תורת המיקרו טראומה היא יציר הפסיקה שהתפתחה על מנת ליתן פתרון מסוים לאותם עובדים שחלו במחלות הקשורות לעבודתם, אך לא הוכרו כמחלות מקצוע, מאחר שהן לא היו מצויות ברשימה המחלות הסגורה בחלק ב’ לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)תשי"ד- 1954.

 

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 קובע כי, פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

 

על-פי תורת המיקרו טראומה, ניתן להכיר ב"תאונה" לא רק בפגיעה חד- פעמית מאותרת בזמן, אלא גם בצירוף של פגיעות שכל אחת מהן היא בעלת אופי "תאונתי" וניתנת לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותן גורמת לפגיעה ולנזק, מיקרו טראומות.

 

מטרתה של תורת המיקרו טראומה הוסברה בפסיקה הרחבה כדלקמן:

 

תורת המיקרו טראומה משמשת מפלט אחרון למי שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה, כגורם ישיר ומידי לכאבים הפוקדים אותו. לתורה זו יסודות מספר, ובהם:

 

א) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח; דוגמת אין ספור טיפות המים הנופלות על הסלע עד שהן מנקבות אותו.

 

ב) חוות-דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצטברות לבין הופעת המחלה.

 

לצורך הוכחתה של מיקרו טראומה, על-מנת שזו תבוא בגדר "תאונת עבודה" נקבע בפסיקה כי, היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרו טראומה הוא, שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין - ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

 

התנאי העיקרי להוכחת מיקרו טראומה הוא, האם הפגיעה הייתה עקב העבודה. בפסיקה נקבע עוד, כי השימוש במונח מיקרו טראומה אינו יכול להפוך, "מאמצים קשים" לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים.

 

נטל ההוכחה של הקשר הסיבתי - רפואי, מחייב מינוי מומחה רפואי, ולשם כך מתמנה מומחה יועץ רפואי ע"י בית הדין, כדי לבחון האם מתקיימים בתובע התנאים שהובאו לעיל.

 

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעמו. השאלות להן נדרש המומחה הרפואי מתמקדות בד"כ בשאלות הבאות:

 

האם קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע לאורך השנים?

 

האם מתיאור הפעולות שביצע התובע במהלך השנים בעבודתו עולה כי נגרמו לתובע רצף של "אירועים זעירים" או "פגיעות זעירות", שניתן לייחסן לזמן מסוים ולאירוע מסוים, ואשר כל אחת מהן גרמה נזק בלתי הפיך לתובע?

 

אם כן - האם הפגימה בגופו של התובע, נגרמה כתוצאה מהצטברותן של אותן "פגיעות זעירות" שחזרו ונשנו, לרבות החמרת מצב קונסטיטוציונלי קיים?

 

האם השפעת תנאי העבודה על הפגימה בגופו של התובע, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

 

הליכי התביעה מול המל"ל

 

הליכי התביעה למול המוסד לביטוח לאומי דומים להליכי התביעה של נפגע בעבודה אם כי, בדרך כלל, נטל ההוכחה המוטל על התובע עקב מיקרו טראומה, גדול יותר, מהנטל המונח על כתפיו של עובד שנפגע בתאונת עבודה.

 

על התובע בגין פגיעה בעבודה עקב מיקרו טראומה, לבחון אפשרות תביעה כנגד גורמים נוספים: תביעה נזיקית נגד המעביד ו/או נגד חברת הביטוח במקרה של ביטוחי משנה כדוגמת ביטוח מנהלים, תאונות אישיות ויתכן אף צד שלישי.

 

ראוי לציין כי תביעה עפ"י תורת המיקרו טראומה אינה פשוטה כלל ועיקר, ומחייבת הכרה מעמיקה של הנושא ותמיכת הטענות המשפטיות והרפואיות במסמכים רפואיים ובחוו"ד של מומחה רפואי הבקי בנושא.

 

בכל מקרה בו נבחנת אפשרות ו/או כוונה להגיש תביעה בגין פגיעה מעבודה עקב מיקרו טראומה, המלצתנו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים, תצלומים, בדיקות רפואיות, מכתב מרופא תעסוקתי לגבי כושר עבודה בעקבות הפגיעה ומסמכים נוספים המתעדים את הפגיעה בעבודה והטיפולים הרפואיים הנלווים לה, ולהסתייע בעו"ד הבקי בתחום בהכנת התביעה והגשתה.

 

הערה: מדובר במידע כללי, שאינו מהווה תחליף ללשון החוק והפסיקה. המאמר אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או יעוץ משפטי ו/או המלצה כלשהי כיצד לנהוג ואין להסתמך עליו בכל אופן שהוא.


עודכן ב: 28/02/2010