גניבת פטנטים מהמדינה על ידי חוקר במכון הוולקני - תביעה

אתר "גלובס" מפרסם הבוקר (11.10) כי המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 40 מיליון שקלים כנגד פרופ' שלמה בן חיים וד"ר אמיר ערב, וזאת בגין "גזילת טכנולוגיה יקרת ערך". פרופ' בן חיים נחשב לאחד מהיזמים המובילים במדינה בתחום ההיי טק וד"ר ערב הינו שותפו העסקי. התביעה הוגשה בטענה כי הנתבעים גנבו מהמדינה טכנולוגיה יקרת ערך בתחום הקפאת רקמות, תאים ואיברים שלמים. הטכנולוגיה פותחה (ע"י ד"ר ערב וחוקרים נוספים) במכון הוולקני השייך למשרד הבריאות.

יש לכם שאלה?

פורום קניין רוחני

פורום יזמות עסקית

פורום הקמת חברה

המדינה טוענת כי ד"ר ערב, במקביל לעבודתו ופעילותו במסגרת המכון הוולקני (הממשלתי, כאמור), הקים ביחד עם פרופ' בן חיים חברות לרישום פטנטים אשר הגישו בקשות המבוססות על מחקרו של הראשון במכון הוולקני. התביעה הוגשה גם כנגד שתי חברות בבעלותם של בן חיים וערב. נטען כי פטנטים אשר שייכים למדינה נרשמו שלא כדין על שמן של החברות הנ"ל, העוסקות בביוטק. המדינה מגדירה בכתב התביעה את ד"ר ערב כמי שניהל "חיים כפולים". מצד אחד, הקים חברות ביוטק המתמחות בהקפאת רקמות, תאים ואיברים, תוך שהוא משמש בהן כמדען ראשי, ומצד שני עבד במכון הוולקני ופיתח את המחקר "על חשבון" המדינה.

עוד נטען כי פרופ' בן חיים הצטרף לד"ר ערב בשנת 2004 לאחר שהוא "ידע כי האחרון גונב ידע מחקרי ממכון ממשלתי". הודגש כי פרופ' בן חיים השקיע סכומי עתק בחברות אשר הוקמו על ידי ד"ר ערב ואשר מוערכים בכ-17 מיליון דולרים. אי לכך, המדינה מבקשת לראות בפרופ' בן חיים שותף מלא למעשים.

האם ההסכמים נחתמו תוך הטעיה?

בכתב התביעה נטען כי החברות של פרופ' בן חיים וד"ר ערב הגישו במרוצת השנים בקשות רבות לרישום פטנטים, וזאת על בסיס אמצאות שהושגו במסגרת מחקרו של ד"ר ערב במכון הוולקני. יודגש כי חלק מהבקשות אף התקבלו ונרשמו כפטנטים כדין. המדינה מותחת ביקורת קשה ביותר על התנהלות הנתבעים וטוענת כי האחרונים "טוו רשת קורים סבוכה" על מנת לטשטש את עקבותיהם ולמנוע התחקות אחרי הטכנולוגיה ה"גזולה".

למשל, נטען כי ד"ר ערב מסר הצהרות כוזבות באשר לקשרים בינו לבין החברות הנתבעות. זאת ועוד, הודגש כי הסכמי שיתוף הפעולה אשר נחתמו בין ד"ר ערב ובין המכון הוולקני לא היו אלא תולדה של "ניצול האמון הרב שניתן לחוקר הבכיר". המדינה טוענת כי ההסכמים נחתמו בעקבות "המלצותיו המקצועיות" של ד"ר ערב, וזאת תוך שהאחרון מוסיף להם נספחים המאפשרים את חילוצן של הודאות שווא באשר לבעלות על הטכנולוגיה. נטען כי ד"ר ערב הפר באופן ברור ומוחלט את חובת האמון המוטלת עליו בתור עובד מדינה.

המדינה מדגישה כי הוראות התקשי"ר וחוק הפטנטים קובעות באופן מפורש כי עובד מדינה חייב לדווח לאחראים עליו על כל אמצאה שהושגה במסגרת עבודתו. נטען כי המדינה פנתה לנתבעים בטרם הגשת התביעה, על מנת להגיע להסדר הנוגע לגזילת הטכנולוגיה, אך פניותיה העלו חרס ולא נותרה לה ברירה אלא לפנות לערכאות המשפטיות.