נכתב ע"י עו"ד אוריאל שמן

לעיתים קרובות נפגעי עבודה לא מודעים לזכויות להם הינם זכאים על פי חוק-עקב פגיעתם בעבודה.
הסיבה נעוצה בכך היא מחוסר ידיעה והבנה בהגדרה המורכבת לכשעצמה של המונח"פגיעה בעבודה".

דהיינו מה נופל בחיקה ומה הזכויות הסוציאליות אשר זכאים הם על פי חוק.

במאמר זה ננסה לסקור באופן כללי אך לא פרטני, מה היא "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק, דהיינו מה נופל בהגדרתה ומה הן הזכויות להם זכאי הנפגע אשר הוכר כ"נפגע בעבודה",על פי דין.

יצוין כי אין במאמר זה בכדי להוות יעוץ משפטי פרטני וכל האמור בו הינו לידיעה בלבד וכל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.

מה היא "תאונה עבודה"?

תאונת עבודה בהגדרתה הפשטנית- הינה אירוע המתרחש לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו, ובעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו .

המחוקק מכיר אף באירוע שאירע לעובד בדרכו למקום העבודה ובדרך ממקום עבודתו לביתו או למקום עבודה אחר -כתאונת בעבודה.

כך למשל תאונת דרכים אשר ארעה בדרך לעבודה, או לחילופין עובד שנפל במדרכה בדרכו לעבודה -מקרים כדוגמת אלו יוכרו כפגיעה בעבודה קרי "תאונת עבודה".

יצוין כי עובד שנפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, או מהעבודה בחזרה לביתו, זכאי אפוא מלבד זכאותו מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) , לפיצוי מהחברה המבטחת בביטוח חובה.

אולם יודגש כי אין כפל פיצוי הואיל וכלל יסוד בדיני הנזיקין - כי אדם שנפגע, זכאי "להשבת המצב לקדמותו", ואינו יכול "להרוויח" מקרות הנזק - ועל כן חברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה תשלים את היקף הנזק מעבר לתשלומי המל"ל עד לשיעור מלוא הנזק.

כידוע הדרך לעבודה רצופה לעיתים בעצירות ביניים, אם לתפילה ואם לגני הילדים ואף לקניות וכד’, גם למצב זה התייחס המחוקק בהגדירו מתי פגיעה בעצירת ביניים שכזו תיקרא גם היא תאונת עבודה.

סטייה מן הדרך כאמור לצורך תפילת שחרית במניין שבו נהג העובד להתפלל- לא תיחשב כסטייה מן הדרך לעבודה ותוכר כתאונה בעבודה, אך לעומת זאת סטייה מן הדרך לצורך עריכת קניות לבית לא תוכר כתאונת עבודה.


ככלל תאונת עבודה – הינה אירוע פתאומי שניתן לשייכו לגורם מוגדר וחיצוני לגוף האדם-אשר פגע בגופו של האדם.

למשל "אירוע לב" יכול להיות מוכר כתאונה בעבודה כאשר הוכח כי אירוע הלב ארע כתוצאה מן התנאים במקום העבודה וכתוצאה מלחץ ומתח נפשי או מאמץ פיזי -חריג. כגון, אם נחשף העובד לאלימות מילולית או פיזית כאשר בעקבות כך חש הנפגע בסכנה לחייו.

דוגמא נוספת "פגיעת גב" תוכר אף היא כתאונת עבודה, באם הוכח שבמהלך העבודה אירע אירוע שבגינו "נתפס" גבו של המבוטח ופקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד- ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע.

בנוסף לאמור יצוין כי המחוקק הכיר במס’ מחלות אשר חזקה עליהן כי בהתקיים תנאים מסוימים ייחשבו כאילו נגרמו בעקבות העבודה, המחוקק הגדירם כ"מחלת מקצוע".


ישנה רשימה מוגדרת וסגורה של מחלות אשר יוכרו כמחלת מקצוע. כך למשל הרעלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים כגון אזבסטוזיס - הייחודית לעובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט – תוכר כמחלת מקצוע .

