הבנק הבינלאומי ישלם פיצויים בסך 500,000 דולרים לסוחר יהלומים וזאת בעקבות מסירת מידע שקרי במתכוון. כך פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב. סוחר היהלומים במקרה דנן טען כי הבנק הטעה אותו וגרם לו להתקשר עם חברה שהיה ספק רב באשר לאיתנותה הכלכלית - וזאת בלשון המעטה. השופט, פרופ' גרוסקופף, קיבל את טענותיו.
יש לכם שאלה?
פורום דיני זכיינות
פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום יזמות עסקית | ליווי עסקי
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות
פורום תביעות בנקים
בית המשפט קבע כי עלה בידיו של התובע להוכיח את התרמית הנטענת ועל כן יש לפסוק לטובתו את הפיצויים המבוקשים. גרוסקופף ציין כי כתוצאה ממהלכיו של הבנק, התובע התקשר בעסקה בעלות של מיליוני שקלים אשר את פירותיה לא ראה (וסביר להניח שלא יראה).
התובע טען כי הוא התקשר בשנת 2000 עם חברה בעסקה על סך כ-500 אלף דולרים. היות והוא סוחר יהלומים מנוסה בבורסה ליהלומים, הוא ביקש להתחקות אחר איתנותה העסקית והפיננסית של החברה בטרם הוא מבצע את העסקה. אי לכך, הוא פנה לסניף הבנק בו החברה ניהלה את עסקיה - סניף של בורסת היהלומים בבנק הבינלאומי. הבנק מסר לתובע כי מדובר בחברה בעלת אורך נשימה כלכלי ואין כל בעיה בהתקשרות עימה. דא עקא, שתי ההמחאות אשר ניתנו לתובע בגין העסקה חוללו והוא נותר כאשר אוויר בידיו.
הבנק ידע אודות המצוקה הכלכלית של החברה
בכתב התביעה נטען כי הבנק ידע מבעוד מועד (ומזה זמן רב) אודות הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החברה המדוברת. חרף כך, טען התובע, נציגי הבנק יצרו בפניו מצג שווא כאילו מדובר בחברה חזקה כלכלית אשר אין כל דאגה מבחינת ההתקשרות עימה. נטען כי הפעולה הייתה לשם הגדלת אשראי העסקים של הבנק ולא בהתאם לנסיבות האמיתיות.
התובע הדגיש כי המידע הכוזב שנמסר לו היה בניגוד מוחלט למידע שהיה בידיו של הבנק, וזאת באופן מכוון ולא מתוך רשלנות. לא זו אף זו, הבנק לא רק ידע על מצבה הכלכלי של החברה, אלא שהאחרונה הייתה נתונה תחת השגחה בשנה שלפני ההתקשרות עם התובע. הודגש כי חשבון הבנק של החברה היה מצוי תדיר בחריגות אשראי בלתי מאושרות ונזילות תזרימי הכספים שבו הייתה בלתי סדירה בעליל.
באי כוחו של הבנק טענו כי התובע, בתור סוחר יהלומים מנוסה, היה צריך להתחקות עוד אחר מצבה הפיננסי של החברה והוא לא היה יכול להסתמך אך ורק על הדברים שנאמרו לו מנציגי הבנק. כמו כן, נטען כי הוכחה של עילת התרמית דורשת עמידה בנטל הוכחה גבוה, והתובע לא הרים את הנטל האמור.
כאמור, בית המשפט קיבל את התביעה. השופט הגדיר את התנהלותו של הבנק כ"שרשרת אירועים חמורה". כמו כן, נקבע כי טענות התובע העלו שאלות קשות באשר להתנהלותו של הבנק לאורך השנים, מקל וחומר כאשר עסקינן בפרשה שאירעה לפני כעשור. הודגש כי מעשיו של הבנק היו בניגוד מוחלט לכל כללי האתיקה וחובות הנאמנות המוטלות עליו מתוקף מעמדו הרם.
"לא ניתן שלא לתמוה מדוע נציגי הבנק מסרו לסוחר היהלומים מידע אודות איתנות כלכלית של חברה הנמצאת חודשים ספורים לפני קריסתה", כתב השופט בפסק הדין, "ניתן להניח כי הבנק ידע כי החברה נמצאת בחריגת אשראי גדולה, והוא ביקש לפרוע את החוב באמצעות תשלום העסקה של סוחר היהלומים". לסיכום, בית המשפט פסק לטובתו של סוחר היהלומים פיצויים בסך כ-500,000 דולרים בגין כישלון העסקה, וכך 300,000 שקלים נוספים בעבור הוצאות משפט.
.JPG)
.jpg)
