אופן צבירת זכויות בחופשת לידה

 

להלן ריכוז הזכויות הנצברות לעובדת בתקופת היעדרותה בשל היותה בחופשת לידה:

 

פיצויי פיטורים

 

סעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי יראו רציפות בעבודה לענין הזכות לפיצויי פיטורים, אפילו חלה בה הפסקה מחמת חופשה או פגרה שלא בשכר, שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד.

 

 

תקופת חופשת הלידה היא בגדר פגרה שלא בשכר שניתנה לעובדת עפ"י חוק, ולפיכך יציאת עובדת לחופשת לידה אינה מנתקת את הרציפות בעבודה לענין הזכאות לפיצויי פיטורים.

 

לענין קביעת סכום הפיצויים, צוברת התקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה באופן מלא [תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964].

 

דמי מחלה

 

סעיף 4 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, קובע כי כל חודש עבודה מלא שעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה צובר לו 1.5 ימי מחלה (עד למקסימום של 90 יום).

 

תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, קובעת מספר הפסקות בעבודה כחריגים לנ"ל שיובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה, וביניהן חופשת לידה עפ"י חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

 

דמי הבראה

 

סעיף 6(ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, קובע מפורשות כי "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק". על כן, על תקופת חופשת הלידה להימנות באופן מלא לצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה, וכן לצורך חישובם.

חופשה שנתית

 

אורך החופשה השנתית המגיעה לעובדת, הוא פונקציה של מספר ימי העבודה בפועל במשך שנת העבודה. לפיכך, לא ייספרו ימי ההיעדרות של העובדת מעבודתה עקב חופשת הלידה, לצורך קביעת הזכאות לחופשה שנתית.

 

תשלומים לקופות גמל בחופשת לידה

 

סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), קובע כי עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (להלן – גמלת שמירת הריון), והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה;

 

"קופת גמל" = כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

 

כשמדובר בתקופה של דמי לידה – נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ובנוסף כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בניהם כל תקופת ההריון.

 

יש לציין, כי בתקופה בה העובד/ת נמצאים בחופשת לידה אך אינם זכאים לדמי לידה (למשל במקרה של עובדת בחופשת לידה העולה על ארבעה עשר שבועות), אין חובה על המעביד עפ"י חוק להמשך הפרשת כספים לקופת גמל ובמקרים אלו, המשך הפרשת הכספים, אם בכלל, תלוי בהסכם שבין המעביד לבין העובד/ת.

 

ביום 1.9.2008 נכנסו לתוקפן תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008 (להלן – התקנות), המסדירות את המועדים והכללים לתשלום לקופות הגמל. התקנות חלות על מי שזכאותם לדמי לידה החלה לאחר יום 1.9.2008.

 

להלן סקירה של ההוראות העיקריות בתקנות בכל הנוגע לתקופת חופשת לידה:

 

1. הגדרת שכר עבודה

 

בגין עובד/ת במשכורת (עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר) – יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה החודשי או שכר העבודה המשתלם בעד תקופה העולה על חודש.

 

בגין עובד/ת בשכר (עובד שאינו עובד במשכורת, למשל - עובד על בסיס שעות / ימים וכיוצ"ב) - יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה הממוצע של שכר העובד/ת בששת החודשים שבהם עבד/ה העובד/ת בפועל אצל המעביד, שקדמו לתקופה שבעדה זכאי/ת לדמי לידה / לגמלה לשמירת הריון.

 

2. במקרה בו רק המעביד משלם לקופת הגמל

 

במקרה בו נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה.

 

3. במקרה בו גם המעביד וגם העובד/ת משלמים לקופת הגמל

 

3.1 המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובד או העובדת זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.

 

 

3.2 לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד -

 

המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת הגמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור.

את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור לעיל, ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה (כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958).

3.3 המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובדת או העובד לדמי לידה ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה במועדים שבהם היה משלם התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.

 

4. המעביד ימסור לעובד או לעובדת הודעה בדבר ההוראות המפורטות לעיל, לפי נוסח הטופס שצורף לתקנות, כדלקמן:

 

לעובדת - בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובדת.

 

לעובד - בתוך זמן סביר מיום שהעובד הודיע למעביד כי בכוונתו לצאת לחופשת לידה.

 

5. תקנות אלה מוסיפות על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ובוודאי לא גורעות מהן.

 

6. עד ליום 1.9.2008 (תחילת תוקפן של התקנות) יחולו ההוראות הבאות:

 

בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה חל סעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שבוטל ביום 1.9.2008, הקובע כי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי והיא ומעבידה או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. זאת בהתאם לתקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991, שבוטלו אף הן ביום 1.9.2008.

 

האמור חל על המעביד שבינו לבין העובדת התקיימו יחסי עובד ומעביד כל תקופת ההריון והעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון.

 

ויודגש, כי עפ"י הסעיף הנ"ל, חובת המשך התשלומים היא רק להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות. לפיכך, עד ליום 1.9.2008 לא היתה חובה על מעביד להפריש כספים לקופת גמל של עובדת בתקופה בה היא נמצאת בחופשת לידה, אלא אם מדובר בקופת גמל הכוללת אפשרות לקצבה (שאז ניתן לטעון שמדובר בתשלומים ל"הבטחת פנסיה"), או אם הוסכם אחרת בין העובדת לבין המעביד בחוזה עבודה אישי, או באם ישנו הסכם / הסדר קיבוצי החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.

 

לענין תשלומים לקופת גמל בתקופת שמירת הריון ראה פירוט במאמר "כיצד נצברות זכויות סוציאליות בתקופת שמירת הריון".