להלן סקירה קצרה בנושא מזונות אישה, בה נתייחס בין היתר לשאלות הבאות:


האם כל אישה זכאית לקבל מזונות אישה? ואם כן, באילו תנאים?


האם העובדה שאישה עובדת תשפיע על קבלת המזונות, והאם היא חייבת לעבוד?


הכללים הבסיסיים על פיהם נקבע סכום מזונות האישה?


מהם מזונות אזרחיים?

הכללים הבסיסיים


אין חובת המזונות נובעת מחתימת הבעל על הכתובה ונתינתה בידי האישה, אלא היא נוצרת מיד בהיווצר אקט הנישואין ומכוח הדין האישי החל על יהודים.


כל אישה נשואה זכאית לקבלת מזונות אישה מבעלה! על פי ההלכה: "עולה עימו ואינה יורדת עמו" – כלומר, סכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים שהורגלה לה בעת חייה המשותפים עם בעלה.


סכום המזונות אמור לכסות את צרכיה: מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות דיור ואחזקת בית (כולל שכר דירה/משכנתא), צרכים נשיים, איפור וקוסמטיקה, תרבות ופנאי, הוצאות רכב, צרכים רפואיים, לימודים וכד'.


גובה הסכום נקבע ע"פ מס' גורמים: צרכי האישה. הכנסת הבעל מעבודה ומרכוש וכן ע"פ פוטנציאל ההשתכרות של הבעל.


את מזונות האישה קובעים כך:


- אם הוגשה תביעת מזונות אישה לביהמ"ש לענייני משפחה, הוא יהיה זה שיקבע את גובה המזונות.


- אם הבעל הגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני וכרך בה את מזונות האישה לפני שהאישה הגישה תביעת מזונות אישה לבימ"ש לענייני משפחה, לביה"ד הרבני תהיה הסמכות לדון במזונות אישה בהתקיים מספר תנאים משפטיים.


ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני


בבימ"ש ייפסק בד"כ סכום מזונות גבוה יותר מאשר בביה"ד הרבני.


בבימ"ש סכום המזונות שנפסק צמוד למדד ואילו בבית הדין הרבני צמוד לתוספת היוקר.


בימ"ש מחייב את הבעל להמציא תלושי שכר או הצהרה שנתית למס הכנסה (לעצמאים) בעוד שביה"ד הרבני אינו כופה זאת.


בית המשפט פוסק מזונות זמניים בישיבה ראשונה, בעוד שבביה"ד הרבני ייתכן שיהיו מספר ישיבות בטרם ייפסק לאישה סכום מזונות כלשהו.

 

בית המשפט בודק לא רק את ההשתכרות בפועל אלא גם את פוטנציאל ההשתכרות של הבעל, בעוד שביה"ד הרבני מביא בחשבון רק השתכרות בפועל.

במידה והאישה עובדת – ביהמ"ש/ ביה"ד יתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה רק אם היא עובדת במקצוע זה שנים רבות, ילדיהם בגרו או שהנישואין נמשכו פרק זמן קצר.


אם משכורתה והכנסתה מספיקים לה לכיסוי צרכיה – היא לא תהיה זכאית לתשלום מזונות אישה.


אם משכורתה נמוכה מרמת החיים שהורגלה לה – יהיה מחויב הבעל בתשלום "השלמת מזונות אישה". קיים מקרה יחיד בו אישה שיש לה הכנסה מספקת זכאית גם למזונות והוא במצב של "מעוכבת מחמתו".


כאשר ביה"ד הרבני נותן פס"ד המחייב את הצדדים להתגרש והבעל מסרב לכך, רשאית האישה וזכאית היא להגיש תביעת מזונות בעילת "מעוכבת מחמתו".


במידה והאישה אינה עובדת – אם אינה עובדת שנים רבות לא ניתן לחייב אותה לצאת לעבוד.


במידה והבעל טוען שהפסיק לעבוד – בימ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני יבחן את הכנסת הבעל בשנה שקדמה להגשת התביעה לתשלום המזונות וכן את פוטנציאל ההשתכרות שלו, על מנת שלא יוכל להיווצר מצב בו הבעל מפסיק לעבוד בכדיי להתחמק ממחויבותו לתשלום מזונות אישה.


במידה והבעל הוא העוזב ומעוניין להתגרש, האישה אינה מאבדת את זכותה לקבלת מזונות אישה רק בשל העובדה שבני הזוג אינם חיים יחדיו.


אישה שבגדה בבעלה או שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת –מאבדת את זכותה לקבלת מזונות אישה. במידה והאישה מציגה סיבה לעזיבתה, מספיק שהסיבה תהא "קלה כנוצה", כלומר צידוק מינימאלי לעזיבתה על מנת שהאישה לא תאבד את זכותה לקבלת מזונות.


אישה מורדת – היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה, כלומר מסרבת לקיים עמו יחסי מין. אישה שהינה מורדת מחיי אישות עלולה להפסיד את זכויותיה הנובעות מחיי הנישואין, כולן או מקצתן, ובכללן את הזכות לקבלת מזונות מבעלה, והבעל, בנסיבות מסוימות, יכול למצוא עצמו פטור מהחובה הבסיסית לזון ולפרנס את אשתו.


נישואים אזרחיים:


כאשר מדובר בבני זוג יהודים שלא נישאו בנישואין דתיים המוכרים בארץ – החיוב של הבעל במזונות אישה אינו מתקיים.


כאשר מדובר באישה יהודייה הנשואה בנישואי תערובת לבן דת אחרת או למחוסר דת, או במצב בו שניהם לא יהודיים כלל: יחול החוק לתיקון דיני משפחה מזונות, ובמצב כזה חובתו של הבעל לשאת במזונות אשתו נובעת מהחוק ולא מהדין האישי החל עליו. במצב כזה – בימ"ש יפסוק לאישה מזונות.


תשלומי המזונות יהיו או עד לגירושין, או כאשר ניתן פס"ד המחייב את האישה להתגרש מבעלה והיא מסרבת לעשות כן.


לסיכום, אנו כאן במשרד עו"ד יצחק יעקובי עומדים לרשותכם לכל שאלה ונושא. 

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי 

 


עודכן ב: 13/06/2016