למי נתונה סמכות השיפוט?

דיני המשפחה בישראל מאופיינים במערכת שיפוט מקבילה המאפשרת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני. בחירת ערכאת השיפוט תשפיע על דרך ואופן הדיון ולא אחת גם על תוצאת ההליך כולו.

במאמר זה נסקור בקצרה את סוגי סמכויות השיפוט השונות בדין הישראלי:

סמכות שיפוט ייחודית - סמכות לדון בעניין מסוים המוקנית לערכאה מסוימת ולה בלבד (לדוג': לבית הדין הרבני סמכות שיפוט ייחודית בתביעה להצהרה על תוקף נישואין שנערכו בין בני זוג יהודים).

סמכות שיפוט מקבילה – הסמכות לדון בעניין מסויים מסורה לשתי ערכאות שיפוט באופן שלבעלי הדין אפשרות לפנות לכל אחת מהערכאות. (לדוג': עניין מזונות אישה מסור הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני)

סמכות שיפוט נכרכת – בהתאם להלכה לפיה "הטפל הולך אחר העיקר", בית דין הדן בגירושין מוסמך לדון גם בשאלת המשמורת, המזונות ופירוק השיתוף הנובעים מהליך הגירושין. אציין כי לבית הדין הרבני ישנה סמכות נכרכת שהנה מעבר להלכת "הטפל הולך אחר העיקר" ובסמכותו של בית הדין הרבני לדון ולהכריע בכל העניינים הכרוכים בתביעת הגירושין (סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)).

סמכות שיפוט נגררת – "הובא עניין כדין לפני בית המשפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור העניין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו עניין אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". (סעיף 76 לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב]).

סמכות שיפוט שיורית – סמכות המסורה לבג"צ לפיה הוא יכול לדון בנושאים בהם הוא רואה צורך ליתן סעדלמען הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (סעיף 15 (ג) לחוק יסוד השפיטה).

בנושאי המעמד האישי נמנע בג"צ מלהתערב בהחלטות בית הדין בטרם מוצו הליכי הערעור למעט מבמקרים בהן מועלת טענה בולטת של חריגה מסמכות (בג"צ 323/81) ובמקרים של פסיקה בניגוד לחוק האזרחי (2222/99).

חשוב לדעת –טענת חוסר סמכות יש להעלות מייד בהזדמנות הראשונה אחרת תתפרש אי העלאת הטענה כהסכמה מכללא ובעל הדין יהיה מנוע מלהעלות טענה בעניין העדר סמכות בשלב מאוחר יותר. !!!

המאבקים הפוליטיים המתמשכים להגדרת מדינת ישראל כ- "יהודית ודמוקרטית" הם שיצרו בחקיקה הישראלית את מה שקרוי "מרוץ הסמכויות" בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט למשפחה.

סוגיית מרוץ הסמכויות היא בעלת משמעות עצומה המשליכה לא פעם על תוצאות ההליך המשפטי כולו. לפיכך, מומלץ להתייעץ מבעוד מועד עם עורך דין מומחה בתחום דיני משפחה ומעמד אישי ולקבוע על פי המקרה הספציפי את הערכאה המתאימה והנכונה ביותר לקניית סמכות וניהול ההליך.

נכתב על ידי גלעד בן עמי, עו"ד בוגר מנהל עסקים