האחריות לרכוש צבאי בצה"ל מוגדרת בחוק ובפקודות הצבא הקובעים סנקציות משמעתיות ואף פליליות כנגד מי שמתרשל בשמירה על ציוד המופקד באחריותו. כוונת המחוקק בעניין העבירה של אי שמירה על רכוש צבאי הינה להניע את מפקדי צה"ל וחייליו למאמץ ראוי למניעת אובדן, נזק או קלקול של ציוד צבאי. זאת הן בשל העובדה כי הימצאותו תקינותו ושלמותו של הציוד הינו תנאי ליכולת היחידה לעשות בו את השימוש הייעודי לו, והן בשל החשש כי הציוד יגיע לידי גורמים פליליים או חבלניים.


סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) מגדיר כי: "חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאובדן כל רכוש צבאי שהגיע לידו או לרשותו, או שהיה אחראי לשלמותו, בין אם ניזוק הרכוש או נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו מאסר ששה חודשים...". אם היה החייל מופקד על שמירת הרכוש גדלים העונשים וכן גדלים העונשים כשהעבירה מתבצעת כלפי רכוש מסוג מיוחד כגון כלי נשק, תחמושת, כלי לחימה, כלי תחבורה, וכדומה.


מהם מרכיבי העבירה של אי שמירת ציוד וכיצד ניתן להימנע ממנה?


אפשר להאשים בעבירה של אי שמירת ציוד כל מי שנמצא כדין במשמרת הצבא, או בתקופת תחולת החש"ץ כלפיו בסיום אותה תקופה, הן אם הוא חייל בשרות חובה או קבע, הן אם הוא בשרות מילואים פעיל, הן אם הוא אזרח עובד צה"ל וכן מי שנמסר לו נשק או ציוד מטעם הצבא על פי הרשאה, למשל אזרח המשמש כרכז בטחון שוטף או כחבר כיתת כוננות בישוב.


בכדי להימנע מעבירה, על החייל לנקוט בכל האמצעים הסבירים לשמירה על הציוד המופקד בידיו. קרי, לפעול לשמירת הציוד מאובדן או נזק על פי הכללים הקבועים בפקודות ולהימנע מרשלנות במעשה או במחדל, כפי שהיה עושה חייל סביר וזהיר באותן נסיבות.


ובמועד הנכון, פירושו לעשות כך כל הזמן. זאת בשונה מבדרך כלל ותוך הקפדה על מועדים מחייבים הקבועים בפקודות, למשל מועדים המחייבים ספירות או נהלים להעברת ציוד. במידה וחל על הציוד בלאי, נזק או חסר, חובה לדווח לממונים בהקדם האפשרי.


אחריות מיוחדת מוטלת על מפקד יחידה שנדרש לנקוט בכל האמצעים הסבירים למנוע אובדן, נזק או קלקול הרכוש הצבאי ביחידתו. עליו לממש אחריות זו בעריכת ביקורות במועדן ווידוא קיום פקודות ונהלים. אחריות מיוחדת חלה גם על קצין לוגיסטיקה, נגד לוגיסטיקה ואפסנאי לפעול בכל האמצעים לשמירת הרכוש הצבאי המופקד בידיהם ו/או נמצא באחריותם וזאת בקיום הפקודות המקצועיות לתחזוקה ושמירה על הציוד, הפקודות לאפסון ואחזקת הציוד והפקודות למסירתו כאשר נדרש, ספירות רישום ודיווח ועוד.


מפקדי צה"ל וחייליו נאלצים להתמודד יום יום עם המתח הקיים בין חובתם לעמוד בעומס משימות ואילוצים מבצעיים, מחסור במתקנים ואמצעים לשמירה על הציוד וחוסר הכשרה וידע אצל חיילים ובעלי תפקידים, אל מול אחריותם המחייבת לקיים או לאכוף את הפקודות ולהימנע מרשלנות כלפי ציוד, אשר עשויה לגרור אשמה במידה ויאבד, ייגנב, או יגרם לו נזק.


מה קורה כאשר הושחת, נגנב או אבד ציוד צבאי?


כאשר הושחת, אבד או נגנב ציוד אפסנאי בערך נמוך מטופל העניין בדרך כלל בהליך של דין משמעתי במסגרת היחידה. אולם, כאשר הרכוש הינו בכמות גדולה, ציוד יקר ערך או תחמושת, נשק או ציוד לחימה כגון אמצעי ראיית לילה, ציוד לחימה מסווג וכיוצא בזאת, צפויה להיפתח חקירת מצ"ח אשר עשויה להוביל להליך פלילי כנגד מי שימצא אחראי.


האחריות לציוד אינה מוחלטת ויש לה סייגים רבים. לפיכך, לדברים הנאמרים בחקירה חשיבות רבה לתוצאות התהליך. על כן, כמו בכל מקרה של חקירה במצ"ח, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום טרם החקירה.