בתי הדין לעבודה נהנים מסמכות בלעדית לדון בתביעות אשר מקורן ביחסי עובד ומעביד. כפועל יוצא, בתי דין אלה עוסקים בכל הנגזרות של קיומם של יחסי עבודה, לרבות טיפול במקרים של תאונות עבודה.

 

במקרים מסוג זה, עובד אשר מבקש לתבוע את מעבידו נדרש להגיש את תביעתו תחילה לבית הדין האזורי לעבודה. במידה ואחד הצדדים איננו שלם עם פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, פתוחה בפניו הדרך לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה, בהתאם להגבלות השונות אשר מנויות בחוק.

 

רק בנסיבות חריגות ישנה אפשרות לפנייה לבית הדין הגבוה לצדק עקב חוסר שביעות רצון מהפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה. כפי שמודגם במקרה שלהלן, בית הדין הגבוה לצדק איננו נוטה להתערב בפסקי דין והחלטות של בית הדין הארצי לעבודה.

 

יש לך שאלה?
פורום בית הדין לעבודה

 

העותר נפגע בתאונת דרכים אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. במסגרת תביעות אשר הגיש דרך בתי הדין לעבודה, התובע ביקש להכיר בו כבעל נכות בשיעור של כ-19%, ולכן כמי שזכאי לתשלום קצבאות בהתאם. משלא צלחה דרכו במסגרת התביעות, התובע בחר להגיש עתירה לבית הדין הגבוה לצדק, במסגרתה ביקש שיינתן צו על תנאי אשר יורה למשיב, המוסד לביטוח לאומי, ליתן טעם מדוע שלא יוכר כבעל נכות בשיעור של כ- 19% בשל אותה תאונה.

 

הכרעת בית הדין הגבוה לצדק

 

בית הדין הגבוה לצדק דחה את העתירה על הסף. השופט קבע כי דיון בעתירה להכרה בעותר כבעל נכות בשיעור של כ-19%, היו כקיום דיון ערעורי על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר נדרש לסוגיה זו.

 

שופט בית הדין הדגיש כי בית הדין הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, ולא נוהג להתערב בהם, אלא במקרים בהם טענה בית הדין הארצי טעות משפטית מהותית, וההתערבות של בית הדין הגבוה לצדק נדרשה מטעמים של צדק.

 

במקרה הנדון, בתי הדין לעבודה סירבו לקבוע את שיעור נכותו של העותר על 19%, בהתאם לחוות הדעת הרפואית אשר הוגשה מטעמו. מנגד, בתי הדין דרשו מן העותר להביא את עניינו בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שהיא הייתה הגוף המקצועי המתאים למתן קביעה מהסוג שהעותר ביקש.

 

השופט קבע כי בהחלטה זו של בית הדין הארצי לעבודה לא נפלה כל טעות משפטית, לא כל שכן טעות משפטית מהותית, ואף לא התקיימו טעמים של צדק אשר הקימו עילה להתערבות של בית הדין הגבוה לצדק.

 

לאור כל האמור לעיל, בית הדין הגבוה לצדק דחה את העתירה על הסף, וסירב להכיר בעותר כמי שזכאי להכרה בנכות בשיעור של כ-19%.