על פי הוראה הקבועה בסעיף מספר 70 לחוק ההוצאה לפועל- תשכ"ז 1967, נקבע כי: "ראש ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל ביזיון ההוצאה לפועל, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים".
מהם המקרים בהם ניתן להטיל פקודת מאסר?
המקרים בהם מופעלת פקודת מאסר כנגד חייב והתנאים להטלת פקודת המאסר:
• במקרים בהם החייב מוכרז כחייב המשתמט מחובותיו, לרבות, אי שיתוף פעולה במסגרת חקירת יכולת.
• הוצאת פקודת מאסר כנגד חייבים אשר הגיעו להסדר תשלומים חודשי והם אינם עומדים בו.
• במקרים בהם החייב איננו משלם את דמי המזונות לילדיו- במקרים אלו תקופת המעצר המרבית עומדת על 21 יום, וזאת בניגוד לתקופת מעצר בגין חוב רגיל, העומדת על 7 ימי מעצר.
לשון החוק שאיננה משתמעת לשני פנים, מהווה למעשה את הסנקציה החמורה ביותר כנגד חייבים שאינם פועלים לפירעון חובם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם. הוצאת צו מאסר כנגד חייב, היא למעשה ברירת המחדל האחרונה בה נוקטים לשכות ההוצאה לפועל כנגד חייבים המתחמקים באופן עיקש מפירעון חובם וכיום לא ממהר רשם ההוצאה לפעול להיעתר לבקשה לאסור חייב, מאחר ועומדים לרשות הזוכים השונים כנגד חייבים בתיק הוצאה לפועל שורה של אמצעים אחרים ואפקטיביים בהם ניתן לנקוט לגביית החוב.
ביום 13 במאי 2013 אושרה הצעת החוק למניעת מאסרים של חייבים בהוצאה לפועל, בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. כך למשעה הוארכה הוראת השעה המונעת מאסרים של חייבים.
דעתה של חברת הכנסת מרב מיכאלי שיזמה את החוק, הינה ברורה "גביית חובות צריכה להתבצע תוך פגיעה מינימלית בזכויות האדם של החייבים".
האם תיקון מס' 29 שינה את מדיניות הוצאת פקודת מאסר כנגד חייבים?
במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל (תשכ"ז 1967), הוענקו לזוכה בתיק ההוצאה לפועל כלי אכיפה יעילים יותר לצרכי גביית חובו, לרבות, נגישות למאגרי מידע לצורך הטלת הגבלות שונות על החייב. במקביל, תיקון מספר 29 צמצם במידה נכרת את האפשרות להטלת מאסר על חייב המשתמט מתשלום חובותיו.
תיקון זה נקבע על בסיס ההנחה הקובעת כי עדיף לפגוש בנכסיו וקניינו של החייב, לרבות, הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון הנהיגה וכדומה, מאשר לפגוע בחירותו של האדם בדרך של מאסר. על פי תיקון זה עולה כי דרך ההתגוננות כנגד פוקדת מאסר היא באמצעות הטענה כי נסיבות העניין הן בלתי מידתיות והן פוגעות בזכות היסוד של כל אדם בנוגע לחירות התנועה.
נתוני הגבייה שפורסמו בשנתיים האחרונות מצביעים על כך כי אמצעי האכיפה שנוספו בחוק ההוצאה לפועל על האמצעים הקיימים (הטלת מגבלות על שימוש בכרטיס אשראי, מגבלות על חשבון הבנק, שלילת רישיון נהיגה, מניעת אחזקת דרכון וקבלת מידע מרשימת גורמים), לצד הגבלות כמו עיקולים על חשבונות בנק, משכורת או כספים אצל צד ג', עיקול מטלטלין, רכב או מקרקעין, עיכוב יציאה מהארץ והבאת החייב לחקירה, הם מצביעים שכיום אפשר להימנע מהטלת מאסר על חייב.
יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
.jpg)
