ילד סרבן – "כבד את אביך ואת אמך"
מאת : עוה"ד מיכל זלינגר - ליפקין

מצוות כיבוד אב ואם קשה עד מאוד – לא זו בלבד שאין לה שיעור אלא שחיובה עומד וקיים בכל עת ובכל שעה .אולם, קשה היא שבעתיים עת מונע הורה מילדו לכבד את הורהו השני.

 

במהלך הליכי גירושין קורה ,לא אחת, כי במאבקי המשמורת וסדרי הראייה קיימים מצבים לפיהם הורה אחד או שני מכתיבים לילד את רצונו בהסתה פרועה נגד ההורה השני.

 

ילדים, בבלתי אמצעיות שלהם , קשה להם לעשות מעברים מהירים ובמשך הזמן "האמת" של ההורה המסית הופכת להיות האמת שלהם.

בשלב זה יכול ההורה המסית לנקוט בטקטיקה ידועה : - "אני לא אומר לילד מה לעשות, תשאל לרצונו - הוא לא יבוא אליך ואני לא יכול להכריח אותו – אפשר להכריח ילד בניגוד לרצונו?" במצבים אלה השימוש במושג "רצון הילד" הנו מסוכן מפני שנותן לילד כוח כמעט שטני שאין לו....

 

מאמר זה יעסוק בקצרה במונח "טובת הילד" שכבר הוגדר בהגדרות שונות ורבות ונוצק למונח תוכן רב למול "רצון הילד" – והאיזון שביהמ"ש נדרש לעשות בין המונחים הללו.

 

כב' השופט חשין כתב לפני שנים רבות:

 

"טובת הילד כוללת גם חינוך טוב ,הכשרת הלב לנימוסים נאים ,לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים ,ובייחוד לכיבוד אם ואב. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיני הילד ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. כן הכרח לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים ,כי אם גם , ואולי בייחוד ,משום שטיפוח רגשות אלה מרגיל את הילד לאחר זמן לקשור קשרי ידידות עם זרים ועם החברה כולה.....נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה .

 

פעל כזה מזיק לילד ולכל תהליכי התפתחותו הרוחנית ,ועשוי להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובה והרחוקה כאחד".

 

ומה באשר ל "רצונו של הקטין"?

 

רצון הקטין הוא רק אחד השיקולים מתוך מכלול נרחב יותר של גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובתו של הקטין והתפתחותו המיידית.

 

 

 

 

לעיתים, רצונו של קטין אינו מתיישב עם טובתו!

 

טובת הילד מחייבת בדיקה רחבה יותר של שיקולים שונים כגון: המשכיות , הרגל ,סביבה ,גיל ,תנאים כלכליים ושורה נוספת של גורמים ,אשר ר בחינתם המקיפה והכוללת עשויה לימור תמונה ,מה באמת מחייבת טובתו של קטין מסוים בנסיבותיו המיוחדות הנוגעות רק לו - וזאת להבדיל מרצון, גם אם כן הוא, שעשוי להיות זמני, סובייקטיבי ואפילו אימפולסיבי.

 

ובמילים פשוטות – העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו.

 

במיוחד מטריד החשש שהעברת ההכרעה לילד בסכסוך עלולה לסכן את קשריו של הילד עם ההורה האחר.

ביתר שאת בא לידי ביטוי הפער בין רצון הילד לטובתו כאשר רצון הילד נובע מפרי של הסתה של אחד מהוריו ואינו נובע מבחירתו החופשית .

 

כיום בפסקי דין והחלטות רבות מוצאים השופטים צורך לכפות את מצוות "כיבוד אב ואם" גם על ידי הטלת סנקציה כספית גבוה וראויה על ההורה המשמורן , שלא יביא לקיום הסדרי הראייה.

 

ביהמ"ש אינו מהסס להטיל קנס של 800 ₪ ואף 1000 ₪ על הורה המסרב להביא ילד לקיים מפגש ביקור עם ההורה השני.
ביהמ"ש מבהיר כי קיימת חובה ואחריות על ההורה המשמורן ,בעצם היותו הורה משמורן , להקפיד על חשיבותו וכיבודו של ההורה השני – ומי שאינו ממלא חובה זו יושת עליו קנס כספי ממשי.

 

גם לגורמים המקצועיים הטיפוליים קיים מקום נכבד עת ביהמ"ש מרבה להפנות את הילדים המצויים במצבים אלו, לטיפולים פסיכולוגיים לצורך הפנמת החשיבות בקשר עם האב.

 

 

ביהמ"ש חדל לראות באב כמן "כספומט" כל חיובו הוא בתשלום מזונות הילדים ונונים משקל ומקום לקשר בין האב לילדיו.

 

 


עודכן ב: 25/07/2013