משפחה המתגוררת בקיסריה הגישה תביעה כנגד שכנם, בטענה שהוא משכיר את דירתו הכוללת בריכה לתקופות קצרות לצורך אירועים ומסיבות המהווים מטרד רעש. בשבוע שעבר (יום ב') קבע בית משפט השלום בחדרה כי התובעים הוכיחו את המטרד ואת הפרת החובה החקוקה של שכנם, קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לפצות אותם בסך של 25 אלף שקלים, בצירוף הוצאות שכר טרחה בסך של 15 אלף שקלים. כמו כן ניתן צו מניעה קבוע האוסר עליו להשכיר את הבית לתקופה הקצרה משישה חודשים.


חצר ביתם של התובעים גובלת בחצרו האחורית של השכן, שבה בנויה בריכת שחייה. לטענתם, הנתבע הפך את הבית והבריכה לבית מלון ואתר בילוי ונופש, היות שהוא משכיר את ביתו לתקופות קצרות ובכך משתמש בו למטרות עסקיות המפרות את חוק רישוי עסקים. הנופשים ששוכרים ממנו את הבית משמיעים מוזיקה בקולי קולות, אינם מתחשבים בשכנים ומשתמשים בבריכה בכל שעות היממה. פעילות זו גורמת להם מטרד בלתי נסבל.


השכן טען כי לשכניו אין כל הוכחה להשכרת ביתו כפי שפירטו בתביעתם, הם לא הוכיחו כי נגרם להם מטרד או רעש ואף לא הוכיחו כי הפר הוראה חקוקה. הוא אמנם הודה כי העמיד את ביתו להשכרה למטרות נופש, אך עשה זאת פעמים ספורות בלבד ומבלי להוות מטרד לשכנים. ברוב המקרים שעליהם הצביעו התובעים בתביעתם מדובר היה בבני משפחתו שהתארחו אצלו ולא בהשכרת הבית.


בית המשפט: סביר כי מי שמתגורר באזור שקט יצפה שהבית הסמוך אליו לא יושכר לאירועים ומסיבות


בבואה לבחון האם נגרם לשכנים מטרד או לא, השופטת ציינה כי יש לשים דגש על אופי האזור שבו נמצא הבית, כאשר סביר שמי שמתגורר ביישוב עם אופי כפרי יצפה לשלווה ושקט מבלי להתמודד עם עסק למטרות נופש המנוהל בבית הסמוך אשר במסגרתו מתקיימים בו אירועים ומסיבות דרך קבע.


אמנם, כפי שטען הנתבע, התובעים לא הצליחו להוכיח כי ביתו אכן הושכר בכל המקרים שפירטו, אך השופטת בכל זאת התרשמה כי הוא מושכר באופן תדיר וגורם להם מטרד אמיתי. היא הוסיפה כי אין זה מחובתם של התובעים או מסמכותם לבצע חקירות לגבי הנמצאים בנכס הנתבע ובכך גם לחדור לפרטיותו, ובנסיבות שבהן הנתבע עצמו הודה שהשכיר את ביתו לימים בודדים למטרות נופש, המטרד הנטען הוכח.


מלבד זאת הסתבר כי השכן פועל בניגוד לחוקי התכנון והבניה, הואיל ואין לו אישור לשימוש חורג בביתו למטרות עסק. במקרה זה התובעים כלל אינם צריכים להוכיח את המטרד, אלא הנתבע צריך להוכיח שלא פגע באיכות חייהם בשל השימוש החורג, אך הוא לא עשה זאת. העדים היחידים שזימן היו בני משפחתו, אשר העידו כי התארחו אצלו במספר הזדמנויות, אך זה לא עזר לו מכיוון שכבר הודה כי גם השכיר את הבית למטרות עסקיות.

 

יש לך שאלה?

פורום רישום בטאבו | הערת אזהרה
פורום סכסוכי שכנים


לפיכך התביעה התקבלה, ניתן לשכן צו מניעה קבוע האוסר עליו להשכיר את ביתו לכל מטרה שאינה למגורים, והוא חויב לפצות את שכניו ב-25 אלף שקלים, בתוספת הוצאות שכר טרחה בסך של 15 אלף שקלים.


ת"א 9707-12-13