מהו חוק גישור חובה? חוק המחייב צדדים לסכסוך בענייני משפחה להשתתף בהליך התדברותי ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה או בתי הדין הרבניים לפני הגשת הליך משפטי.


החל מה-17 ליולי 2016 לא ניתן עוד להתחיל הליך גירושין באמצעות הגשת תביעות לביה"ד או לביהמ"ש לענייני משפחה. צד שמעוניין להתגרש/ לתבוע מזונות/ פירוק שיתוף/ איזון משאבים/ משמורת וכדומה חייב להגיש בקשה ליישוב סכסוך.


בקשה בטופס קבוע קצר ולאקוני לסמכות אותה מבקשים לקבע- ביה"ד או ביהמ"ש לענייני משפחה, מבלי לפרט דבר! (כמובן שנחוץ ידע משפטי על מנת לשקול לאיזו סמכות לנווט את התביעות).


החוק קובע כי תוך 45 ימים ממועד הגשת בקשה זו (ניתן להאריך בעוד מקסימום 15 ימים, בחלוף אותם 60 יום, ניתן להגיש בקשה לקיצור תקופת עיכוב הליכים ולהגיש תביעות), הצדדים יזומנו על ידי יחידת הסיוע לפגישת מהו"ת ראשונה. הפגישה הראשונה מנוהלת על ידי עובדת סוציאלית. כשנוכחות פיזית של עורכי דין בפגישה זו אסורה. ותוכן הפגישה לא יעסוק בסוגיות משפטיות אלא בהסבר ובדיקת הלך הרוח של הצדדים.


הגעת הצדדים לפגישה הינה חובה


צד שלא יגיע יכול להיות מחויב בהוצאות או במחיקת הבקשה ובאי יכולת להגיש חדשה למשך תקופה שתקבע.


בסיום הפגישה הראשונה הצדדים מתבקשים להודיע אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי זה ליישוב הסכסוך או אם מעוניינים להפסיקו.
באם יסכימו הצדדים (דרושה הסכמה של שניהם )להמשיך בפגישות המהו"ת תתקיימנה עד ארבע פגישות. הפגישה השנייה והילך מתקיימת עם עו"ד מגשר מטעם המהו"ת.


אם יצליחו הצדדים להגיע בפגישות אילו להסכמות ייחתם הסכם. חשוב לציין כי מהפגישה השנייה כל אחד מהצדדים אף יכול לבקש להגיע למפגשים עם עו"ד מטעמו אם ירגישו צורך בכך ועו"ס מפעילה את שק"ד האם לאפשר זאת.


במקביל להליך ואף מיד עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך לכל צד יש האפשרות להגיש, עוד בטרם קיום הפגישות, סעדים זמניים בנושא עיכוב יציאה/עיקול/מזונות זמניים וכדומה.


במהלך כל ארבעת הפגישות או חלקן, לכל צד עומדת הזכות להודיע באם הוא מעוניין להמשיך בהליך או להפסיקו.


באם נפסק ההליך ללא הסכם והבנות רשאי כעת הצד שהגיש הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעותיו תוך 15 ימים- כך שבדרך זו למעשה קנה סמכות ומכאן החשיבות לנהל את ההליך כולו בצורה נכונה ומקצועית עוד בטרם הגשת הבקשה.


מכאן מתחיל ההליך של הגשת תביעות וניהול תיקים בביהמ"ש לענייני משפחה או בביה"ד כפי שהיה קיים גם ערב חוק זה. בקרוב נציין שנה לחוק ויתרונותיו וחסרונותיו מתחדדים אל מול מבחן המציאות.


יתרונות החוק


הידברות וניסיון להגיע להסכמות בטרם פורצים במלחמות ארוכות ויקרות בבימה"ש. הליך המנוהל נכון מפחית את הנזקים שבפירוק תא משפחתי, פחות הרסני לילדים, לבני הזוג, זול, קצר, יעיל ובעיקר מכבד יותר. מחקרים אחרונים אף מעידים על כך שהנזק המשפחתי שנגרם כתוצאה מגירושין מגיע עד דור שלישי, והגורם שממתן ומפחית נזקים זה ניהול התהליך באופן מקצוע ממוקד ומכבד.


חסרונות החוק


פגיעה בזכות יסוד של הציבור- זכות היסוד לגישה לערכאות המשפט ופגיעה קשה בזכות הציבור לייצוג.


