פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובעת את סדרי הליך פשיטת הרגל.

הליך פשיטת רגל הינו הליך המופעל כנגד אדם חדל פירעון, כלומר, קיימים בחזקתו חובות העולים על יכולת הפירעון שלו.

סעיף 2 לפקודה מונה תנאים מצטברים ומי שעונה לתנאים אלו יוגדר ויקבע כ"חייב", בין היתר, "חייב" הינו יחיד או שותפות, כמו כן קובע סעיף 9 לפקודה כי לא ניתן לנהל הליך פשיטת רגל כנגד חברה או עמותה או אגודה שיתופית שניתן לפרקם לפי פקודת החברות או לפי פקודת האגודות השיתופיות.

הליך פשיטת רגל מרכז את כל החובות ואת כל פעולות הגביה כנגד החייב ובכך מעוכבות כלל פעולות הגביה כנגדו במסגרת תיקי הוצאה לפועל השונים.

ההליך מנוהל על ידי בית משפט מחוזי ובאמצעות בעל תפקיד המכונה "הנאמן" וכן מעורב בכל ההליך כונס הנכסים הרשמי המהווה צד לכל בקשה, הליך ו/או דיון בפני בית המשפט.

מטרת הליך פשיטת הרגל

מחד, כינוס כלל הנכסים ומקורות הכנסתו של החייב על מנת להביא לפירעון מקסימאלי של חובותיו על ידי מימוש הנכסים וחלוקת תמורתם לנושים, או על ידי השגת הסדר חוב עם הנושים ואישורו על ידי בית המשפט.

מאידך, סיום פרק זה של החובות בחייו של החייב וקבלת צו הפטר אשר יאפשר לחייב לפתוח בדף חדש ונקי מחובות.

סקירת שלבי ההליך

1. בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל

ההליך נפתח בהגשת בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל, בקשה זו תוגש מטעם החייב או מטעם נושה של החייב.

לאחר שהבקשה תיבדק על ידי כונס הנכסים הרשמי, תועבר לבימ"ש מחוזי על מנת שייתן צו כינוס כנגד החייב. מטרתו של צו זה הינה הגנה על נכסי החייב מפני נושיו אשר פועלים לגביית הנכסים באופן עצמאי במסגרת תיק הוצאה לפועל וכן הגנה על נכסי החייב מפני החייב עצמו, אשר עלול להבריח נכסיו מפני נושיו. (סעיפים 6 ו- 18 לפקודה).

עם מתן צו הכינוס, מעוכבים כל ההליכים הננקטים כנגד החייב וכן מוטלות על החייב הגבלות שונות כגון, עיכוב יציאה מן הארץ, איסור שימוש בכרטיסי אשראי ושקים, ניהול חשבון בנק על בסיס מזומן בלבד, איסור ייסוד תאגיד וכיוצ"ב (סעיף 22 לפקודה).

לאחר מתן צו כינוס על ידי בית המשפט, כונס הנכסים הרשמי (מחוז הצמוד לביהמ"ש המחוזי) יהווה הכונס של נכסי החייב, ויהיה באפשרות נושיו של החייב להגיש תביעת חוב. מכאן ואילך, לא ניתן יהיה לפתוח כנגד החייב בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט (סעיף 20(א) לפקודה).

כמו כן, לא ניתן לחזור מהגשת הבקשה למתן צו כינוס, בין אם הוגשה מטעם החייב ובין אם הוגשה מטעם נושה, אלא ברשות בית המשפט (סעיף 19 לפקודה).

כמו כן, קיימת אפשרות בפקודת פשיטת הרגל, להגיש בקשה בצירוף תצהיר לבית המשפט לאשר פשרה או הסדר חוב עם הנושים, בכל עת ואף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל או הוגשה וטרם ניתן צו כינוס, בתנאי שסך החובות עולה על סכום הקבוע בסעיף 19א(א) לפקודה, כמפורט בהמשך.

2. כינוס אסיפת נושים

לאחר מתן צו הכינוס, תכונס אסיפת נושים כללית ראשונה על ידי כונס הנכסים הרשמי, במסגרתה יוחלט על ידי הנושים על עתידו של ההליך והמשכו וכן יוצע אדם שישמש בתפקיד הנאמן לנכסיהחייב.

נושה יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפת הנושים רק אם הגיש תביעת חוב מטעמו במועד ובתנאים הקבועים בסעיף 71. (סעיף 26 לפקודה).

3. הכרזת החייב כפושט רגל ומינוי נאמן

לאחר מתן צו כינוס, ולאחר שנושיו של החייב החליטו במסגרת אסיפת הנושים כי החייב יוכרז כפושט רגל או שלא קיבלו כל החלטה או כלל לא נתכנסו לאסיפה לחילופין פשרה או הצעת הסדר לא אושרו, יוכרז החייב כפושט רגל דהיינו, יינתן צו פשיטת רגל כנגד החייב ונכסיו של החייב ינוהלו על ידי הנאמן וניתנים יהיו לחלוקה בין נושיו. כמו כן יוטלו על החייב ההגבלות הקבועות בפקודה, הגבלות אלו יבוטלו עם מתן צו הפטר או לחילופין אם תבוטל פשיטת הרגל (סעיף 42 לפקודה).

