עובדת ותיקה בעיריית לוד שפוטרה בגיל 58 לאחר שתפקידה התייתר, זכתה לאחרונה בפיצויים בסך של 18 אלף שקלים בגין עוגמת נפש. בית הדין לעבודה בתל אביב דחה את טענתה להפליה מחמת גיל, אך קבע כי העירייה לא עשתה מאמץ מספיק למצוא לה תפקיד חלופי.
נשיאת בית הדין ציינה כי העובדת פוטרה בזמן שניתן היה למצוא פתרון זמני לתפקידה. העירייה הציעה מספר תפקידים חלופיים שחלקם היו זוטרים ולא הולמים את מעמדה, וההצעה האחרונה כללה תנאים שלא הובטחו קודם לכן, מה שהקשה על קבלתה. עוד נקבע כי כל צד בהליך זה יישא בהוצאות המשפט שנגרמו לו.
הנסיבות שהובילו לפיטורין: מיזוג תוכניות והתייתרות תפקידה של העובדת
התובעת החלה לעבוד בעיריית לוד בשנת 2011 בתפקידים שונים, כאשר תפקידה האחרון היה מנהלת תוכנית למאבק בסמים ואלכוהול. בתחילת 2019 אוחדו שתי תוכניות נפרדות שפעלו בעירייה - האחת למאבק בסמים והשנייה למניעת אלימות. במסגרת האיחוד הוחלט להעסיק רק מנהל אחד במקום שניים. בהליך הבחירה שנערך, נבחר למשרה מנהל התוכנית השנייה, וכך נותרה התובעת ללא תפקיד.
לאחר ביטול תפקידה, שובצה העובדת לתפקיד הנחייה תוך שמירה על שכרה המלא. התפקיד כלל הדרכת מדריכים חדשים, אך בפועל לא נקלטו מדריכים כאלה. בהמשך התקבלה הנחיה כי לא ניתן להעסיק אותה מבלי שנקלטים מדריכים. בישיבה שנערכה הוחלט לפעול לסיום העסקתה של העובדת, ובעקבותיה נשלח אליה זימון לשימוע. במהלך החודשים שלאחר מכן הוצעו לה כמה תפקידים חלופיים, אך אלה לא צלחו. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריה.
האם פיטורי העובדת נבעו מהפלייתה מחמת גילה המתקדם או עקב התייתרות תפקידה?
העובדת טענה כי פוטרה בגלל גילה וכי לא נעשה די כדי למצוא לה תפקיד חלופי עד לפרישתה לגמלאות. היא הצביעה על כמה עובדות שלטענתה מעידות על הפליה: עובד שהיה כפוף לה המשיך לעבוד בעירייה שלוש שנים לאחר שפוטרה; התקציבים היו קיימים וניתן היה להמשיך להעסיקה; היא הוצאה בצורה מעליבה מקבוצת וואטסאפ של העירייה; וכמו כן, טיוטת מכתב השימוע מלמדת שההחלטה על פיטוריה התקבלה מראש.
לטענת העובדת, התפקידים החלופיים שהוצעו לה כללו עבודה כמדריכת נוער בשעות ערב, או מזכירה עם דרישות של 12 שנות לימוד בלבד - הצעות שהיא ראתה כמעליבות ומבזות לאחר שנות עבודתה הרבות. לטענתה, העירייה לא עשתה מאמץ אמיתי למצוא לה תפקיד הולם והתנהלה בחוסר תום לב.
מנגד, העירייה טענה שהפיטורין נעשו בלית ברירה ולא היה בהם כל קשר לגיל. לטענת העירייה, תפקידה של העובדת התייתר, והתפקיד החלופי שאליו מונתה נפסל. העירייה פירטה כי הציעה מספר תפקידים חלופיים שלא צלחו. בנוסף, הועמד לעובדת תפקיד של רכזת צוות בניית הסכמות, אך היא סירבה להצעה זו לאחר שהעירייה הוסיפה תנאים שלא היו קודם לכן. העירייה הדגישה כי היא מעסיקה עובדים מבוגרים יותר מהעובדת.
בית הדין לעבודה: לא הוכחה הפליה מחמת גיל, אך התנהלות העירייה פגעה בעובדת וגרמה לה עוגמת נפש
בית הדין לעבודה בחן בהרחבה את טענתה של העובדת כי פיטוריה התבצעו מתוך הפליה בגלל גילה, ודחה את הטענה להפליה מחמת גיל. בית הדין קבע כי העירייה הוכיחה שהשיקול של גיל העובדת לא עמד בפניה בעת קבלת ההחלטה על הפיטורין, וכי יש בעירייה עובדים מבוגרים יותר.
עם זאת, בית הדין ציין כי סוגיית הגיל לא נשקלה כשיקול מדוע שלא לפטר את העובדת. בנוסף, בית הדין דחה את הטענה שמכתב השימוע מעיד על החלטה מוקדמת על פיטורין.
אף על פי שנקבע כי העובדת לא הופלתה מחמת גילה, בית הדין לעבודה ציין כי הדעת אינה נוחה מהפיטורין. העובדת פוטרה לאחר שנות עבודה טובות ומסורות. כמו כן צוין כי נוכח מצבה המשפחתי של העובדת - מפרנסת יחידה - וגילה, כפי שעלו בשימוע, ניתן היה לעשות מאמץ נוסף לפני קבלת החלטה סופית על פיטוריה.
יש לך שאלה?
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
על כן בסופו של דבר העירייה חויבה לשלם לעובדת פיצויים בסך 18 אלף שקלים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מההתנהלות בעניינה. כל צד נשא בהוצאותיו.
סע"ש 23567-09-22
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
