הליכים פליליים רבים מסתיימים במסגרת הסדר טיעון המושג בין התביעה ובין הנאשם. לא אחת, נפגע העבירה, המתלונן אשר בעקבות הפגיעה בו הוגש כתב האישום מלכתחילה, טוען כי יש לבטל את הסדר הטיעון מחמת קולתו. האם קיימת לנפגע העבירה "זכות וטו"? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט העליון במקרה שלהלן.
יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום תעבורה
מדובר בעתירה בנוגע לתאונת הרכבת בבית יהושע, אשר אירעה בשנת 2006. תאונת הרכבת הקטלנית בבית יהושע, גרמה למותם של חמישה נוסעים ולפציעתם של למעלה מ-80 נוספים. בני משפחותיהם של הרוגי התאונה הגישה עתירה לבג"צ כנגד הסדר טיעון שהושג בין המדינה לבין המעורבים בפרשה.
הסדר הטיעון הושג מול רכבת ישראל ושלושה מבכיריה. על פי ההסדר, אשר היווה תולדה של הליך גישור ארוך שהסתיים רק בשנת 2011, כתב האישום כנגד מנכ"ל הרכבת במועד האירועים יבוטל, וכך גם יהיה דינו של כתב האישום כנגד הממונה הארצי על הדרכים. כמו כן, נקבע כי באשר לכתב האישום שהוגש כנגד סמנכ"ל הרכבת בתקופה המדוברת, האחרון יואשם ברשלנות ובפזיזות (ולא בגרימת מוות ברשלנות). למעשה, הסדר הטיעון מטיל את מרבית כובד האחריות הפלילית לאירוע על רכבת ישראל. נקבע כי החברה תודה, בהתאם להסדר, בחמש עבירות של גרימת מוות ברשלנות (כנגד כל אחד מהנוסעים).
ליקויים רבי שנים
הצדדים יעתרו להטיל על הרכבת את הקנס הגבוה ביותר הקבוע בחוק בעבירות כגון דא, וזאת כפול חמש (כמספר העבירות המיוחסות לחברה). המשנה לנשיא, מרים נאור, קיבלה למעשה את עמדתה של הפרקליטות ודחתה את עמדת משפחות ההרוגים. למעשה, הפרקליטות טענה כי היה מקום לבטל את כתבי האישום כנגד שניים מן הנאשמים וזאת משום שהיה ספק האם רשלנותם הייתה במתחם הרשלנות הפלילית או המקצועית. כמו כן, הודגש כי מדובר בשני בכירים אשר הועסקו בתקופה המדוברת זמן קצר בלבד בתפקידם.
זאת לעומת הליקויים אשר גרמו לתאונה שהיו תולדה של הזנחה רבת שנים. זאת ועוד, השופטת קבעה כי היה ניתן למצוא איזון ראוי בהסדר הטיעון וזאת משום שכתב האישום שהוגש כנגד הרכבת לא תוקן כלל. דהיינו, הסדר הטיעון לא הביא לשמיטת הקרקע תחת האחריות הפלילית לאירוע. הודגש כי בית המשפט איננו נוטה להתערב בהסדרי טיעון המושגים בין הפרקליטות לבין נאשמים, וזאת משום שחזקה על הפרקליטות שהיא מעמידה לנגד עיניה את מלוא השיקולים הרלבנטיים לרבות סיכויי הרשעה עתידיים וכדומה.
השופטת ברק-ארז: תחושה קשה בהעדר גורם בשר ודם מטעם הרכבת שיורשע בגרימת מוות ברשלנות
במקום זה יש לציין כי כתב אישום חמור ביותר הוגש כנגד נהג הרכב אשר נתקע על מסילת הרכבת ואשר גרם לתאונה. לנהג יוחסו חמש עבירות הריגה, נהיגה בשכרות, גרימת חבלה של ממש, ושימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית. השופטת הדגישה כי חרף ניסיונות רבים להגיע להסדר טיעון מול הנאשם המרכזי בפרשה, הצדדים לא השכילו למצוא את עמק השווה (ועל כן - דיון הוכחות בעניינו יתקיים בקרוב).
השופטים הדגישו בפסק הדין את זכותיהם של נפגעי עבירה על פי המשפט הפלילי בישראל. עם זאת, טענותיהן של המשפחות בנוגע לאחריות האישית של בכירי הרכבת לא התקבלו בבית המשפט. נקבע כי חרף זכותם של נפגעי העבירה, הם קיבלו הזדמנות נאותה להציג את טענותיהם כנגד ההסדר - הן בפני התביעה והן בפני בית המשפט. השופטת דחתה את טענות המשפחה לכך שהם נחשפו להסדר הטיעון לראשונה עם הצגתו בפני הערכאה השיפוטית. הודגש כי ההסדר הוצג בפני המשפחות והמדינה אפשרה להן להשמיע טענות כנגדו. עם זאת, השופטת ציינה כי זכותו של נפגע עבירה איננה "זכות וטו" להסדר טיעון.
יודגש כי למרות שפסק הדין התקבל פה אחד, השופטת דפנה ברק-ארז הביע הסתייגויות מסוימות ממנו אך לבסוף השתכנעה והצטרפה לשופטת נאור. ברק-ארז ציינה בחוות דעתה כי הסדר הטיעון הותיר בה "תחושות קשות אשר חרגו מן הצער המובן על אסונן של המשפחות שאיבדו יקיריהן". לדידה, תחושה זו בהחלט נבעה מכך שבסופו של ההליך המשפחות לא עמדו מול גורם בשר ודם אשר נושא באחריות ישירה לגרימת התאונה מבחינת רכבת ישראל.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
