החלטה לעכב הליכים מחמת קיומן של תניות שיפוט זרות

ת"א 586-03-09, טי בי סי טלקום בע"מ נ' Alcatel-Lucent (חברה זרה ) ואח'

העובדות:

1. בשנת 1999 התקשרה התובעת עם חברת Lucent Technologies International Sales Ltd. (להלן: Lucent) במספר הסכמים לפיהם מונתה התובעת כמפיצה, שותפה עסקית, יועצת ומסייעת בפיתוח ושיווק של Lucent בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינית.

בין הפרוייקטים השונים אשר בוצעו על-ידי התובעת בשותפות עם חברתLucent נמנים שני פרוייקטים גדולים והם העומדים במרכז המחלוקת נשוא התובענה: פרויקט בזק ופרויקט פלטל.

2. המבקשות טוענות כי יש לכבד קיומן של תניות השיפוט הזר המצויות בהסכמים, מכוחן של תניות אלה יש לעכב את ההליכים המתנהלים בבית משפט זה במסגרת התובענה הנוכחית.

החלטה:

1. סמכות שיפוט המוקנית לערכאה משפטית על-פי תנייה חוזית יכול שתהיה סמכות מקבילה ויכול שתהיה סמכות ייחודית. לצורך סיווגה של "תניית שיפוט" כייחודית או כמקבילה נעזרים בתי המשפט במספר כללים פרשניים אשר התגבשו בפסיקה.

תנית השיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות שיפוט לבית-משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי- המשפט האחרים. אולם במקרה של ספק יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה.

כללים פרשניים אלו "הוגמשו" עם השנים על-ידי בית המשפט העליון וכך נקבע כי אף אם תניית שיפוט אינה שוללת מפורשות את סמכותם של בתי משפט אחרים וחרף העדר ניסוח מפורש של הבלעדיות – הרי שאין בכך כדי למנוע את המסקנה כי עסקינן בתניית שיפוט ייחודית, בהתבסס על מטרת ההוראה, מגמותיה ושאר אמצעי העזר הפרשניים.

2. אבן הדרך הראשונה בדרך לבחינת אפיונה של תניית שיפוט כייחודית או כמקבילה היא לשון ההוראה. כפי שעולה מנוסח ההוראות, ניסוח מסוג זה של תניות השיפוט תומך בפרשנות שניתנה על-ידי המבקשות לפיה עסקינן בתניות המקנות לבתי המשפט המוסמכים בדבלין או בלונדון סמכות שיפוט בלעדית.

3. הסכמת הצדדים בדבר הדין שיחול על ההסכם, היא כשלעצמה אומנם אינה מהווה אינדיקציה לייחודיותה של תניית השיפוט אולם בהצטרף לגורמים אחרים עובדה זו עשויה לתמוך בהטיית הכף לעבר המסקנה שהמדובר בסמכות ייחודית. מסקנה זו עולה אף בקנה אחד עם תכליתה של תניית שיפוט המקנה סמכות שיפוט בלעדית לפורום זר ככל הנוגע לספק זר המשווק את סחורתו ברחבי העולם.

4. כידוע, ביטול חוזה משמעו שחרור הצדדים מחובתם לבצע חיוביהם בעתיד אך אין פירושו עקירת החוזה מהמציאות המשפטית שבין הצדדים.

דהיינו, להבדיל מאותם חיובים חוזיים אשר נועדו להגשים את התכלית הראשונית של ההתקשרות בין הצדדים יכולים להיכלל במסגרת החוזה חיובים אשר נועדו להסדיר את היחסים המשפטיים שבין הצדדים במקרה בו הסתיימה או כשלה השגת התכלית הראשונית.

הוראות מעין אלה - השורדות את ביטולו של ההסכם ומקבלות חיים עצמאיים לאחר סיום ההסכם – הוגדרו כ"הוראות משניות".

5. כיבוד כוונת הצדדים ומימוש רצונם של הצדדים לברר את סכסוכיהם בפני הפורום הזר המוסכם מהווה ערך יסוד בדיני החוזים ומן הראוי שבית המשפט יפעל להגשמתו של ערך יסוד זה.