בעבר הלא רחוק, ילדים נחשבו יותר ככוח עזר להוריהם מאשר דור העתיד הזוהר כמחשבה המקובלת כיום. סופרים כמו צ'ארלס דיקנס היטיבו לתאר את חוסר חשיבותו של הילד אל מול המבוגר באותה תקופה, ואת היחס המשפיל וההתעללות לה 'זכו' ילדים עניים שגורלם לא שפר עליהם, בלשון המעטה.


אך לא רק הילדים העניים זכו ליחס מחפיר, גם אלה אשר גדלו במשפחות אמידות למדי, לא קיבלו יחס של בני אדם של ממש, אלא נחשבו לרכוש של הוריהם. ההורים והמשפחה הקרובה שלטו בהם ביד רמה, קבעו את גורלם ועתידם, והילד לא יכול היה לומר דעתו, ולא היה מי שיקשיב לה.


כמו דיקנס, ופרנק מק'קורט שכתב את "האפר של אנג'לה" על ילדותו העשוקה באירלנד, גם יאנוש קורצ'אק, שהפך לסמלם של ילדי השואה, ניסה להשמיע לעולם את קולם של הילדים הבלתי נשמעים.


בשנת 1929, הוא חיבר את הצהרת זכויות הילד, או כפי שקרא לה: מגנה קרטה של הילדים. בהתאם לכך, חוברה הצהרת זכויות הילד אשר מעגנת את זכויותיו של כל ילד בישראל, ללא הבדל של דת גזע או מין.


בין הזכויות שנקבעו בחוק, קימת לילד הזכות לגדול ולהתפתח בביטחון, ובשוויון; הזכות לדיור והגנה; הזכות לזהות עצמית; הזכות לחינוך, להגשמה עצמית ולמיצוי היכולות; הזכות לפרטיות; הזכות למניעת ניצול; הזכות להבעה עצמית; וכן הזכות להצלה, אשר מורכבת ממתן קדימות בטיפול בזמן אסון או חירום וכן בעת מחלה.


שמירה על טובתו של הילד בערכאות המשפטיות


זכויות אלו, באות לידי ביטוי בערכאות המשפטיות השונות, כאשר טובת הילד נדרשת לדיון. כך למשל, בבתי המשפט לענייני משפחה בעת הליכי גירושין, זכויות הילד צפות ועולות על פני השטח. כאשר ההורים פעמים רבות שקועים בריב קשה בנושאי רכוש וממון, על בית המשפט לפקוח עין על טובתו של הילד, ולהכריע בהתאם לכך.


כמו כן, במקרים בו האב מבקש להתחשב במצבו הכלכלי ולהטיל עליו מזונות נמוכים, בית המשפט לא פעם קובע כי המזונות לא ישתנו, והאב יאלץ למצוא לעצמו עבודה שבצדה פרנסה גבוהה יותר, והכל לפי טובת הילד ושמירה על זכויותיו. בנוסף, האב יחויב בדמי מדור לילד, לפי זכותו למדור, ויקבע גם משמורת להוריו בנפרד לפי זכותו לחיי משפחה, להגנה ולאהבה.


דעתו של הילד אף היא נשמעת בבתי המשפט השונים. במקרים מסוימים יבקש השופט מהילד להביע את רצונו לגבי המשמורת המועדפת עליו, ולעתים הילד יביע את דעתו לגבי בקשה של אחד ההורים להעבירו לבית ספר אחר. לא תמיד בית המשפט יפעל לפי רצונו של הילד, אך תמיד יפעל למען טובתו.


הגבלות חוקיות על הילד במטרה להגן עליו


ישנם אף חוקים המגבילים את הילד מלבצע פעולות מסוימות, כאשר המטרה היא שוב להגן עליו. כך למשל נערה תוכל להינשא רק מגיל 17 ואילך, וכך למשל ישנו איסור לשנות את דתו של הילד ללא הסכמתו מגיל 10 ואילך. כמו כן, הילד מחויב עד גיל 16 בחוק חינוך חובה, כך שתינתן לכולם הזדמנות שווה להתקדם ולעצב את עתידם, מבלי שיצטרכו לסייע בפרנסת המשפחה, אפילו אם משפחתם דוחקת בהם.

 

ביוני האחרון, הרשיע בית המשפט אם לנער בן 14, לאחר שזה נעדר מבית הספר ללא סיבה מספקת. לאחר שלא עלה בידי האם לספק הסבר מניח את הדעת מדוע לא שלחה את בנה לבית הספר ומדוע לא דאגה לכך שיגיע לכיתה, הרשיע אותה בית המשפט בעבירה על שני סעיפי חוק חינוך חובה. כך, הגן בית המשפט על זכותו של הילד לחינוך.


זכות נוספת שאולי לא רבים מודעים אליה, היא זכותו של הילד לייצוג משפטי עצמאי. אם במקרים מסוימים הילד תובע באמצעות הוריו גורמים שונים, כגון בתי חולים בגין רשלנות רפואית, חברות ביטוח או עירייה בגין תאונה וכו', ישנם מקרים בהם מבקש הילד לתבוע באופן עצמאי ובנפרד מהוריו.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום בית משפט לענייני משפחה


למשל, ילד יכול לתבוע את הוריו, בין אם את אביו ובין אם את אמו, בתביעת מזונות, וזאת למרות שהוריו הסכימו על סכום מזונות, ולא היתה מחלוקת ביניהם בעניין.


זכויותיו של הילד התרחקו אלפי מילין מאלו המצומצמות שהיו מנת חלקו בעבר הלא רחוק, אך למרבה הצער, ישנם מקומות בעולם אשר עדיין מתייחסים לילדים כרכוש, הופכים אותם לעבדים ומנצלים את חולשתם. על כן, חשוב להיות מודעים לזכויות אלה, ולסייע לילד לממש זכויותיו ולהשמיע את קולו.