תביעה נגד מנהל קרן תמיכה לאברכים ו"בית התלמוד" בבני ברק

תא"מ 16016/07 , אסקימו סחר בע"מ נ' וידסלבסקי ואח'

העובדות:

1. התובעת מחזיקה בשטר על סך 24,200 ₪ המשוך מחשבון בנק בבנק פאג"י שהוא חשבון קרן תמיכה לאברכים כולל בית התלמוד בבני ברק.

2. זכויות החתימה בחשבון הן של מר וידלבסקי משה ו/או של מר גרינבויים שלמה.

3. טוענת התובעת כי בחודש מרץ 2005 פנה מר חיים כהן לנציג התובעת מר עמוס ליכט ובקשו כי התובעת תהיה ערבה להלוואה שהוא ומר פנחס גרינבויים מעוניינים ללוות מגמ"ח "שפע חיים.

4. התובעת טענה כי מאחר והיא אוחזת בשיק כשורה לאחר ששילמה את תמורתו לגמ"ח חבים לה הנתבעים יחד ולחוד את סך התביעה המהווה את סכום השיק נשוא התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן חיובים שונים והוצאות שכ"ט העולים לכדי סכום התביעה

.

ההכרעה:

1. הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש.

2. נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י נטיית מאזן ההסתברות.

3. התובעת היא בבחינת המוציא מחברו משכך עליה רובץ הנטל להוכיח את טענתה. התובעת נשאה בנטל זה.

4. לעניין שאלת הזיוף בתיק זה היה צריך נטל ההוכחה להיות רובץ על התובעת להוכיח כי החתימה אינה מזויפת בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.

5. מנועים הנתבעים להעלות טענת זיוף בנסיבות הקיימות בתיק זה בכדי להטיל את נטל הראייה לעניין החתימה על כתפי התובעת ועליהם מוטל נטל זה. הנתבעים לא הוכיחו כי החתימה מזויפת. כמו כן, לא הוכיחו כי לא ניתנה הרשאה לפנחס לחתום על השיק נשוא התביעה. ההיפך הוא הנכון: העובדה שהם גוננו עליו בתחילת הדרך אומרת "דרשני".

6. אין בטענות הנתבעים בכדי למנוע את אחיזתו כדין של התובעת בשטרות. זאת, משום שהתובעת עמדה בתנאי הוראות הפקודה.

7. התובעת רכשה את השטר כדין ואין היא אמורה לבחוש יתר על המידה כדי לברר מקור השטרות במיוחד כשהיא קיבלה השטרות מי שהוא בנם וגיסם של הנתבעים.

8. השרטוט על גבי השיק הוא הנחייה שלא לפרוע את השיק למחזיק בו אלא להפקידו לחשבונו של המחזיק בו, אולם אין בשרטוט זה הגבלה לסחירותו. מי שמעוניין בכך, יכול בקלות לבקש מהבנק המושך להדפיס שטרות עם "IN ORDER" שרטוט ובתוכם המילים "לא סחיר" ולבקש למחוק את המילים "לפקודת" מנוסח השיק הרגיל. משלא עשו זאת הנתבעים אין להם להלין אלא על עצמם.

9. לעניין הטענה כי השיק הגיע לתובעת לאחר שהופיע עליו הכיתוב "אין כיסוי מספיק", אין בטענה זו כדי ללמד כי השטר לא יכול להיפדות בעתיד, לדוגמה, כשיהיה כיסוי מספיק בחשבון ממנו משוך השיק.

כמו כן, יכול ובחשבון ממנו נמשך השיק אין מספיק מעות כדי לפורעו, אולם יכול ובבעלות בעלי החשבון ממנו נמשך השיק נכסים בממון, במיטלטלין או בנכסי דלא ניידי שמהם ניתן להיפרע בגין השיק.

10. ביהמ"ש מקבל את התביעה כנגד נתבע 2 ודוחה את התביעה נגד נתבע מס 1.