף הזמן, המידע המודיעיני הנ"ל לא היה רלבנטי לעבירה נשוא כתב האישום. יתרה מכך, הנאשם הוסיף כי השוטר לא הסביר לו אודות משמעות סירובו. בית המשפט דחה את טענות הנאשם ובא כוחו.

 

בהכרעת הדין נקבע כי תחולתן של הוראות סדר הדין הפלילי בנוגע לחשד הסביר אינן תקפות במקרה דנן וזאת משום שבפקודת התעבורה קיים הסדר ספציפי לסוגיות כגון דא. על פי פקודת התעבורה, שוטר רשאי לדרוש דגימת שתן על בסיס חשד סביר, ובמקרה דנן המידע המודיעיני שהיה בידיו של השוטר ביסס את החשד הנ"ל.

 

בעניין זה, בית המשפט לתעבורה הפנה לפסיקתה של הנשיאה (בדימוס) דורית בייניש, בנוגע למידע מודיעיני בתור יסוד סביר לחיפוש (רע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נגד מדינת ישראל) – "חשד סביר ברמה המצדיקה עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי עשוי להתגבש כאשר המשטרה מקבלת מידע אודות תיאורו של אדם החשוד בביצוע עבירה מסוימת או בדבר האזור שבו עשוי להימצא החשוד. בנסיבות כאלה ייתכן כי המידע שהתקבל יקים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש באדם שמאפייניו החיצוניים או מקום הימצאו תואמים את המידע שהתקבל".

 

לסיכום, השופט קבע כי במקרים בהם קיים מידע מודיעיני אודות אדם, הנוגע לשימוש בסמים, די בכך כדי להקים את החשד הסביר כי סירוב של האחרון לתת דגימת שתן לפי דרישת שוטר נועד להסתיר את היותו תחת השפעת סמים בזמן הנהיגה.