החייב יוכרז כ"פושט רגל" על ידי בית המשפט במסגרת דיון פרונטאלי בו ישתתף נציג כונס הנכסים הרשמי, החייב, הנאמן ורשאים להשתתף גם נושיו של החייב.

על הנאמן לחקור את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייבבשלן הפך החייב לחדל פירעון והגיע להליך פשיטת הרגל, ולדווח את מסקנותיו לבית המשפט.

על הנאמן לחקור ולגלות האם החייב פעל להברחת נכסים והעלמתם מפני נושיו, ואילו מגיע הנאמן למסקנה שעשה כן החייב, אזי, עליו לפעול להשבת הנכסים לחזקתו על מנת שימומשו ותמורתם תחולק בין נושי החייב.

כמו כן, על הנאמן לבדוק ולהכריע בעניין תביעות החוב שהגישו נושי החייב כנגדו (בין היתר
סעיפים 45, 47 לפקודה).

4. פשרה או הסדר

לחייב הזכות להציע הצעות לפשרה או הסדר עם נושיו ע"מ לחסל את חובותיו בדרך זו. סדר הפעולות הינו : הגשת הצעה, אישור הנושים באסיפה שהתכנסה לשם כך ואישור בית המשפט.

את הצעת הפשרה או ההסדר יוכל החייב להעלות בשלושה שלבים של ההליך, כדלקמן :

א. לפני מתן צו כינוס – סעיף 19א(א) לפקודה מאפשר לחייב לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם הנושים, זאת אף אם לא הוגשה בקשה לפשיטת רגל או הוגשה אך טרם ניתן צו כינוס.

ב. אחרי מתן צו כינוס ולפני הכרזת פשיטת רגל – סעיפים 33, 34 לפקודה קובעים כי לחייב האפשרות להגיש הצעת פשרה או הסדר לאחר מתן צו הכינוס, בגין ההצעה תקוים אסיפת נושים במסגרתה יחליטו בדבר הצעת החייב. אם תתקבל הצעת החייב אזי, תועבר לאישור בית המשפט ולאחר אישורה, תחייב את כלל הנושים.

ג. אחרי הכרזת פשיטת רגל – סעיף 52 לפקודה, מאפשר לחייב להגיש הצעת פשרה או הסדר. נושי החייב יערכו הצבעה ואילו אם תתקבל הצעת החייב (בתנאים וברוב הקבוע בפקודה) תועבר ההצעה לאישור בית המשפט אשר יהא רשאי לבטל את הליך פשיטת הרגל.

הרעיון העומד בבסיס האפשרות להציע הצעת פשרה או הסדר נועד אפשר לחייב לשלם אחוז מבויים מסך חובותיו בכפוף להסכמת רוב הנושים, או אז, לקבל הפטר מיתרת חובותיו כלפי הנושים.

5. הפטר או ביטול ההליך

סימן ו' לפקודה עוסק בצו ההפטר.

פושט הרגל רשאי לפנות לבית המשפט בכל עת בבקשה שיינתן לו צו הפטר. בדרך כלל ידון בית המשפט בבקשה כאמור רק לאחר שנשלמו ומוצו כלל הליכי פשיטת הרגל לחילופין אם הבקשה להפטר מוגשת במסגרת הסדר של החייב – פושט הרגל עם נושיו.

לאחר הגשת הבקשה יקבע דיון במסגרתו רשאי בית המשפט לשמוע את הכונס הרשמי, הנאמן וכל נושה, כמו כן, רשאי להציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, לבחון את תסקיר כונס הנכסים בדבר התנהגות החייב ועסקיו לפני ובמהלך הליך פשיטת הרגל.

כמו כן, רשאי בית המשפט לייתן צו הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, לאחר כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.

צו ההפטר יכול שיינתן כצו חלוט ומידי או כצו מותנה, בתנאים שיקבעו במהלך הדיון בבקשה.

סעיף 63 לפקודה קובע שורה של סייגים מלמתן הפטר, כגון, הרשעת החייב העבירה לפי הפקודה, או ניהול הליך פשיטת הרגל בחוסר תום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או במצב בו החייב לא ניהל כיאות וכמקובל את פנקסי החשבונות של עסקו, או מצב של יצירת חובות חדשים במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל, או הוכרז כפושט רגל בחמש שנים שקדמו לכינוס וכיוצ"ב.

משניתן צו הפטר, הוא פוטר את פושט הרגל מכלל חובותיו עובר ליום מתן צו הכינוס למעט סוגי החובות המנויים בסעיף 69 לפקודה, ובכך למעשה מסתיים הליך פשיטת הרגל.

ראוי לציין שוב כי לא כל הליך פשיטת רגל מסתיים בהפטר, אלא כי הליך פשיטת הרגל ניתן אף לביטול, למשל אם הוכח כי פושט הרגל מנצל את ההליך לרעה.

צו ההפטר מהוה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה.

עורכת המאמר : בתאל מנור - עזר עו"ד ומגשרת

זהו מאמר אינפורמטיבי, הנועד לציבור הרחב על מנת ליתן מענה ראשוני וכללי בלבד לשאלות בתחום פשיטת הרגל ולספק אינפורמציה בלבד, ואין האמור במאמר זה בגדר המלצה ואין לראות בו יעוץ משפטי אלא נועד להבהרה ולהסבר בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני והתייעצות עם עורך דין על פי צרכיו הספציפיים של כל פונה.