שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו, נתנה לאחרונה את הכרעתה בעניין בקשה לצו הורות פסיקתי אשר הגישו שני אבות לילד שנולד לפני תשע שנים בארצות הברית בהליך פונדקאות. צו ההורות אמור להכיר בהורותו של האב הלא גנטי של הילד.
השאלה המרכזית שנדונה במסגרת פסק הדין היא האם יש להחיל את צו ההורות המדובר, כאשר מדובר בילד שנולד באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל, החל מיום הלידה, או רק ממועד מאוחר יותר.
באיזה מועד יחול צו הורות כאשר מדובר בילד שהגיע לעולם במסגרת הליך פונדקאות?
בעוד שני האבות ביקשו לקבל צו הורות רטרואקטיבי שיחול מתאריך לידתו של הילד, משרד הפנים התנגד לכך וביקש להחיל את הצו רק ממועד מאוחר יותר, מכיוון שהכרה בהורות החל מיום הלידה עלולה ליצור מצב שלילד יש שלושה הורים - שני האבות והאם הפונדקאית - וזהו מצב שלא יכול להיות אפשרי לפי החוק הישראלי.
השופטת הבהירה כי יש משמעות משפטית נרחבת להחלטה באיזה מועד יחול צו ההורות, והציגה את הקושי שבטענת המדינה לגבי שלושת ההורים, היות שהדין הישראלי לגבי פונדקאות בישראל קובע כי מהרגע שהילד נולד, הוריו הם ההורים המיועדים, ולפונדקאית אין כל מעמד משפטי בנוגע לילד והקשר ההורי ביניהם מתנתק מיד לאחר הלידה.
כמו כן התייחסה השופטת לטובתו של הילד, שהיא באופן חד משמעי וברור כי שני הוריו יוכרו כהוריו החל מיום לידתו. בנסיבות המקרה החליטה השופטת כי צו ההורות יחול ממועד הלידה ולא במועד מאוחר יותר.
בני הזוג נישאו בקנדה לפני 12 שנה, מקיימים משק בית משותף בישראל ומגדלים ביחד שני ילדים שהביאו לעולם בהליכי פונדקאות
כשנתיים לפני הולדתו של הבן, הביאו בני הזוג את בתם הבכורה אל העולם. כעבור כמה שנים הסתיים הליך קביעת מעמד שניהם כהורים, כאשר האב שאינו גנטי אימץ את הילדה. הילד נולד מזרעו של האב השני ומתרומת ביצית, במסגרת הליך פונדקאות. עוד לפני הלידה, ניתן פסק דין בארצות הברית המכיר באבהותם של שני בני הזוג בילד ומיד עם הלידה הם נרשמו כהוריו.
עם זאת, כששבו לישראל, משרד הפנים סירב לרשום את הילד כבנם, ובני הזוג נאלצו להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי בבית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה הגיש התנגדות לכך שצו ההורות יוכר ממועד הלידה.
לטענתו של היועץ המשפטי, חוק הפונדקאות בישראל קובע באופן חד משמעי כי יש להכיר בצו ההורות החל מהמועד שבו ניתן, ולכן אין להפלות זוגות שעוברים תהליכי פונדקאות בארץ מאלו שעוברים אותם בחו"ל בכל הנוגע להחלת צו ההורות באופן רטרואקטיבי.
האם החלת צו הורות בדיעבד החל מיום הלידה יוצר אפליה בין הליכי פונדקאות בארץ ובחו"ל?
עוד טען היועץ המשפטי כי מדובר בסוגיה משפטית מורכבת, מאחר שהכרה בצו הורות ממועד הלידה עלול ליצור מצב לא אפשרי של שלושה הורים, ולכן קודם יש לנתק את הקשר ההורי בין הילד לבין הפונדקאית אחרי הלידה ורק לאחר מכן לתת צו הורות.
באופן עקרוני, צווי הורות ניתנים מיד אחרי הלידה, ופסקי דין קודמים כבר הכירו בעבר במתן צו הורות לבן זוגו של האב הגנטי. בנוגע לצו הורות רטרואקטיבי במקרה של פונדקאות, השופטת לא קיבלה את עמדת המדינה כי המצב עלול ליצור שלושה הורים, וזאת מכיוון שחוק הפונדקאות מבהיר כי מרגע הלידה, אין קשר הורי בין הפונדקאית והילד, אלא רק בינו ובין ההורים המיועדים.
השופטת אף קבעה כי טענת האפליה שהעלה היועץ המשפטי בעייתית, משום שבני זוג חד מיניים כלל אינם יכולים לעבור את הפונדקאות בישראל, אלא רק זוגות הטרוסקסואליים, כך שהם אלו המופלים.
יש לך שאלה?
קביעת תחולת הצו מהותית ביותר במגוון נושאים משפטיים, כגון זכויות בירושה, אפוטרופסות, מזונות, משמורת ועוד. כמו כן, אי מתן צו הורות רטרואקטיבי יפצל את מעמדו המשפטי של הילד בישראל ובארצות הברית.
לבסוף, השופטת קבעה כי ברור שטובתו של הילד היא כי שני הוריו יוכרו כהורים החל מיום היוולדו. כך, על פי האינטרס של הילד, של הוריו וגם האינטרס הציבורי, יש להכיר באביו הלא ביולוגי של הילד כאביו החל מיום הלידה.
תמ"ש 40279-08-18
.jpg)
.jpg)
.jpg)
-min(3).JPG)
