לזכותם של בעלי-חיים שלא להיות נתונים לכאב ולסבל התייחס הרמב"ם באלו הדברים:


" וכן נאסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד, סייג והרחקה, שמא ישחט מהם הבן לפני האם, כי צער בעלי-החיים בכך גדול מאוד, כי אין הבדל בין צער האדם בכך ובין צער שאר בעלי-חיים, כי אהבת האם וחנינתה על הבן אינו תוצאה של ההיגיון אלא פעולת הכוח המדמה המצוי ברוב בעלי-החיים כמציאותו באדם. וזהו הטעם גם בשילוח הקן... "

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד 1994 קובע כי אסור להתעלל בבעל חיים וכך הוא מורה :

  • לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."
  •  " לא ישסה אדם בעל חיים אחד בבעל חיים אחר. "
     
  •  " לא יארגן אדם תחרות קרבות בין בעלי חיים. " 
  •  לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי. "
  • " לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני. "
  • " לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות. " 
  •  " לא יומת בעל חיים בסטריכנין או ברעל אחר שקבע המנהל בהודעה ברשומות, אלא אם כן נתן המנהל היתר לכך. "

העונש הקבוע בחוק לעובר על הוראות חוק אלו הינו עד 3 שנות מאסר.


החוק קובע כי אם לשוטר או גורם אחר שמסמיך החוק יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה על פי החוק, רשאים הם להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש, אולם כניסתם לחצרים של אדם תעשה עפ"י צו חיפוש מאת בית משפט שלום.


כמו כן קובע החוק כי השר לאיכות הסביבה, בהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאי למנות כל אדם להיות נאמן בעלי חיים. נאמן בעלי חיים שמונה כאמור, רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן בעלי חיים, לדרוש, לצורך הגשת תלונה, ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה, להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.

החוק ממשיך ומורה כי ארגון למען בעלי חיים רשאי להגיש קובלנה פלילית פרטית כנגד מי שעובר עבירות עפ"י חוק זה או להגיש בקשה לצו-מניעה שיאסור על ביצועם של מעשים מסוימים.


בפסק-הדין בעניין עמותת "תנו לחיות לחיות" נ’ מפעלי נופש חמת גדר פרט כבוד השופט חשין ארוכות, אודות תכלית החקיקה של חוק צער בעלי חיים, ואמר כי החוק נוקט בשלושה איסורים - עינוי, התעללות והתאכזרות - "כל אחד משלושה מעשים אסורים אלה – מעשה עינוי, מעשה התאכזרות ומעשה התעללות - קנה לו תחום משלו. והגם שהתחומים אינם זהים לחלוטין אלה לאלה, הנה באים הם אלה בתוך אלה עד שלעתים קשה להבחין בין מעשה רע מסוג אחד לבין מעשה רע מסוג אחר."


בהמשך פסק הדין, משווה בית המשפט את החיה לחסר ישע, הנתון כל כולו לחסדי בעליו וכל פגיעה בה, הינה פגיעה בערכי המוסר –


" ...התעללות בבעל-חיים, התאכזרות אליו, עינויו, הינם מעשים בלתי-מוסריים, בלתי -הגונים ובלתי-הוגנים. תחושת החמלה שאנו חשים כלפי בעל-חיים שמתעללים בו נובעת ממקום עמוק בליבנו, מרגש המוסר שבנו, רגש הנחרד נוכח פגיעה בחלש ובחסר-ההגנה. צווינו מלידה להגן על החלש, ובעלי-חיים הם חלשים. בעל -חיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר-הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה. החיה - כמוה כילד - הינה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עימו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לבין החיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים. האדם מצווה אפוא להגן על החיה כחלק מן הציווי המוסרי להגן על החלש.

 

מצוות צער בעלי-חיים באה, אפוא, להגן על בעלי-החיים באשר הם, יצורים שהאלוהים נתן בהם נשמה. כל מי שאלוהים בלבבם, יעשו ככל שיוכלו - איש-איש ממקומו - כדי שהאדם לא יענה בעלי-חיים, לא יתאכזר אליהם ולא יתעלל בהם. ומליבו של האדם נחצבה ההלכה ונחקקו החוקים להגנת בעלי-החיים."


רעיון דומה הובע גם בבג"ץ, העמותה למען החתול נ’ עירית ערד ו-5 אח’, שם בא ידי ביטוי הכאב הטמון בהתעללות הבעלים בבהמתו, על רקע יחסי הכוחות שאינם שווים כלל ועיקר בשל היות החיה חסרת ישע, במובן התלות הרבה בו היא שרויה.


