הסכם בין יורשים בחלוקת העיזבון

הסכם בין יורשים בחלוקת העיזבון (סעיף 110 לחוק הירושה)

הורשה היא תהליך העברת הקניין בנכסי העיזבון ליורשים, מכוח חוק הירושה התשכ"ה1965-., היא אינה תוצאה של פעולה רצונית של "מעביר הקניין" – המוריש

העברה בירושה היא תוצאה של סעיף 1 לחוק הירושה הקובע כי -

במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.

העברת הקניין, כאמור, היא העברה מכוח דין ולא מכוח הסכם ולכן אין היא מהווה "מכירה", כנוסחה בסעיף 1 לחוק מס שבח. מתוקף עובדה זו חוק מס שבח לא חל על העברת נכסים בירושה. המחוקק אף טרח לנסח כלל זה במפורש בסעיף 4 לחוק מס שבח.

הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה.

על פי סעיף 110 לחוק הירושה ניתן לערוך הסכם בין היורשים לגבי חלוקת נכסי העיזבון.

הסכם חלוקה בין היורשים,של נכסי העיזבון, אינו טעון אישור בית משפט או בית דין, והוא מחייב את הצדדים לו ממועד כריתתו ואילך

לעיתים, מבקשים היורשים לאשר הסכם חלוקת עיזבון (באם נכרת ביניהם קודם),בעת הגשת הבקשה לצו ירושה, כך שצו הירושה ואישור הסכם החלוקה יינתנו בצוותא, אולם אין חובה כלשהי לעשות זאת.

ניתן לערוך הסכם כאמור, לאחר קבלת צו הירושה וכול עוד לא חולק העיזבון בפועל, קרי, רישום הנכסים בלשכת המקרקעין. בהערת אגב זה המקום לציין, שבמידה וחולקו הנכסים, כול העברת נכסים בין היורשים תחשב כעסקה שחל עליה חוק מס שבח מקרקעין.

נכסי עיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט

חלוקת נכסי עיזבון

חוק הירושה, התשכ"ה1965-, מסדיר את התהליך המשפטי של הורשה. עיקר תהליך ההורשה הוא העברת הקניין בנכסי המוריש לתעודתם הסופית. במידה ולמוריש מספר יורשים, ומספר נכסים, זכאי כל אחד מהם לחלק יחסי מכל נכסי העיזבון.

חלוקה שבה לכול אחד מהיורשים יש חלק בלתי מסוים בכל אחד מנכסי העיזבון היא חלוקה המגבילה מאד את כול אחד מייחדי היורשים לעשות בנכס כחפצו (לדוגמא: מכירתו).

בדרך כלל ישאפו היורשים לחלק את נכסי העיזבון ביניהם כך, שכל יורש יקבל נכס מסוים ויוכל לעשות בו כחפצו. לצורך כך מתקשרים היורשים בהסכם חלוקת נכסי עיזבון. השאלה היא – האם העברת הזכויות במקרקעין, הנובעת מהסכם חלוקת נכסי העיזבון היא מכירה שחוק מס שבח חל עליה. בע"א 799/77 מנהל מס שבח נ' פחייק נקבע, שחלוקת נכסי העיזבון בין היורשים, היא חלק אינטגרלי מההליך המשפטי הכרוך בהורשה, ועל פי סעיף 4 לחוק מס שבח, אין פעולה זו נחשבת למכירה.

ההלכה הנ"ל הורחבה ע"י בהמ"ש בע"א 80/56 תגר, מכבי נ' מנהל מס שבח בה נקבע , כי רכישה מכוח צוואה, המקנה נכס למספר יורשים תוך הקניית זכות קדימה לאחד מהם לרכוש את חלקי האחרים, לא תחשב ל-"מכירה". ניצול זכות הקדימה, ע"י היורש שהוקנתה לו הזכות, הופכות את כל הזכויות בנכס לרכושו של היורש, והאחרים יורשים את התמורה ששילם היורש שמימש את זכות הקדימה.

המסקנה העיקרית מהאמור היא שרצוי מאד שהטיפול בעיזבון יעשה ע"י מומחה הבקיא בדין ובפסיקה, ויכול לתכנן את החלוקה בצורה מיטבית שתמנע תשלום מיסים מיותרים. לפיכך מומלץ מאד לקבל ייעוץ משפטי טרם חלוקת העיזבון ורישום הנכסים במרשם המקרקעין