האמור כאן מתייחס לאלה אשר קיבלו מחברות ביטוח פיצוי חודשי בגין אובדן כושר עבודה מכח ביטוח אובדן כושר עבודה. כמו כן, האמור כאן מתייחס לאלה אשר קיבלו כספים מ- 1.1.2005 ועד סוף 2006.

ובכן, על מנת להבין את הדברים יש צורך בהבהרות קצרות. אלה אשר קיבלו פיצוי חודשי עקב אובדן כושר עבודה נחלקו לשניים. הראשונים, אלה אשר בוטחו בביטוח אובדן כושר עבודה בפוליסות המוכרות כקופת גמל עפ"י תקנות מס הכנסה – קופות גמל.

והאחרים, אלה אשר בוטחו בביטוח אובדן כושר עבודה בפוליסות שאינן מוכרות עפ"י תקנות קופות גמל, ובדרך כלל אלה פוליסות פרטיות או כאלה שהיו בתחילה ביטוחי מנהלים ולאחר עזיבת העובד המשיכו כפוליסות פרטיות. ההבדל בין שני סוגי הפוליסות אלה הוא בשיעור המס אשר חל עליהם.

בעוד שאלה שהוכרו עפ"י תקנות קופ"ג נהנו מחישוב מס עפ"י מדרגות המס הקיימות, הרי שאלה שלא הוכרו עפ"י תקנות קופ"ג – ואלה רבים מאד – נאלצו לשלם מס קבוע בשיעור 30% מהשקל הראשון. ההבדל בתשלומי המס הוא עצום ולעיתים הגיע להפרשים של עשרות אלפי שקלים רבים בשנה.

הבשורה היא שבתחילת 2007 נכנס לתוקפו תיקון לפקודת מס הכנסה אשר משווה בין שני סוגי הפוליסות, קרי אלה המוכרות עפ"י תקנות קופ"ג ואלה שלא. השוואה זו נעשתה בסע' 1 לפקודה בהגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסע' (3א'):

"קיצבת אובדן כושר עבודה המשתלמת מקופת גמל לקיצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה . . ."

כלומר אין חשיבות כבר לתוכנית הביטוח אם היא קופ"ג או לא. תיקון זה הוחל רטרואקטיבית מ- 1.1.2005. הווה אומר: שכל מי שניכו לו כספים יוכל לחזור למס הכנסה ולתבוע זאת כהחזר.

אם כך, כדאי להזדרז ולפעול רצוי בסיוע אנשי מקצוע, ויפה שעה אחת קודם.

דוד סער, עו"ד

עודכן ב: 06/10/2016