אורן שלום,
סעיף 342 (א) ל"חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995" [להלן - "החוק"] קובע, כי:
"מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם;…".
דהיינו: החוק מחייב אדם, אשר אינו עובד, בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו, בגין התקופות שבהן לא עבד. חובת התשלום כאמור לעיל מוטלת על המבוטח עצמו.
סעיף 347 לחוק מסמיך את פקיד הגבייה לקבוע את הסכום לתשלום כדמי ביטוח לאומי כאמור להלן:
"מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות."
כאשר מדובר בחוב, אשר אין ספק או מחלוקת לגבי טיבו ומהותו, חוב זה שריר וקיים במערכת המוסד לביטוח לאומי. על כן, הוא ממשיך לשאת הצמדה, ריבית וקנסות, ולעמוד לחובתו של המבוטח.
@יודגש- בדומה לחובות מס אחרים, על חובות קיימים במוסד לביטוח לאומי לא חלה התיישנות; והמוסד רשאי לגבות את החוב מהחייב כל עוד החוב שריר וקיים.
בהצלחה,
שי אשכנזי, עו"ד
מומחה לנזקי גוף
ולמימוש זכויות רפואיות
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד רונן אבניאל 055-4532804
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
