בסוף 2010, נכנס לתוקפו "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת". חוק זה נועד להסדיר בעיות הנובעות מדיני המשפחה במדינת ישראל בכל הקשור לרישום זוגות אשר אינם משתייכים לאחת מהדתות המוכרות בישראל. במסגרת החוק יכולים בני זוג שהם גבר ואישה, לבוא בברית הזוגיות, וזאת בתנאי שמתקיימים בהם בין היתר התנאים הבאים:

 

בני הזוג (גבר ואישה) הינם מעל גיל 18,
שניהם תושבי מדינת ישראל
שניהם רשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת
הם אינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה
הם אינם נשואים זה לזה ואינם רשומים במרשם האוכלוסין כמי שנישאו במסגרת נישואין אזרחיים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
 

אחת הבעיות המרכזיות עם החוק נובעת מהעובדה שהוא איננו מאפשר לקבוצות אוכלוסייה נרחבות לקיים חיי משפחה ולנהל בית משק משותף במעמד אישי ושווה זכויות. ברשימת הזוגות אשר לגביהם חוק ברית הזוגיות איננו תקף תמצאו:

 

זוגות בהם רק אחד מבני הזוג מוגדר כ-"חסר דת"
זוגות מעורבים המגיעים מדתות שונות
זוגות אשר הוגדרו כפסולי חיתון על ידי הרבנות הראשית לישראל
זוגות המעוניינים להינשא מחוץ למסגרת הרבנות באמצעות נישואין אזרחיים
זוגות חד מיניים
 

 

ברית הזוגיות- זה פוליטי או חברתי?

 

לאורך ההיסטוריה הפוליטית של כל ממשלות ישראל, נעשו ניסיונות להפרדת מוסדות הדת ממוסדות המדינה. במקביל, הועלו מספר רב של הצעות חוק אשר נועדו להסדיר את מעמדם של אלו שאינם יכולים להינשא במדינת ישראל.

 

ניסיונות אלו באו לידי מימוש רק בשנת 2007, כאשר שר המשפטים דאז, מר דניאל פרידמן, והרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, הגיעו להסכם בנוגע להגשת הצעת חוק מוגבלת לנישואים אזרחיים בישראל. הסכם זה הוביל כאמור לחקיקת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, חוק חשוב אומנם בכל הקשור ליחס מוסדות המדינה כלפי אזרחיה, אך מצד שני, הוא מותיר סימני שאלה רבים בכל הקשור לקבוצות רבות באוכלוסייה שחוק זה איננו מהווה עבורם פתרון הולם לבעיה עימה הם מתמודדים מדי יום, בעיית רישום הזוגות בישראל ויצירת מעמד שווה זכויות לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל, ללא הבדלי דת, גזע ומין!

 


עודכן ב: 07/08/2013