בשנת 2004 דן בית המשפט השלום בבאר שבע במקרה בו הורשע נאשם בעבירה עפ"י חוק צער בעלי חיים בכך ששיסה בעל חיים אחד בבעל חיים אחר. נסיבות העבירה, כפי שתוארו בכתב האישום הן, כי הנאשם שיתף את כלבו מסוג פיטבול בקרב שנערך בין כלבים ושיסה אותו בכלבים אחרים. כתוצאה מכך, נפצעו הכלבים שהשתתפו בקרב, באוזניהם, בראשם ובגופם. בית המשפט קבע כי תכליתו של החוק הנוגע לענייננו, הינה להגן על בעלי החיים, המצויים בחזקת האדם, באחריותו ונתונים למרותו ולחסדיו.

 

בדברי ההסבר לחוק, מסביר ח"כ (כתוארו אז) אברהם פורז, כי מטרת החוק : "מניעת התאכזרות לבעלי חיים ופיקוח על ניסויים הנערכים בבעלי חיים. חברה נאורה נמדדת לא רק ביחסה לבני אדם אלא גם ביחסה לבעלי החיים. מקום נוסף בו התייחס ח"כ פורז לחוק זה הוא בדברי הכנסת תשנ"ד בעמוד 3452, ישיבה מיום 11.1.1994, שם אמר -

 

"מישהו אמר: איזו חברה אנחנו, אם אנחנו הורגים אותם ואוכלים אותם בסוף, ולכן מה כל העניין הזה של התעללות. אני רוצה לומר, שלבעלי חיים אין הזכות לחיים, אך יש להם הזכות שלא יתעללו בהם, לא יענו אותם ולא יפגעו בהם שלא לצורך. והצעת החוק הזו מכוונת להשיג את היעד הזה ".

 

משמע, תכלית החקיקה הייתה בין היתר, הטלת אחריות כלפי בעלים של בעלי חיים, ועיגון חובותיהם המוסריות של בני האדם כלפי בעלי החיים אותם הם מגדלים, להימנע מלהתאכזר אליהם ולדאוג לכל מחסורם.

 

אף המשפט העברי שזור בחובות שמירה, הגנה ועזרה על בעלי החיים, לא רק אלה המצויים בחזקתנו, אלא אף על אלה שבחזקת אויבינו. בעשרת הדברות, מצווה האדם לאפשר אף לבהמתו לנוח ביום השבת. (דברים ה’, יג), כמו גם לאפשר לבעל חיים העובד בשדה לאכול כדי שובעו, במסגרת מצוות - "לא תחסום שור בדישו" (דברים כ"ה פס’ ד’). כן נדרשים אנו לעזור במשאו הכבד של בעל החיים - "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עימו" (דברים כב’ ד’) ואפילו שייך הוא לאויב - "כי תראה חמור שונאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו, עזב תעזב עימו" (שמות כג’ ה’).


כן ידועים מדרשים ודברי הגות רבים, שעניינם החובה לדאוג לבעלי החיים, מחייתם ובריאותם (ר’ למשל: שמות רבה ב’ ב’, תלמוד בבלי, בבא מציעא פה עמ’ א’ ועוד).


המשיך וקבע בית המשפט כי :


" אין ספק אפוא כי המדובר בעבירה מכוערת המצביעה על כהות חושים מצד הנאשם כלפי כלבו, העולה הן כדי פשיעה באמון כלבו בו, והן ביצירת סיכון מוחשי לכלל הציבור. הנאשם הודה כי כלבו נפצע במהלך הקרב, וכן נפצעו הכלבים האחרים שהשתתפו בקרבות אלה. העונש הקבוע בחוק לעבירות בהן הורשע הנאשם, הינו 3 שנות מאסר לכל אחת.

 

בדברי הכנסת פורש, כי כוונת המחוקק בהעלאת רף הענישה עליהן, נועד כדי לאזן בין אופי ההתנהגות הזדונית להיות בעל החיים חסר ישע - "אנחנו מגדילים את העונש על התעללות בבעלי חיים משנת מאסר אחת לשלוש שנים. לדעתי, זה עונש סביר. היום על דברים פעוטים וקלי ערך המחוקק קובע עבירה חמורה. אני חושב שלמי שמתעלל במזיד וביודעין בבעל חיים, עונש של שנה מאסר, כפי שהיה במצב הקודם, הוא עונש בלתי-סביר."


בית המשפט החליט שלא למצות את הדין עם הנאשם היות והנאשם חסר כל עבר פלילי קודם, ובעיקר העובדה, כי הפנים מעשיו תוך שהביע חרטה מלאה על מעשיו וטען כי הוא מתבייש בעצם התייצבותו בפני בית המשפט.
בית המשפט החליט לגזור את עונשו של הנאשם ל קנס בסכום של 8000 ₪ וכן 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.


עודכן ב: 06/12/2016