זכיינות היא שיטה עסקית לפיה גוף מזכה מעניק לגוף אחר זכות, לעשות שימוש במוניטין, סימני מסחר ובשיטות עסקיות וזאת בתמורה לתמורה אותה אותו גוף אחר מעביר לגוף המזכה מעת לעת, היכולה להיות בדמות אחוזים ממכירות, רווח וכיו"ב.
בישראל אין חקיקה מוגדרת לזכיינות ומערכת היחסים בין המזכה לזכיין מתבססת בעיקר על חוק החוזים וחקיקה בתחום הקניין הרוחני, דיני חברות, דיני עוולות מסחריות ודיני הגבלים עסקיים.
כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי זכיינות), התשס"א-2001, מגדירים את המושג "זיכיון" ו-"הסכם זכיינות" באופן הבא:
"זיכיון": מתן זכויות שימוש בקניין רוחני או בידע תעשייתי, בין שהם מוגנים בסימן מסחר, סימן שירות, זכות יוצרים, פטנט, זכויות מדגם או הגנה אחרת של קניין רוחני, ובין שהם מאופיינים כשם מסחרי, עיצובים או מודלים ייחודיים, והכל אם מתן הזכויות נדרש לשם ביצוע מכירת הטובין לצרכנים סופיים ומהווה בעיני הצרכן חלק מהותי מערך הטובין הנמכרים.
"הסכם זכיינות": חוזה שלפיו בעל זיכיון או זכיין ראשי מעניק לזכיין את הזכות לעשות שימוש בזיכיון למטרות שיווק של טובין או סוגי טובין מסוימים, והכולל את כל אלה:
(1) שימוש בשם מסחרי אחיד או בסימן מסחר או בסימן שירות אחיד, ובמאפיינים אחידים של הטובין הנמכרים או של המכירה וביצועה, שהם מהותיים לשיווק הטובין ומכירתם;
(2) העברה של ידע מבעל הזיכיון לזכיין שהוא מהותי לשיווק הטובין ומכירתם;
(3) מתן סיוע מסחרי או טכני מבעל הזיכיון לזכיין, במשך תקופת ההסכם.
זכיינות: היתרונות והחסרונות
היתרונות:
מוניטין: הזכיין מתחיל לנהל כבר מהיום הראשון עסק עם פוטנציאל הצלחה גדול. עצם ניהול עסק במותג מוכר וידוע מפחית סיכונים לעומת עסק אנונימי. הזכיין מתחיל לנהל עסק בעל מוניטין כבר מהיום הראשון.
פרסום ושיווק: בד"כ כאשר מדובר ברשת מוכרת, הנהלת הרשת אחראית על פרסום כלל הרשת. כך נהנה הזכיין מפרסום ושיווק אשר מבוצעים ברמה גבוה ופריסה ארצית.
ליווי והדרכה: בד"כ הזכיין מקבל הדרכה וליווי עסקי אשר מקטינים את מרווח הטעויות של העסק ומאפשרים לו לנהל עסק בצורה יעילה וטובה יותר.
אספקה נוחה: בד"כ ברשתות גדולות, הזכיינים מחויבים לרכוש את המוצרים או חומרי הגלם מהספקים שהרשת מכתיבה או מהרשת עצמה. דבר זה בד"כ מייתר מלחמות מחירים וספקים, מציאת ספקים והתנהלות בעייתית מולם.
התרחבות עסקית מכירת זיכיונות מאפשרת למזכה להתרחב באופן מהיר להגדיל את הון העסק.
החסרונות:
מי הבוס? זכיין אינו רשאי לקבל על דעת עצמו החלטות קריטיות לגבי תפעול העסק, תמחור וכד'. אפילו אופן הצגת המוצרים, הצבעים של אותו סניף ואופן סידור הסניף נקבע על ידי הנהלת הרשת. בעצם, הנהלת הרשת קובעת את אופן הפעולה של הזכיין ועל הזכיין לנהוג בהתאם.
אספקה: הזכיין אינו יכול להחליף ספקים והוא בעצם כבול אליהם ולמחירים של אותם ספקים, בין אם אלה ספקים העובדים עם הרשת ובין אם מדובר ברכישה מהרשת עצמה.
מוניטין: כמו שזכיין מתחיל לנהל עסק בעל מוניטין טוב, כל פגיעה במוניטין פוגעת גם במוניטין של הזכיין.
הסכם הזכיינות
אחד הנקודות החשובות ביחסים בין המזכה לזכיין הוא הסכם הזכיינות. הסכם הזכיינות בעצם מפרט את תנאי הזיכיון, הזכויות והחובות של הזכיין והמזכה.
בד"כ ההסכם יגדיר באופן מפורט את הצהרות והתחייבויות הצדדים – הזכיין והמזכה. ההסכם יגדיר את הספקים שעל הזכיין לעבוד איתם; מדובר בספקי הציוד של העסק, ספקי חומרי גלם, מוצרים וכיו"ב. ההסכם יגדיר מהם תנאי חידוש הזיכיון, ביטול הזיכיון, הטריטוריה בה ניתן לנהל או לספק שירותים באמצעות הזיכיון, התמיכה והליווי שהזכיין יקבל מהמזכה וכמובן שאת התמורה שישלם הזכיין למזכה ואת יתר התשלומים אשר יגבה המזכה מאת הזכיין (קרן פרסום וכיו"ב).
יש לך שאלה?
אז רגע לפני שקופצים ורוכשים זכיינות בסכום כסף נכבד ונכנסים להתחייבויות ארוכות טווח, יש לקחת בחשבון פרטים רבים, כמו למשל הוצאה נכבדת ראשונה בגין דמי זיכיון, הוצאות הקמת עסק ועוד. רצוי לבדוק מבחינה עסקית את העסק אותו רוצים להקים, להכין תכנית עסקית ולבחון באופן רציני את העסק. בנוסף, כדאי לקחת בחשבון האם אותו עסק מתאים למי שמתעניין בזכיינות? האם המודל של הזכיינות בה בעצם הזכיין הוא עצמאי אך כפוף להנהלת הרשת מתאים למי שמתעניין בזכיינות?
עודכן ב: 11/03/2014
(4).jpg)
(3).jpg)
.jpg)
