הולך רגל אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך שנת 2010, עת שב מעבודתו פוצה על ידי ישיר-איי.ד.איי חברה לביטוח בע"מ בפיצוי בסך של 78,000 ש"ח, וזאת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן:"חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים").

 

כתוצאה מהתאונה נגרמו לנפגע חבלות ושברים באגן.

 

מאחר והנפגע היה מעורב בתאונת דרכים עת שב מעבודתו, הרי שהתאונה מוגדרת אף כתאונת עבודה על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.

ההסדר עם המבטחת ישיר, הושג בטרם הוגשה תביעה ובטרם מונה מומחה רפואי,למען ישום את נכותו של הנפגע כתוצאה מהתאונה.

 

הפיצוי ששולם על ידי המבטחת, בסך של 78,000 ש"ח, שולם לנפגע מעבר לתגמולים ששולמו לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של כ - 17,000 ש"ח.

 

הנפגע, אשר עבד למחייתו עובר לתאונה ותפקד באופן תקין, לא שב עוד לתפקד כפי שתפקד עובר לתאונה.

 

בין שאר טענותיו טען הנפגע, ביחס לגילו כי, נפסק כי דווקא גיל גבוה של הנפגע עשוי לעיתים להשפיע לכיוון הגדלת סכום הפיצוי, שהרי בהתווסף המום, מן הפגיעה, אל תחלואי הגיל הטבעיים, עלול הוא להחמיר את סבלות הנפגע, ולהטיל את צלו עליה. (ר' ת.א. (י-ם) 348/86 מנקיס נ. בתי אבות פס"מ תשמ"ז (3) 245,259 ) . כך גם בע.א. 93/73 שושני נ. קראוז(פדי' כח'(1)277 שם היתה הנפגעת בת 62 בעת פגיעתה. היא עברה טיפול רפואי ממושך, לרבות מספר ניתוחים, והיתה צפויה לטיפול רפואי נוסף.

 

ביהמ"ש הנכבד ציין כי :"מדובר כאן באשה שהיתה בריאה בעת התאונה והתאונה הפכה אותה למכה בצורה קשה, וכי " נגרם לה סבל רב הן בגלל הניתוחים והן בחיי יום יום וסבל זה לא יקטן משך כל שנות חייה, אלא יש אף סכנה שיגדל", הוסיף ביהמ"ש העליון, במידה ניכרת על הפיצוי שנפסק לנפגעת בערכאה ראשונה. (ר' ספרו של קציר :פיצויים בשל נזקי גוף-מהדורה רביעית פרק 171 ).

 

עוד נטען, כי נכותו התפקודית של הנפגע בגין פגיעותיו מהתאונה וכתוצאה ישירה ממנה, עולה לאין שעור על הנכות הרפואית שנותרה לו, וזאת לאור שיבוש מהלך חייו התקין, אבדן הנאת חיים, בהתחשב בסוג הפגיע, גילו, מינו ומהות נזקיו.

 

הנפגע יוצג ע"י עוה"ד שירלי כהן אדיב, ממשרד ש. כהן אדיב משרד עורכי דין