בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש גבר נגד חברת הביטוח שביטחה את הטרקטורון שעליו רכב בביטוח חובה. האיש הגיש את התביעה לאחר שהיה מעורב בתאונת התהפכות של טרקטורון שעליו רכב בתאריך 16.4.16. בעוד הצדדים לא חלקו על עובדת התרחשותה של התאונה ועל אחריותה של המבטחת לפצות את האיש בגין נזקיו, המחלוקת העיקרית ביניהם הייתה קשורה לגובה הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה ובסכום הפיצוי שמגיע לו לקבל.


בעקבות התאונה האיש נחבל באצבע מספר חמש של יד שמאל ובאמה השמאלית. בבדיקתו בחדר המיון צוין כי ישנה קטיעה כמעט מלאה של האצבע. לפיכך, האיש עבר עוד באותו היום ניתוח להשתלת אצבע מספר חמש בכף יד שמאל.


השתלת האצבע נכשלה ולכן בוצע לאיש ניתוח קטיעה


בתאריך 21.4.16 האיש עבר ניתוח נוסף אחרי שהשתלת האצבע נכשלה. במהלך הניתוח הושלמה קטיעת האצבע והוא שוחרר לביתו עם המלצות לבצע ריפוי בעיסוק ולהיות במעקב במרפאת כף יד. כעבור שמונה חודשים ממועד התאונה, האיש החל לקבל טיפול פסיכולוגי בעקבות השלכות התאונה.


האיש טען שהתאונה גרמה להידרדרות משמעותית במצבו הנפשי כאשר מאדם חברותי, מתפקד וסבלני המשמש לסובבים מקור תמיכה הוא הפך להיות עצבני וחסר סבלנות. האיש הוסיף וטען כי קטיעת האצבע השפיעה עליו באופן קשה ובלתי חולף וגרמה לו לפגיעות רבה ולפיתוח דיכאון, הפרעת הסתגלות או פוסט טראומה. לפיכך, הוא טען כי בעקבות התאונה נגרמה לו מגבלה בינונית בעבודה והפרעה בינונית בתפקוד הנפשי והחברתי. על כן הוא טען שיש לקבוע את נכותו בשיעור של 25%.


בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה לצורך הערכת הנכויות שנגרמו לאיש בעקבות התאונה.

 

המומחה בתחום האורתופדיה בחן את התיעוד הרפואי, ערך לאיש בדיקה קלינית וקבע לו נכות רפואית בשיעור 10% בגין קטיעת אצבע 5 בכף יד שמאל. כמו כן נקבעה לאיש נכות רפואית בשיעור 10% בגין צלקת ניתוחית, מכוערת ורגישה.


מכלול התסמינים של האיש אינו מעיד על הפרעה נפשית


מומחה בתחום הפסיכיאטרי בדק את האיש וציין שהוא מתלונן על כך שהוא לא מצליח לתפקד, מתבייש בהופעתו, בקושי יוצא מביתו ולא יודע להסביר מה מפריע לו. המומחה קבע שקיים קושי באבחנה של פסיכוזה מכיוון שהאיש נעדר מחשבות שווא. המומחה הוסיף וקבע כי לא ניתן לקשור את מצבו לתאונת הדרכים ולכן לא המשיך בקביעת האבחנה עבורו. בחקירתו המומחה ציין כי רוב הפרמטרים שנבחנו על ידו תומכים בכך שתיאור הדברים על ידי האיש אינו מעיד על מחלה.


המומחה אף הוסיף כי מכלול התסמינים שתיאר האיש וגרסאות העדים מטעמו אינם מתגבשים לכדי הפרעה נפשית אשר מזכה באחוזי נכות לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי.


השופטת קבעה לאיש נכות תפקודית בשיעור של 15%


לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה שאין מקום להתערב בקביעת המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה אשר שלל קיומן של הפרעות פסיכיאטריות אחרות אשר אינן קשורות לאותן הזיות. השופטת הוסיפה שחקירתו של האיש בבית המשפט כמו גם הסיכומים שהוא הגיש לבית המשפט מובילים למסקנה כי התייחסותו לאותן הזיות שתוארו בבדיקתו היו בגדר סימולציה, כלומר התחזות.


השופטת קבעה כי נכותו הרפואית המשוקללת של האיש מסתכמת ב-19%. למרות טענתו של האיש כי נכותו התפקודית עולה באופן ניכר על נכותו הרפואית, השופטת קבעה כי נכותו התפקודית היא בשיעור 15% בלבד.


בחירת האיש שלא לעבוד לאחר התאונה אינה מעידה על חוסר יכולת לעבוד


השופטת ציינה כי התיעוד שקיים בתיק וחקירתו של האיש לא עלתה בקנה אחד עם טיעוניו בדבר היותו חיוני ומתפקד לפני התאונה בעוד אחריה הוא הפך לעצבני וחסר יכולת תפקוד. השופטת הוסיפה כי עובר לתאונה האיש לא עבד באופן רציף. לפיכך, השופטת קבעה שניתן להתרשם כי בחירתו של האיש שלא לעבוד החל ממועד התאונה אינה מעידה על חוסר יכולת לעבוד.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי נזקיו של האיש מסתכמים בסך של 256,285 שקלים עבור הפסדי השתכרות בעבר, הפסדי השתכרות לעתיד, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכאב וסבל. כמו כן נקבע כי המבטחת תשלם לאיש שכר טרחת עורך דין בסך של 33,317 שקלים.


ת"א 44836-01-18