הנטייה בקרב הציבור הרחב לחשוב כי כאשר מסווגים פגיעה גופנית כל שהיא כפגיעה בעבודה, יש ליחס זאת דווקא למאורע ספציפי וחד פעמי אשר גרם לפגיעה גופנית אך המנוח מחלות מקצוע הורחב גם למקרים אשר נגרמו עקב חשיפה מתמשכת לפגיעות זעירות שכתוצאה מהן נגרם נזק לגופו של העובד- מונח המוגדר בעגה הרפואית - "מיקרו טראומה" .

אומנם כפי שציינו לעיל המחוקק הגדיר את "מחלות המקצוע" כרשימה מוגדרת של מחלות אולם, "תורת המיקרוטראומה"- הינה יצירת הפסיקה שהתפתחה על מנת ליתן פתרון מסוים לאותם עובדים שחלו במחלות הקשורות לעבודתם, אך לא הוכרו כ"מחלות מקצוע" מאחר שהן לא היו מצויות ברשימה המחלות הסגורה בחוק.

לדוגמא עובדת אשר עבדה שנים כקלדנית מחשב - והחלה לסבול מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) המאופיינת בלחץ על העצב המדיאני, הוכרה כנפגעת בעבודה ע"פ תורת המיקרוטראומה הואיל ובביצוע עבודת הקלדנות בתנועות חוזרות ונשנות ישנו לחץ חוזר ונשנה על אזור המעטפת, באופן הדרגתי ומצטבר, לאורך זמן של שנים, הגורם ל – CTS.

חשוב לציין, כי אף אם לעיתים נראה כי הפגיעה בעבודה לא הותירה כל נכות, ראוי ואף מומלץ עד כדי חובה - לפנות למוסד לביטוח לאומי ולו לצורך הכרה בלבד בפגיעה והגדרתה הרשמית כ"תאונת עבודה"! וזאת על אף שלכאורה, תביעה זו לא תזכה את הנפגע בקצבה כל שהיא.

עצם ההכרה חשובה עד מאוד, מאחר ובחלק לא מבוטל מהמקרים לאחר זמן מה ולעיתים אף כעבור מספר שנים חלה החמרה במצבו של הנפגע עקב אותה פגיעה.

אומנם לכאורה ההחמרה נבעה עקב אותה פגיעה ראשונית במסגרת העבודה, אך ללא הכרה כאמור (עובר למועד קרות התאונה!) – לא תעמוד לנפגע האפשרות לטעון כי ההחמרה נבעה כתוצאה מאותה פגיעה מאחר וזו לא הוכרה במסגרת הזמן שבו ניתן היה לטעון להכרה כאמור.

אך לעומת זאת, באם אכן הוכרה התאונה באופן עקרוני ובזמן כנדרש, אזי על אף שלא נקבעו בעבר כל אחוזי נכות המזכים בקצבה, יקל על התובע להוכיח את ההחמרה במצבו ולזכותו בפיצוי המתאים וביתר זכויותיו.

מקרים אלו שכיחים בעיקר במצבים בהם הנפגע כבר לאחר מס’ ימים מקרות התאונה חש בטוב ואף לא נעדר כלל מהעבודה חרף אותה פגיעה, ועל כן לא רואה הנפגע כל צורך לבצע את הליך ההכרה מאחר שבראיה קצרת מועד, הנפגע אינו רואה כל תועלת בכך.

דוגמא נפוצה לכך – מצב בו עקב מאורע בעבודה חש העובד בכאבי גב אשר הולכים ומתעמעמים ככל שחולף הזמן והנפגע מצידו ממשיך בעבודתו כבכל יום עד שהכאבים חולפים והמאורע נשכח מליבו, אך כעבור זמן מה חוזרים הכאבים ביתר שאת, הנפגע "מתעורר" לביצוע בדיקות מקיפות יותר אשר מעלות ממצאים פתולוגיים הווי אומר פריצת דיסק וכד’ , אך ללא הכרה כאמור עומד הנפגע כעת בפני שוקת שבורה נוכח מצבו.