החוק אמור היה להילחם בתופעת מרוץ הסמכויות בפועל רק הגביר אותן. כיום על מנת לקנות סמכות כל מה שצריך זה להגיע לעו"ד להתייעץ להחליט על טקטיקה ולהגיש טופס קצר שלוקח דקות ספורות למלא, להגישו ללא פירוט ו/או הסבר ובזאת נקנתה הסמכות והצדדים יכולים לצאת לדרך.


ההליך מנוהל על ידי עובדות סוציאליות ללא ידע משפטי כשל עורכי דין מנוסים בתחום. הדבר מורגש בעיקר בתיקים המורכבים ובסוגיות משפטיות כגון רכוש, מוניטין, איזון משאבים לא חציוני ועוד.


הצפת היחידות לסיוע שכבר היום אינן עומדות בעומס. לעיתים הפגישה הראשונה נקבעת לתאריך רחוק בהרבה מאותם 45+15 ימים הקבועים בחוק. וכבר קיימת החלטה שיפוטית הקובעת כי במצב כזה ניתן להגיש תביעות ולייתר ההליך כשהסמכות כבר נקנתה.


אז איך לעשות מהלימון לימונדה?


חשוב ביותר להגיע להתייעצות מקיפה עם עו"ד המתמחה בתחום האישות ורצוי כזה שיש לו גם זיקה גישורית.


חשוב לשתף בכל הפרטים, החששות והרצונות את עוה"ד על מנת לתכנן ביחד אסטרטגיה ניהולית של התיק עוד בטרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.


הגשת בקשה לערכאה שאיננה מתאימה ונכונה בנסיבות המקרה עלולה להיות אקוטית בניהול התיק ותוצאותיו ולא ניתנת לתיקון.


עו"ד מקצועי יביא לכך שניתן יהא להשתמש בחוק הגישור ולהפוך החובה ליתרון עבור הלקוח. בגישה נכונה ותכנון מקצוע, רציני ומעמיק ניתן לנווט ההליך בדיוק לפי צורכי הלקוח ולטובתו המרבית.


נושא הגשת סעדים זמניים גם הוא דורש ידע ותכנון נכון. לא כל סעד שנראה שחשוב להקדים ולבקשו אכן יהא נכון לבקשו בטרם הסתיים ההליך. השיקולים רבים ומגוונים בנושא.


כאשר נעזרים מבעוד מועד בעו"ד המתמחה בתחום המשפחה והגישור, יתכן מצב שבו את פרק הזמן שבין הגשת הבקשה ועד למועד קיום פגישת המהו"ת הראשונה, ינצלו לניהול גישור/מו"מ /או כל דרך שבה יקודם פתרון הסכסוך בין הצדדים בדרך מקצועית ושקולה.


כשצד מיוצג ע"י עו"ד תומך עוד בטרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולאורך כל ההליך, אין תחליף לתחושת הביטחון שאיננו מנהל הכל לבד בהליך כה חשוב ומהותי ובנושאים הרי גורל כגון ילדים נכסים וכדומה.


עו"ד מיומן והגון יבנה ללקוח הסכם שכ"ט מודולרי על פי שלבי התקדמות התיק ולא יחייב הלקוח לשלם שכ"ט מלא ויקר בעלות של עשרות אלפי שקלים כבר בתחילת הדרך, בטרם ליווה את הלקוח בכל השלבים המפורטים בחוק ודאג למצות כל שלב ושלב לטובת הלקוח.


במכלול הטיעונים לחיוב ולשלילה אין ספק כי החוק צריך עבור עוד מקצה שיפורים וראוי שיכלול מגשרים ועורכי דין במעורבות רבה יותר יחד עם העובדים הסוציאליים.


אך ללא ספק יש להותיר היום מקום לאופטימיות בנושא. במיוחד אם כל הצדדים ישכילו להבין עד כמה הכרחית נוכחות עו"ד בכל ההליך עוד בטרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. ומנגד אם גם ציבור עורכי הדין יחששו פחות מחוק זה וידעו לייעל אותו לטובת הלקוח, אין ספק כי הרווח בהליך הגיוני שפוי ומכבד יהיה נחלת כולם וניצחון לא קטן בתחום מאוד מורכב ורגיש.


הכותבת הינה עו"ד המתמחה בתחום המשפחה, מגשרת, מרצה לגישור ומאסטר ב NLP. חברת ועדת הגישור בלשכת עורכי הדין. ופעילה רבות בתחום זה.