משלם כסף למכס תחת מחאה? שמור על עירנות!

תסריט שכיח: הסיווג שונה

הסיטואציה הבאה עשויה להשמע לרבים מהעוסקים בתחום היבוא מוכרת:

יום אחד מתקשר סוכן/עמיל המכס ליבואן ומודיע לו כי המכס ערך ביקורת לסחורה שייבא, וקבע שמאחר שיש לה מאפיינים כאלו וכאלו, צריך לסווג אותה בסיווג שונה המחייב תשלום מס (או תשלום מס גבוה יותר ממה ששולם עד כה). "בינתיים", מסביר סוכן המכס, "הסחורה המיובאת מעוכבת במכס עד לתשלום המס הנדרש".

"מה פתאום?" נזעק היבואן, "אני מכיר מצוין את הסחורה שאני מייבא, והיא ממש לא מה שהמכס טוען שהיא. ואיך פתאום מעכבים לי סחורה? אני זקוק לה בדחיפות!"

"אני מסכים אתך", מנסה סוכן המכס להרגיע את לקוחו הנסער, "אנו נפנה למכס וננסה להסביר להם שהם טועים. אבל בינתיים, אם רוצים לשחרר את הסחורה אין ברירה אלא לשלם למכס את התשלום שהוא דורש, כשאנו מבהירים שהתשלום נעשה תחת מחאה, ואח"כ, אם נצליח לשכנע את המכס בטעות שלו, נבקש את הכספים הללו בחזרה."

הכספים משולמים תחת מחאה, המכס לא משתכנע

ואכן, היבואן משלם למכס את הכספים הנדרשים תחת מחאה ומקבל את סחורתו. במהלך התקופה שהיבואן מנסה לשכנע את המכס כי הוא טועה באופן סיווג הסחורה, מגיעים משלוחים נוספים של אותה סחורה, אשר גם עבורם משלם היבואן בלית ברירה את המס הנדרש תחת מחאה.

חולפת תקופה, לעיתים מספר חודשים, לעיתים שנה ואפילו יותר, ואז מגיע היבואן למסקנה כי לא יצליח לשכנע את המכס בעמדת הסיווג שלו. הברירה שנותרת בידי היבואן היא לפנות לבית המשפט בתביעה כספית נגד המכס, שבמסגרתה נתבעים כל הסכומים ששולמו למכס תחת מחאה, ובתוך כך מתבקש בית המשפט להכריע מהו הסיווג הנכון של הסחורה.

הבעיה: התיישנות קצרה במיוחד

אלא שאז מתברר מכשול משמעותי בדרך לבירור התביעה. המכס טוען כי התביעה התיישנה לפי סעיף 154 לפקודת המכס ולכן אין לדון בתביעה.

סעיף 154 לפקודת המכס, קובע, בתמצית, כי מרגע שהתגלתה מחלוקת בין היבואן למכס בנוגע למס שעל היבואן לשלם, היבואן רשאי לשלם את המס תחת מחאה על מנת לקבל את הסחורה, ואז עליו להגיש תביעה בתוך שלושה חודשים להחזר הכספים! כלומר, לכאורה, כל מס ששולם תחת מחאה ולא הוגשה בגינו תביעה לבית המשפט בתוך שלושה חודשים ממועד התשלום, יורד לטמיון. אין ספק שמדובר בתקופת התיישנות קצרה ביותר שקשה להעלות אותה על הדעת. ואכן, רבים מאוד מבין העוסקים בתחום היבוא, ביניהם גם סוכני מכס רבים ואפילו עובדים של רשות המכס עצמה, אינם מודעים לתקופת ההתיישנות הקצרה כל כך שקוצב סעיף 154 לפקודת המכס.

יש פתרון, אך מעטים מדי מודעים לו

ואולם, בפועל, רשות המכס מודעת לכך שאם לא תגמיש מעט את האופן שבו היא עושה שימוש בסעיף 154 לפקודת המכס, היא תחסום למעשה את האופציה לברר מחלוקות עם יבואנים בהליך פנימי אצלה, ותצטרך להתמודד עם תביעות משפטיות רבות שיוגשו נגדה. לכן, כאשר היבואן מודע מראש למגבלת שלושת החודשים שקובע סעיף 154 לפקודת המכס, ופונה לרשות המכס בבקשה שתאפשר לו לברר את המחלוקת שלו מולה מבלי שתפגע זכותו להגשת תביעה משפטית בעתיד, קוצבת רשות המכס תקופות קצרות לבירור המחלוקת, תוך שהיא מתחייבת לא לעשות שימוש בסעיף 154 לפקודת המכס עבור תקופות אלו.

הפתרון הזה שבו נקטה רשות המכס לעניין סעיף 154 לפקודת המכס, היה עשוי להיות סביר למדי (אם כי גם הוא לא חף מביקורת), אילו היתה רשות המכס מיידעת את היבואן מראש על המגבלה שמציב סעיף 154 לפקודת המכס, ועל האופן שבו ביכולתו לנהוג מבלי שיפגעו זכויותיו. ואולם, רשות המכס אינה מיידעת את היבואנים המשלמים לה כספים תחת מחאה על המגבלות שקובע הסעיף. יתר על כן, גם כאשר היבואן פונה להליכים פנימיים אצל רשות המכס לצורך בירור המחלוקת, רשות המכס עדיין אינה מפנה אותו להוראות סעיף 154 ולפתרון האפשרי בנוגע אליו.

המסקנה – שמרו על זכויותיכם המשפטיות

המסקנה המתבקשת היא שיבואן שמשלם כספים למכס תחת מחאה נדרש לשמור על עירנות בנוגע לזכויותיו המשפטיות ולפעול כך שלא יפגעו. באשר ליבואן שכבר שילם כספים תחת מחאה במשך תקופה מסויימת מבלי שנקט באמצעים לשמור על זכויותיו להגשת תביעה, מומלץ לקבל יעוץ משפטי ללא דיחוי על מנת לבחון מה ניתן לעשות.

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­כל הזכויות במסמך זה שמורות לעו"ד קרן לוי חפץ. אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש אחר בתוכן מסמך זה ללא אישור מפורש בכתב מן המחברת. האמור במסמך זה אינה מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני.