ת"א 16214-03-09, טראס השקעות בע"מ ואח’ נ’ בנק דיסקונט לישראל בעמ (אחר/נוסף) ואח’


העובדות:


1. ביום 9.10.09 הגישו הנתבעים 5 ו-6 בקשה לסילוק התובענה על הסף בגין אי תשלום אגרה. באותו היום, הגישו הנתבעים 5 ו-6 בקשה להתיר להם ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמם.

 

במסגרת בקשה זו התבקש בית המשפט לקבוע כי כתב ההגנה מטעם הנתבעים 5 ו-6, יוגש, ככל שיוגש, לכל המוקדם תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה בבקשתם לסילוק התובענה על הסף בגין אי תשלום אגרה כנדרש (להלן: הבקשה להארכת המועד).

 

ביום 22.10.09 הגישו התובעות בקשה להורות על מחיקת כתב ההגנה שהגישו הנתבעים 5 ו-6 ביום 19.10.09 ועל חיובם של הנתבעים 5 ו-6 בהוצאות לדוגמה.

החלטה:


2. מבחינה עובדתית, אין מחלוקת בין הצדדים כי בקשתן של התובעות למתן פסק דין בהעדר הגנה הוגשה לאחר חלוף כחצי שנה מאז הוגש כתב התביעה, ולאחר שהנתבעים 5 ו-6 הגישו לאחרונה התנגדות לאישור הסכם פשרה שהושג בין התובעות לבין הנתבעות 3 ו-4 ורק לאחר שהנתבעים 5 ו-6 הגישו את הבקשה לסילוק על הסף והבקשה להארכת המועד.


3. אכן, הכללים הפרוצדורליים, ובהם הכללים בדבר מועדי הגשת כתבי בי-דין, חיוניים לקיומו של הליך תקין ולביאור האמת והצדק. בית המשפט העליון פסק לא אחת כי "באין כללים – אין משפט ובאין משפט – אין צדק" ומכאן נובעת החשיבות שבעמידה בלוחות זמנים בהגשת כתבי בי-דין.

 

יחד עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש לא אחת כי מן הראוי כי בית המשפט יימנע מיישום נוקשה ודווקני של כללים פרוצדורליים. בית המשפט העליון אף פסק כי מקום שבעל דין מזלזל באופן ממשי בהליך השיפוטי ייטה בית המשפט לצמצם את מתחם הסטייה מסדרי הדין הקבועים בתקנות סד"א.


4. בנסיבות בהן לא ניכר זלזול מצד בעל דין או בא-כוחו כלפי סדרי הדין או ניהולו של ההליך השיפוטי מן הראוי להותיר בידי בית המשפט מרווח של גמישות בהפעלת שיקול דעתו בעת יישומם של סדרי הדין ותקנות סד"א. בנסיבות המתאימות ראוי לסטות מכללי הפרוצדורה כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק ואינו פוגע בבעל הדין.


5. אכן, מימוש זכותו החוקתית של בעל דין להתגונן בפני תובענה שהוגשה כנגדו היא הפותחת בפניו את דלתות בית המשפט על מנת שיוקנה לו "יומו בבית המשפט" וזכותו להתגונן ולטעון כנגד הטענות המועלות בתובענה שכנגדו תמוצה. בנסיבות העניין לא פעלו הנתבעים 5 ו-6 או בא-כוחם מתוך זלזול בסדרי הדין ואף לא זלזולו בניהולו התקין של ההליך השיפוטי.


6. בנסיבות אלה, כאשר הבקשה לסילוק על הסף טרם נדונה לגופה, כאשר הבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה טרם נדונה לגופה וכאשר אף בקשתן של התובעות עצמן למתן פסק דין בהעדר הגנה טרם נדונה לגופה, וזאת מאחר וטרם חלפו המועדים בהם רשאים המשיבים הרלוונטיים להגיב לבקשות אלה - לא נחצתה ה"נקודה הגיאומטרית", אותה נקודת "אל חזור", אשר עם חצייתה לא ניתן עוד לגלות גמישות ביישומם של סדרי הדין.


7. משלא התקיים דיון בבקשות לגופם של דברים הרי שטרם הגיע המועד אשר לאחריו לא ניתן להתחשב בכתב ההגנה שהוגש באיחור.

 

בנסיבות כאלה, מן הראוי להעדיף את האינטרס התומך במימוש זכותו המהותית של בעל דין להתגונן כנגד התובענה שהוגשה כנגדו וכן את שיקולי הצדק המבוססים על חקר האמת, על פני מתן פירוש דווקני צר ופורמלי לתקנות.