הזכויות בגין פגיעה בעבודה :

ראשית, על אדם שנפגע בעבודה לדאוג לקבל מהמעביד טופס ב.ל. 250 -למתן טיפול רפואי לנפגעי תאונות עבודה, על ידי טופס זה יהיה זכאי הנפגע לקבל מהרופא "תעודה ראשונית לנפגע בעבודה".

מבוטח שנפגע בעבודה (מתאונת עבודה או מחלת מקצוע) זכאי לטיפול רפואי חינם במסגרת קופת החולים - כל זמן שיידרש לו לשם טיפול - כתוצאה מהפגיעה. לשם קבלת הטיפול עליו לפנות לקופת חולים עם טופס הפניה/בקשה לקבלת טיפול רפואי. סוג הטיפול הרפואי והיקפו ייקבעו על-ידי הרופא המטפל במבוטח מטעם קופת חולים.

לאחר מכן עליו לפנות למל"ל באמצעות טופס "הודעה על פגיעה בעבודה" אותו יש למלא ולהגיש לביטוח לאומי .

חשוב לדעת! שלטופס הנ"ל חשיבות מרובה ועל כן ראוי להשלימו רק לאחר ייעוץ והכוונה מקצועיים שכן טעות במילוי הטופס, עלולים לגרום לנזקים ולמצבים בהם הנפגע לא יוכל לממש את הזכויות שיכול והיו מגיעות לו ע"פ חוק בהמשך הדרך.

דמי פגיעה:

נפגע בעבודה אשר נפגע בתאונת עבודה/מחלת מקצוע זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה עבור אובדן כושר העבודה והכל בתנאי שלא עבד כלל בתקופת החלמתו, אולם תשלום זה מותנה בגבול -91 יום אשר נמנים ממחרת הפגיעה.

חישוב דמי הפגיעה הינו על בסיס 75% מהכנסת הנפגע החייבת בדמי ביטוח, [דהיינו ע"פ 3 חודשים שקדמו ל-1 לחודש שבו הפסיק לעבוד לחלק ל-90 ועד למקסימום 972.25 ₪ ליום(נכון לתאריך 01/01/09)].

בעד יום הפגיעה עצמו – לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום. כמו כן בעד שני הימים שלאחר הפגיעה בהם לא היה הנפגע מסוגל לעבוד בעבודתו ואף בעבודה מתאימה אחרת-לא ישולמו דמי הפגיעה - אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

נוסיף ונציין כי לעניין הבטחת הכנסה , דמי הפגיעה נחשבים להכנסה -ועל כן ככלל לא יינתנו שתי הקצבאות ביחד .

לצורך זכאות לדמי הפגיעה על הנפגע לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה בצירוף תעודות רפואיות מקוריות המקנות חופשת מחלה בגין הפגיעה .

חשוב לזכור! כי את התביעה צריך להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה הואיל ואם לא הוגש תוך הזמן האמור עלולה להיפגע זכותו של הנפגע לגמלה כולה או חלקה .

אדם אשר למרות פגיעתו לא הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי- (פקיד התביעות) "כנפגע בעבודה" זכאי לפנות ולערער תוך 6 חודשים מיום קבלת הדחייה, בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה .

קצבה ומענק לנכה בעבודה:

מי שהוכר כנפגע בעבודה ועקב פגיעתו נפגע כושרו לעבודה ואינו מסוגל עוד עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, זכאי שתיבחן ותיקבע נכותו ע"י המל"ל.

הנפגע יוזמן לעמוד בפני וועדה רפואית , כאשר בוועדה זו ייבדק ע"י מומחה בתחום הרלוונטי. למשל, פגיעה אורטופדית תיבחן ע"י רופא אורטופד וכאשר ישנה השלכה נוירולוגית אף ע"י נוירולוג.

