מאת: עו"ד ג'ון גבע.

בתביעתה של חברת אופטיק דורון בע"מ (להלן: "אופטיק דורון"), אשר יוצגה על ידי עו"ד יוסף ארנון, בבית הדין האזורי בירושלים לעבודה, כנגד עובדת לשעבר, מיכל זכאי (להלן: "מיכל"), אשר יוצגה על ידי עו"ד ליטל גל, טענה אופטיק דורון כי מיכל עוולה כנגדה בגזל סוד מסחרי.

בהליכים משפטיים, עובר לפסק הדין, טענה מיכל כי פוטרה בשל הריונה, ובשל כך הגישה תלונה לבית הדין האזורי לעבודה. לפיכך, נפסק כי אכן פוטרה מחמת היותה בהיריון, בניגוד לחוק עבודת נשים ובאפליה אסורה. בערעור לבית הדין הארצי, של אופטיק דורון, נדחה הערעור.

אופטיק דורון, בתביעתה כאן, טענה שמיכל 'גזלה' מסמכים סודיים כספיים של אופטיק דורון (להלן: "המסמכים"), אשר מהווים "סוד מסחרי" כהגדרת חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), ועל כן יש לפצותם ללא הוכחת נזק, בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק, בסך של 100,000 ש"ח. מיכל טענה כי המסמכים כלל אינם מהווים סוד מסחרי.

המסמכים, כפי שהוגשו כראיות בתיק, נשאו את הכותרת "סיכום מכירות בתחום תאריכים לספקים", ובהם סכומי מכירות ורשימות לקוחות.

בשל הודעתה של מיכל לממונים עליה באופטיק דורון, על הריונה, ביקשו אופטיק דורון מהממונה על חוק עבודת נשים (להלן: "הממונה") היתר לפיטוריה בעודה בהריון, מחמת חוסר שביעות רצון ממנה, היעדרות ממושכת ועוד.

בחקירת נסיבות הפיטורין של הממונה את מיכל, הציגה מיכל את המסמכים בפני הממונה, והצביעה על עליה בהיקף המכירות בתקופת עבודתה כמנהלת חנויות של אופטיק דורון. בעקבות זאת, נחקר סמנכ"ל מטעם אופטיק דורון, והממונה הציעה להגיע לפשרת תשלום שכר עבודה עד לסוף אותו חודש למיכל.

במהלך פעולות הממונה, התחלפה לממונה אחרת, אשר קבעה כי הפיטורין כדין ושאין קשר בינם לבין הריונה של מיכל.
בהתאם, דחתה מיכל את הצעת הממונה לפשרה, והגישה את התביעה האמורה לעיל, כאשר כשנתיים לאחר מכן הוגשה התביעה של אופטיק דורון בדבר גזל סוד מסחרי.

בית הדין דן בהגדרת "סוד מסחרי" על פי סעיף 5 לחוק, והפרשנות שניתנה למונח בפרשת צ'ק פוינט, בע"ע 164/99 דן פרופר ואח' נ' רדגארד ואח', וקבע כי על מנת להוכיח שמדובר בסוד מסחרי, אשר הגדרתו שונה מענף לענף, חובה על המעביד להוכיח את היקפו ואת פרק הזמן שיש להגן עליו, וכן כי ברמת סבירות נאותה פעל כדי להבטיח את שמירתו כסוד.

בסקירת פסיקה שביצע בית הדין, נמצא כי על מנת להכיר ברשימת לקוחות כסוד מסחרי, יש צורך להוכיח כי על מנת להשיג הרשימה, יש צורך במאמצים מיוחדים, וכי יש ערך מוסף למקבל הרשימה לידיו.

במקרה דנן, רשימת הלקוחות שבמסמכים הנטענים, מציינים עלויות, באופן כללי, אך לא ברמת פירוט לגבי עסקאות שבוצעו, כגון סוגי סחורות, פרטי היצרנים ועלויות המוצרים, אשר מייחדים רשימת לקוחות והופכים אותה לסוד מסחרי.

הפרטים שהופיעו במסמכים, נפסקו ככאלה שאינן מכוננים סוד, שהרי וניתן להשיגם לא כל מאמץ מיוחד של גורמים מקצועיים בתחום האופטיקה, בו פועלת אופטיקה דורון.

כמו כן, נפסק כי מכיוון ואופטיק דורון לא פעלה למען שמירת רשימת הלקוחות כסוד, ולא הגבילה את הגישה במחשבים אליהם, ואף כי המסמכים לא העניקו לאופטיק דורון כל יתרון עסקי על פני מתחריהם, שהרי ואופטיק דורון לא ביססו את טענתם כי הוצאת המסמכים מחזקתם הבלעדית מהווה אפשרות לנזקים מסחריים, אין לראות במסמכים כ"סוד מסחרי".

בנוסף לכך, דרכי התנהגות אופטיק דורון לאחר שהגישה מיכל את המסמכים כראיה לבית הדין בתביעתה לפיטורין שלא כדין, שלוש שנים קודם לכן, העידו אף הן, לדעתו של בית הדין, כי אופטיק דורון כלל לא ראו במסמכים סוד מסחרי. נוסף על כך, הרי שגם ההגנה על סוד מסחרי, ראוי לתחימה בזמן קצוב, והמסמכים לא היו רלבנטיים למועדים הנטענים.

אשר על כן, נפסק כי לא מדובר במסמכים שכוננו סוד מסחרי של אופטיק דורון, וממילא למיכל הייתה ההרשאה להשתמש בהם והייתה חשופה אליהם במסגרת עבודתה השוטפת באופטיק דורון, אך לא עשתה בהם כל שימוש אסור על פי החוק, וכי יש לדחות התביעה.

בית הדין ציין, כי רשימת הלקוחות שבמסמכים, ללא ספק לא היוותה סוד מסחרי, והתביעה כולה לא בוססה דיה בראיות ובחומר משפטי, ולפיכך נפסקו כנגד אופטיק דורון הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח.