זיכוי נאשם מאינוס אשתו לשעבר בגין ספק סביר עקב החשש לעלילה מצדה

כלל ברזל בדין הפלילי הוא כי על המדינה המאשימה להוכיח מעבר לספק הסביר את אשמתו של הנאשם, לצורך הרשעתו בדין. גם כאשר מדובר בעבירה חמורה ביותר, דוגמת עבירת האינוס, הרשעה של הנאשם בעבירה תיתכן רק עם הוכחת היסודות העובדתיים והנפשיים של העבירה. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לכך שבית המשפט לא ירשיע נאשם כאשר קיים ספק בנוגע לאשמתו.

יש לך שאלה?
פורום עבירות מין
פורום פלילי

הנאשם הגיע ביום ה-1.2.2010 לביתה של המתלוננת, לה היה נשוי בעבר ולהם היו ילדים משותפים. הנאשם לא עמד בחובת תשלום המזונות, ולכן המתלוננת הגישה תביעת מזונות כנגדו. לטענת המתלוננת, הנאשם הגיע על מנת להסדיר את תשלום המזונות ביניהם.

באותה הפגישה, הנאשם אמר למתלוננת כי הוא אוהב אותה, ורוצה לשקם את הזוגיות עימה. המתלוננת השיבה לנאשם כי היא לא הייתה מעוניינת בחידוש הקשר עימו, וברצונה להגיע להסכם בנוגע לתשלום המזונות בלבד. הנאשם התעלם מדבריה של המתלוננת, אמר לה שהוא חולם עליה כל לילה, ואנס אותה בכוח למרות התנגדותה.

מנגד, הנאשם כפר בכך שהיו לו ילדים משותפים עם המתלוננת. הנאשם טען כי המתלוננת כי שפנתה אליו שלצורך קביעת פגישה, וכי השניים נסעו לביתה לצורך קיום יחסי מין, לבקשתה. הנאשם הודה כי קיים יחסי מין עם המתלוננת, אולם אלו קוימו ביוזמתה ובהסכמתה. לטענת הנאשם, מטרת המתלוננת הייתה לטמון לו "מלכודת", ולסבכו בעבירת האונס, כדי להפעיל עליו לחץ במסגרת ההליך המשפטי שהתנהל בעניינם במסגרת בית המשפט לענייני משפחה.

הכרעת הדין של בית המשפט

השופט עמד על הקשיים הראיתיים של המקרה, שכן היה מדובר ב"גרסה למול גרסה", כפי שהיה פעמים רבות בעבירות מין. השופט סבר כי לא היה ניתן לנתק את נסיבות המקרה, ואת הרקע שאפף את היחסים בין הצדדים, מהשאלה האם יחסי המין קוימו "בהסכמתה החופשית" של המתלוננת.

השופט ציין את רצונה העז של המתלוננת לקבל את מזונות ילדיה, לבטח על רקע היותה בת המגזר הערבי שהייתה גרושה בשלישית. האינטרס של המתלוננת היה לכלכל את ילדיה, ולמנוע את הכפירה של הנאשם באבהותו.

השופט התרשם כי הנאשם שיקר בחקירותיו, ואף נמצא בלתי מהימן בעדותו בבית המשפט. אולם, בכך התעורר חשד בלבד כי הנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו. מנגד, גם המתלוננת לא דבקה באמת לאורך כל עדותה. עובדה זו, ביחד עם כל שהטענות המשפטיות כנגד הנאשם, שלא היו מבוססות בראיות, הביאה את השופט להחלטה כי היה נכון לזכות את הנאשם.

השופט עמד על כך כי עיקרון יסוד במשפט הפלילי הוא שהחובה לשכנע את בית המשפט באשמת הנאשם, מעבר לכל ספק סביר, מוטלת על המאשימה. במקרה דנן, השופט לא השתכנע במידה הדרושה בכך שיחסי המין קוימו ללא הסכמת המתלוננת. בלב השופט נותר ספק האם ניתנה הסכמה של המתלוננת לצורך קידום הסכם בדבר תשלום המזונות. לאור כל האמור לעיל, בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת האינוס מחמת הספק.