"מתדיינים ייצאו ויבואו במבוכות ובפיתולים, ומחשבי-קיצין הם שיידעו מה דרך יבור לו אדם, שייכנס לפרד"ס וייצא ממנו בשלום. ענייננו-שלנו הוא בפקעת מעין-זו האחרונה: תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים של בני-זוג ועימה תביעה למדור; והשתיים כרוכות ואחוזות זו-בזו עד-לבלי-הפרד."


ציטוט זה מתוך פסק דין שניתן על ידי השופט חשין בבג"ץ אקנין נגד בית הדין הרבני, עוסק בנושא הסמכויות של בית הדין לדון בנושא הרכוש, ומכאן מתקשר למאמרינו זה העוסק בכריכת מזונות ילדים בתביעות גירושין.


ניתן לומר כי המציאות המשפטית בנושא תביעות מזונות הילדים וכריכתם בתביעת הגירושין הייתה מורכבת בעבר פי כמה וכמה, היות וכאשר אדם היה מגיש לפתחו של בית הדין תביעת גירושין כרוכה, הייתה האישה אצה רצה לבית המשפט ומגישה אף היא תביעת למזונות ילדים, בשמם של הקטינים וזאת מכוחה כאפוטרופוסית הטבעית שלהם.


ואכן, עוד בתחילת שנות השבעים פסק בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור שרגאי, כי לא ניתן לכרוך מזונות ילדים בתביעת גירושין המוגשת על ידי האב לבית הדין הרבני. אולם, בית המשפט סייג את הלכתו למזונות הנדרשים, מכאן ולהבא אך על תביעה המבקשת את השבת ההוצאות שהוציאה האישה מכיסה על מזונות ילדיה; את זאת, קבע בית המשפט, ניתן לכרוך לתביעת הגירושין.


אם כן, מתדיינים אשר כרכו את מזונות הילדים בתביעות גירושין, מצאו את עצמם במצב אבסורדי לחלוטין, כאשר את אותו נושא משפטי, קרי מזונות ילדים, הם הצטרכו לנהל בפני שני ערכאות שונות, על נושא העבר בפני בית דין רבני ועל נושא העתיד בפני בית המשפט.


פסיקת בג"ץ: האישה אינה יכולה להגיש תביעת מזונות בשם ילדיה בבית המשפט


מצב משפטי סבוך זה נמשך עד לפני כחודש, עת שהנושא הובא שוב לדיון בפתחו של בג"ץ, בפני כב' השופטים מלצר, הנדל וזילברט. בפסק דין קצרצר, קבעו השופטים כי לאחר שאב הגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין, שוב אין האישה יכולה להגיש תביעת מזונות בשם הילדים לביהמ"ש, אף לא כאפוטרופוסית הטבעית שלהם, וכך לפי דברי השופטים:


"עניין מזונות הקטין נכרך תחילה כדין בידי המשיב, בעת שהגיש לבית הדין הרבני את תביעת הגירושין. התביעה בשם הקטין הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה עוד בטרם שהעניין הספיק להתברר עד תומו, ומבלי שהמשיב והעותרת הגיעו להסכמות בנושא. אין בכך כדי לשלול את סמכותו של בית הדין הרבני."


כיום המצב המשפטי בנוגע לסמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושא המזונות, שונה באופן מהותי מבעבר. כיום, משהוגשה תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני וטרם נפסק נושא תביעת מזונות הילדים, אין האישה יכולה להגיש לביהמ"ש תביעת מזונות אף לא בשמם של הקטינים, וכן לא מכוח היותה אפוטרופוסית טבעית.


יצוין, כי בהתאם לפסיקת בג"ץ, משתמע כי משפסק בית הדין לדון בנושא המזונות יכולה האישה להגיש תביעה להגדלת מזונות ילדים לביהמ"ש וזאת בשמם של הילדים. אולם, לאור הלכת "דן ופסק" הקובעת כי ישנה סמכות נמשכת לדון בנושא שנידון ונפסקת בפני ערכאה מוסכמת, אזי ככל הנראה האישה תהא מנועה אף בעתיד מלהגיש תביעה למזונות בשמם של הקטינים לביהמ"ש, היות ובית הדין הרבני דן ופסק בנושא מזונות הילדים.


כעת כל מה שנותר הוא להמתין ולראות האם הלכה זו תאריך ימים.