חייבים בהוצאה לפועל מבקשים לא אחת להבריח נכסים בכדי להתחמק מתשלום חובותיהם. למשל, כאשר אדם חייב כספים רבים לאחר, והוא מחזיק בידיו נכס מקרקעין, ייתכן והוא ינסה להעביר את הבעלות בנכס לצד שלישי בכדי שהנושה לא יוכל להיפרע ממנו. לעיתים, אירועים כגון דא מתרחשים אף בתוך המשפחה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום הוצאה לפועל וחובות
פורום גביית חובות
פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי
פורום רישום בטאבו | הערת אזהרה


אח אשר היה חייב כספים לאחותו מכר זכויות בדירה מבלי לרשום הערת אזהרה על העסקה. האחות הייתה סבורה כי המטרה אשר עמדה מאחורי התנהלותו של האח הייתה להסתיר ממנה את העסקה. זאת היות והיא, לדבריה, ציפתה כי חובה ישולם באמצעות הנכס. הקונים טענו כי היות והם רכשו את הדירה כדין, ושילמו עבורה תמורה מלאה, הרי שזכותם גברה במקרה זה על זכותה של האחות. בית המשפט נדרש לסוגייה.


סכסוך בין אחים


כאמור, בעקבות חובות בין בני משפחה, אחות פתחה כנגד אחיה תיק בהוצאה לפועל. במסגרת תיק זה, מונה כונס נכסים לדירה, אשר חלק ניכר מהזכויות בה הועברו לאח מתוקף צו ירושה. בהמשך, ניתן לטובתה של האחות פסק דין אשר הביא את כונס הנכסים לרשום הערת אזהרה על חלקו של האח בדירה. הערה זו נועדה על מנת להבטיח את פירעון חובות האח כלפי אחותו.


במועד מסוים, האח מכר את זכויותיו בדירה לקונים. יודגש כי גם הקונים היו קרובי משפחה. מדובר היה למעשה באח נוסף של הצדדים ואשתו. רשויות המס קיבלו דיווח על העסקה בשנת 1996 (האח טען כי העסקה בוצעה בשנת 1993, טרם רישום הערת האזהרה לטובת אחותו). כמו כן, הקונים לא רשמו לטובתם הערת אזהרה על הנכס לאחר העסקה. בחלוף כמה שנים, הקונים ביקשו למכור את הזכויות בדירה. עם זאת, כעת, הם נתקלו בהערת האזהרה לטובת האחות משנת 1994. הקונים הגישו תביעה כנגד אחותם ואחיהם בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.


בית המשפט המחוזי מקבל את טענות האחות - מדובר בהברחת נכסים


במסגרת התביעה, בית המשפט התבקש להעניק לקונים "פסק דין הצהרתי" לפיו עסקת המכר לרכישת הדירה קדמה לרישום האזהרה לטובת האחות. אי לכך, הקונים ביקשו לטעון כי זכויותיהם בנכס קדמו לזכויותיה של אחותם. בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי דין התביעה להתקבל. דהיינו, הערת האזהרה נמחקה. האחות לא אמרה נואש ופנתה בערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, ב"כ האחות טען כי הקונים והחייב פעלו כנגד מרשתו תוך כדי הונאה ומרמה. לדבריו, מטרתם של האחים הייתה להבריח את הנכס ולייתר את הערת האזהרה שנועדה להגן על אחותם.


האחות הוסיפה כי גם אם היה מוכח שהערת האזהרה לטובתה נרשמה לכאורה לאחר עסקת המכר, עדיין זכויותיה מול אחיה עדיפות. המערערת טענה כי היות והקונים לא רשמו במועד את הערת האזהרה, וזאת בחוסר תום לב ובכוונת מתכוון, הרי שברור שמדובר פה בניסיון של חייב להברחת נכסים. האחות הוסיפה כי ניתן בהחלט להיווכח כי אחיה החייב ביקש להתחמק מתשלום החוב ועל כן על בית המשפט לעמוד לצידה. באשר לקונים, האחות ציינה כי היות ומדובר בבני משפחה, ברור אפוא כי הקונים ידעו גם ידעו אודות מצבה של הדירה ומצב החוב בינה לבין אחיה.


בית המשפט קבע כי דין הערעור להתקבל. השופט, ישעיהו שנלר, קבע כי מדובר ללא ספק במקרה חריג אשר הצדיק את ההעדפה של זכות המערערת על פני זכותם של הקונים. בפסק הדין נקבע כי הקונים לא רשמו את הערת האזהרה על עסקת המכר בחוסר תום לב, ומטרתם הייתה אחת - לסייע לאח להבריח את הנכס. יתרה מכך, בית המשפט התייחס גם להליכים נוספים שהתנהלו בין הצדדים, מהם הוכח באופן ברור כי עסקת המכר בוצעה לאחר רישום הערת האזהרה לטובת האחות. אי לכך, נקבע כי האחים היו מושתקים מבחינת הצגת טענה אחרת כעת.