עורכי דין מן המניין וגם לקוחות רבים מתלבטים במקרה של תאונה עם נזק גוף בשאלה, האם להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח המבטחת את הנפגע מיד עם קרות האירוע, או להמתין עד להתגבשות הנזק וכן, בשאלה האם לנהל מו"מ לפשרה עם חברת הביטוח או להגיש תביעה לבית המשפט.

 

להחלטה אם להגיש תביעה מיידית, קיימים חסמים רבים שלא תמיד ערים להם ויכולים להיות בעוכרי התובע. במאמר זה נמנה על קצה המזלג מס' חסמים ודרכים לנסות ולהימנע מהם, בדרך להגשת תביעה והשגת פיצויים שיפצו באופן סביר בגין הפגיעה מהתאונה.


התגבשות הנזק

 

לנתון זה השפעה רבה על מועד הגשת התביעה שכן, אין דומה מצבו של מבוגר לבין מצבו של קטין או אדם צעיר. גופו של הקטין מתפתח ומשתנה כל העת ולכן, יתכן והנזק הגופני יתגבש רק במועד מאוחר יותר ואז יהיה כדאי להגיש את התביעה. במקרה של מבוגר, נשקול את תוחלת החיים ויכולתו לשקם את עצמו, עד להתגבשות מלאה של נזקי הגוף טרם הגשת התביעה.

 

לנתון של מרווח הזמן מיום התאונה ועד למועד התגבשות הנזק יש משקל רב. רוב המומחים הרפואיים ינחו להמתין תקופה מינימלית שנעה בין 3 חודשים ועד שנה מיום הפגיעה, טרם שיגישו חו"ד רפואית לגבי היקף הנזק הרפואי והתפקודי שנגרם לתובע בהתאם לתקנות הנכות.

 

מומלץ כי המומחה הרפואי שיחווה דעתו בנושא הפגיעה, יהיה מומחה בתחומו ולאיבר הגוף שנפגע (לדוגמא: בפגיעה בכף יד במקרה תאונה אין להסתפק בחו"ד אורטופד - מומחה בכירורגיה אורטופדית, אלא נדאג שהרופא יהיה מומחה בכירורגיה אורטופדית של כף היד).


התיישנות התביעה

 

ככל שנשאף להגיש את התביעה בזמן אופטימאלי ובהתחשב בנתון התגבשות הנזק, קיים אלמנט נוסף בעל השפעה משמעותית על מועד הגשת התביעה והוא התיישנות התביעה.


עפ"י חוק חוזה הביטוח, תביעה שאינה תביעה עפ"י חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) ההתיישנות הינה 3 שנים ממועד האירוע.

 

בחוק הפלת"ד נקבעה התיישנות של 7 שנים ממועד התאונה. בחוק הביטוח הלאומי נקבע, כי יש להגיש תביעה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, בתביעות תלמידים לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ההתיישנות חלה על התביעה מיום היות התובע בן 21 שנה (עד שלוש שנים לאחר גיל 18 בגין פגיעה בתקופת היותו של התובע תלמיד). בנוסף, קיימת פסיקה עניפה של בית המשפט העליון שדנה בנושא ההתיישנות בנזיקין וחשוב להכירה.


האם לנהל מו"מ לפשרה עם חברת הביטוח או להגיש תביעה לבית המשפט?

 

נציגי חברות הביטוח מחשבים את נזקי התאונה בדרך דומה לתחשיב שמציג עו"ד. אלא מאי, קיים חוק בלתי כתוב לפיו, מנוכים סכומי כסף נכבדים מסכום התביעה בטענה( "שזר לא יבינה") והיא "אי תשלום אקטוארי מלא" ובמילים אחרות, אי תשלום מלא של "ראש נזק - אובדן ההשתכרות לעתיד" שמהווה נדבך מרכזי בפיצויים וכן, בראשי נזק נוספים.

 

חברות הביטוח אינן חוששות לדחות את הפונה אליהן בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף (ראה מאמר באתר הפייסבוק של משרדנו). חלק מהתובעים מוותר ולא פונה כלל בתביעה לבית המשפט משיקולים שונים. חלק אחר, שהגיש תביעה לבית המשפט בגין התאונה, מחליט ברבות הזמן והתארכות ההליכים, שלא להמתין לחסדי בית המשפט ומסכים לפשרה עם חברת הביטוח בסכום נמוך מהמגיע לו בגין הפגיעה.

 

מומלץ להסתייע ביעוץ משפטי מעו"ד הבקי ומנוסה בתחום מיצוי הזכויות כתוצאה מתאונה. מומלץ לבחון את הסיכונים והסיכויים של ניהול תביעה בבית המשפט בשיטת ה- S.W.O.T - Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threats). השיטה מנתחת את בסיס התביעה, ועל בסיס הניתוחים מעריכה את סיכויי התביעה להצליח. המודל נחלק לשתי רמות ניתוח: ניתוח ההזדמנויות והאיומים וניתוח נקודות החוזק והחולשה.

 

בבסיס הניתוח, קיימת חשיבות רבה והתחשבות בגיל התובע, סוג הפגיעה, מצבו הכלכלי והמשפחתי ויכולתו להמשיך בשגרת חייו עד להחלטת ביהמ"ש בעינינו, הצעת חברת הביטוח למול הסיכויים להצעה טובה של ביהמ"ש בפשרה ו/או בסיום ההליכים.


רק לאחר ביצוע הערכת מצב מקיפה, ניתן ואפשר לקבל החלטה, אם להגיע לפשרה עם חברת הביטוח ו/או לנהל את התביעה בית המשפט. יש לבחון כל מקרה לגופו של ענין.

 
לעיתים "מעז יוצא מתוק" והסבלנות משתלמת.

 

כך היה במקרה של תהילה (שם בדוי), שהחליטה לתבוע באמצעות משרדנו את חברת הביטוח בגין נזק הגוף שנגרם לה בתאונת דרכים בעת שנהגה ברכבה. לאחר שחברת הביטוח גררה רגליים תקופה ארוכה ובסופו של יום, הציעה לפצות את תהילה בגין נזק הגוף בשיעור של 7,000 ש"ח בלבד, החליטה תהילה להגיש תביעה בגין נזק גוף לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח שביטחה את רכבה בביטוח חובה.

 

בית המשפט מינה מומחה רפואי, שבדק את תהילה וקבע את נכותה כתוצאה מהתאונה בשיעור של 5%. בהתאמה לקביעת שיעור הנכות, הגישו הצדדים לבית המשפט תחשיבי נזק. בית המשפט הנכבד הציע לצדדים לסיים את התביעה בפשרה בסך של 105,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד (פי 15 מהצעת חברת הביטוח לתובעת !!!). הצדדים הביעו את הסכמתם להצעת בית המשפט ולסיום המחלוקת ביניהם בפשרה.

 

הוא אשר אמרנו – הסבלנות לעיתים משתלמת.


הערה: מדובר במאמר כללי, שאינו מהווה תחליף ללשון החוק והפסיקה. המאמר אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי. כל מקום בו נכתב בלשון זכר הכוונה גם לנקבה ולהיפך.
 


עודכן ב: 27/06/2012