בפתח דבריו, שאל השופט מהו העונש ההולם עבור חברת תחבורה ציבורית גדולה שלא דואגת לביטחונם של ציבור הנכים בישראל ולא מספקת שירות בסיסי כעיגון כיסא הגלגלים במתקן המיועד לכך באוטובוס, ויתרה מכך, ציין השופט, אף מתחמקת ומתנערת מאחריות משפטית.


חברת "אגד" הורשעה באוקטובר 2012 בעבירה על תקנת תעבורה, ונקבע על ידי בית המשפט כי נהג האוטובוס אחראי לעגן ולחגור את כיסא הגלגלים של הנוסע, בהיעדר אדם אחר שעוזר לנוסע הנכה. בעצם האחריות הבלעדית על ביטחונו ורווחתו של הנוסע הנכה הוא נהג האוטובוס.


החברה הורשעה בעקבות הגשת 7 כתבי אישום כנגדה, בהן הואשמה היא ונהגיה בעבירות שונות על תקנות התעבורה.


בתביעתם, טענו המאשימים כי כשעלו לאוטובוס החברה, לא נעגן כיסא הגלגלים שלהם, והם היו חשופים לפגיעה פיזית קשה. עוד טענו כי מדובר במקרה חמור בו לא טרחו לספק שירות סביר לנוסע המרותק לכיסא גלגלים למרות הוראת חוק מפורשת (ולמרות כי אכן לא מפורשת אחריותו הבלעדית של הנהג לעניין) ולכן, מן הסביר שהחברה לא תתנער מאחריות אלא תורה לנהגיה לפעול בכל דרך על מנת להבטיח את בטיחותו של הנוסע.


כמו כן, טענו בתביעתם, כי התנהלותה של החברה מרגע תביעתם היה קלוקל וכי הם ניסו כל העת להתנער מאחריות ולו בשל כך יש להטיל עליה עונש גבוה לשם ההרתעה.


לסיום, טענו המאשימים כי לא מדובר במקרה רשלנות חד פעמי או בטעות תמימה, כי אם במעשה נשנה הנעשה תוך ידיעת האחריות והבנה כי הדבר מקשה על ציבור הנכים לנסוע נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית.


החברה מבקשת ענישה סמלית


החברה טענה מנגד, כי היא עושה ככל שביכולתה להגן על נוסעיה, לרבות הנוסעים המוגבלים בתנועתם, אך מאחר ולעניין קשירת כיסא הגלגלים לא נמצא ביטוי בחוק ובתקנות התעבורה הרי שלא חשו הנהגים חובה לעגן בעצמם את הכיסא. לדברם, מוטלת עליהם החובה ללא כל בסיס חוקי ולכן אין מקום אלא לענישה סמלית בעניין אם בכלל.


כאמור, בית המשפט הרשיע את החברה, אך זיכה את נהגיה מהסיבה שחובתם האישית אינה מעוגנת בחוק, ולכן קבע בעת ההרשעה את חובת הנהג לדאוג שהנוסע הנכה ייסע בבטחה כשהוא חגור במקום המיועד לכך.


לפיכך, לאחר ההרשעה, נותר השופט עם החלטת העונש הראוי שעליו להשית על החברה. בפתח דבריו, ציין השופט את השיקולים בקביעת מתחם הענישה וביניהם הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו וכדומה.


בהתייחסו למדיניות הענישה הנהוגה, הביא השופט מספר דוגמאות מפסקי דין קודמים שם מתחם הקנסות על עבירות דומות נע בין 20 אלף ל-50 אלף שקלים. לכן, קבע השופט בעניין זה מתחם הנע בין 20,000 ל- 40,000 שקלים לכל עבירה.

 

יש לך שאלה? 

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה


לא ייתכן שציבור שלם לא ירגיש בטוח לנסוע בתחבורה ציבורית


לאחר מכן התייחס השופט לערך החברתי שנפגע במקרה זה והוא היחס לבעלי מוגבלויות. לפי דבריו, לא ייתכן שחברה ציבורית גדולה תמנע את שירותיה מציבור שלם וזאת עקב אי מתן שירות סדיר פשוט ובטוח.


יחד עם זאת, ציין השופט את טענת החברה כי הינה חברה הדואגת לכל ציבור לקוחותיה וכי היא מנסה בכל דרך אפשרית ליצור נגישות ובטיחות לנוסעים הנאלצים להיעזר בכיסא גלגלים, וכל זאת מבלי שתהיה תקנה מפורטת וברורה בנושא. לו ידעה, כך לפי החברה הנתבעת, ודאי הייתה פועלת לפי ההוראות.


לאור כל זאת, ובהתחשבות שני הצדדים, נקנסה חברת אגד בתשלום פיצויים בסך 1,000 לכל אחד מן התובעים בכל המקרים. וכמו כן, חויבה בתשלום קנס לבית המשפט בסך 10,000 שקלים על כל מקרה.


בסיום מתן גזר הדין, הדגיש השופט את סמליות העונש ואת העובדה כי אם יעברו על התקנה, הברורה כעת, יזכו לקנס חמור פי כמה.