הוועדה תיבחן האם לנפגע נותרה מוגבלות בגין הפגיעה, ובאם כן, האם דרגת הנכות הינה נכות זמנית או נכות יציבה (מיד נעמוד על ההבדל).

ראוי להדגיש! כי על מנת למצות את זכויות הנפגע ראוי ונכון להגיע לוועדה בלווי עו"ד, אשר מעבר לבדיקה הפיזית של הנפגע, יסביר ויבהיר לוועדה את מוגבלות הנפגע, יציין בפני הוועדה לאלו אחוזי נכות זכאי הנפגע עקב אותה תאונה ויביא למיקסום זכויותיו על פי חוק, התנהלות עצמאית אל מול וועדות מעין אלו לוקה בחסר,אם מפאת חוסר הניסיון בייצוג ואם מפאת חוסר ההבנה המעמיקה בנגזרות השונות של כל פגיעה ופגיעה וההשלכות למעשה על גובה הפיצוי.

על קביעת הועדה הרפואית של המל"ל ניתן לערער תוך 30 יום מקבלת ההחלטה , אז יוזמן הנפגע לועדה רפואית לעררים , אשר בה ישבו ככלל שלושה רופאים ויחליטו בערעורו .

באם תיקבע לתובע נכות צמיתה בשיעור שלמעלה מ- 9% ופחותה מ- 20% , יהיה זכאי התובע למענק חד פעמי מהוון אשר יחושב עפ"י הקצבה החודשית שנקבעה (אחוזי הנכות שנקבעו כפול 75% משכרו של הנפגע) והכפלתה ב-43.

באם תיקבע לתובע נכות צמיתה שלמעלה מ-20% אז יקבל התובע קצבת נכות חודשית קבועה שתחושב כאמור לעיל ביחס ל75% ממשכורתו.

נפגע עבודה שהוכר ככזה ונפסקו לו אחוזי נכות צמיתה בשיעור של 10% ויותר, במקרים מסוימים יהיה זכאי לשיקום מקצועי הכולל הכשרת מקצועית או עזרה בהשתלבות בעבודה,בהתאם למגבלותיו.

חשוב לדעת! במקרים בהם התאונה התרחשה עקב רשלנות כלשהיא, לדוג’ עובד אשר לא הודרך כיאות ע"י המעביד במקום שצפוי היה להינזק ללא הדרכה זו, זכאי הנפגע מלבד תביעתו במל"ל אף להגיש תביעה כנגד המעסיק אשר מבוטח בדר"כ בפוליסה הנקראת חובות מעבידים /חובות מעסיקים. לעיתים אף בהעדר ביטוח כאמור ולעיתים אף בד בבד ניתן אף לתבוע את פוליסת ביטוח המנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה, ובמקרה תאונת דרכים את פוליסת ביטוח החובה, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו.


בעניין זה יודגש כי ישנה חשיבות רבה למיצוי הזכויות במל"ל במקביל לתביעת הפוליסה, הואיל ועובד אשר לא מיצה את זכויותיו במל"ל , אף אם המעביד מבוטח בביטוח מעבידים, יקוזז הסכום אשר היה אמור להתקבל מהמל"ל אילו היה הנפגע ממצה את זכויותיו, הואיל ומחובתו לפעול בכדי להקטין את נזקי חברת הביטוח מקום שהיה באפשרותו.

נקודות שחשוב לזכור:

יש ליידע בהקדם את המעביד וקופת החולים בדבר הפגיעה ולציין כי הפגיעה ארעה כתוצאה מהעבודה ולהקפיד ולשמור את כל התיעוד הרפואי וכן כל הקבלות בדבר הוצאות בגין תרופות, טיפולים, נסיעות וכד’.

במקרה תאונת דרכים יש לפנות למשטרה ולדווח על קרות התאונה, ולהנפיק אישור משטרה אשר נצרך להגשת תביעה מעין זו.

בכל מקרה חשוב לרשום סמוך ככל האפשר את פרטי המקרה ופרטי העדים כולל ת"ז.