תיק הוצל"פ (איחוד) 18-99975-04-6

 

חייבים בהוצאה לפועל אשר מבקשים לאחד את תיקיהם נאלצים "לוותר" על מספר זכויות וביניהן החופש לצאת מישראל ללא קבלת אישור על כך מהגורמים הרלבנטיים. האם "ברית מילה של נכד בבלגיה" הוא טעם אשר מצדיק את ביטולו הזמני של צו עיכוב יציאה מהארץ?

 

יש לכם שאלה?

פורום איחוד תיקים

פורום גביית חובות

פורום הוצאה לפועל

 

רשם ההוצאה לפועל קיבל את בקשתו של חייב אשר מצוי תחת איחוד תיקים לצאת מהארץ, וזאת לשם השתתפותו בברית של נכדו בבלגיה. החייב הגיש בקשה לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ אשר הוצא כנגדו, וזאת לתקופה מוגבלת של כשבועיים. בבקשתו, החייב טען כי הוצאות הנסיעה ממומנות על ידי בתו, האם הצעירה, והוא מוכן להעמיד לא פחות מארבעה ערבים אשר יערבו לחזרתו לישראל.

 

הזוכים מתנגדים – "החייב צוחק עלינו, מבלה בחו"ל ולא משלם חובותיו"

 

הבקשה הומצאה לכלל הזוכים ושלושה מהם הביעו את תגובותיהם ליציאת החייב. ב"כ הזוכה באחד התיקים התנגד ליציאת החייב מהארץ והדגיש בפני רשם ההוצאה לפועל כי החייב ואשתו יצאו מהארץ חמש פעמים מאז שהוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים. הלה הצביע על "סתירות בתצהיר החייב בנוגע לעניין הנסיעה". כמו כן, ב"כ הזוכה טען כי ביטול עיכוב יציאתו של החייב מהארץ מכוח סעיף 69ח' לחוק ההוצאה לפועל צריך להיות לפי החוק ב"מקרים חריגים ומטעמים מיוחדים אשר ירשמו".

 

ב"כ הזוכה הוסיף כי לא הוצגו הוכחות בקשר למימון הנסיעה. ב"כ הזוכה בתיק נוסף התנגד אף הוא לבקשה. עורך הדין טען כי הדעת אינה יכולה לסבול מצב בו בני זוג מוגבלים באמצעים יוצאים "כל שני וחמישי" מישראל ואינם משלמים את חובותיהם. לדברים הללו הצטרף גם ב"כ הזוכה בתיק השלישי. החייב הגיב לטענותיהם של הזוכים והדגיש כי "ברית מילה הינה בגדר טעם מיוחד המצדיק את יציאתו מישראל לתקופה של שבועיים בלבד". לדבריו, הוא הוכיח כי כרטיסי הטיסה נרכשו על ידי בתו וזאת כאשר העסקה בוצעה בבלגיה ולא בישראל.

 

עיכוב היציאה איננו סנקציה עונשית

 

רשם ההוצאה לפועל קבע כי הוא מוצא לנכון להיעתר לבקשתו של החייב. מדובר בתיק איחוד אשר במסגרתו כבר בוטל צו עיכוב היציאה מהארץ פעמים אחדות בעבר. בכל פעם הועמדו ערבים מתאימים ובכל פעם החייבים שבו לישראל כמתחייב. היקף החובות בתיק האיחוד של החייב במקרה דנן עמד על למעלה מחצי מיליון שקלים. כמו כן, החייב עמד בצו התשלומים. צו עיכוב יציאתו של החייב מהארץ במקרה זה ניתן בהתאם לסעיף 74ד' לחוק ההוצאה לפועל.

 

השופט בדימוס ד. בר-אופיר, בספרו "הוצאה לפועל – הליכים והלכות", חלק ראשון מהדורה שביעית (2009) בעמ' 494, נתן את דעתו לעניין תכלית צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת איחוד תיקים. השופט בר-אופיר סבור כי חייב אשר נתון תחת איחוד תיקים נהנה לכאורה מ"משחרור מהלחצים אשר נושיו מפעילים עליו", אך הוא חייב ל"שלם" על כך בויתור על זכויות כגון חופש התנועה והיציאה מישראל.

אי לכך, נקבע כי אם חייב מבקש איחוד תיקים, רשם ההוצאה לפועל יוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ למנוע "בריחה או הברחת נכסים, ולהבטיח את הישארותו בארץ לשם קיום ההליכים כנגדו".

 

הוראות הסעיף אינן מפרטות מהן ה"טעמים המיוחדים" אשר בגינם יבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ. עם זאת, רשם ההוצאה לפועל עמד על כך שלא מדובר בתכלית עונשית אלא בעניין הבטחת תשלום החוב הפסוק. "ניתן לעכב יציאתו של בעל דין מישראל, אם קיים חשש כן ורציני, כי יציאתו של בעל הדין תסכל או תכשיל את ההליך השיפוטי או תביא למניעת ביצועו של פסק הדין. אכן, העיקרון הבסיסי הוא,כי לכל אדם נתונה זכות לצאת מישראל, ולזכות זו יש מעמד חוקתי על-חוקי", נכתב בהחלטת הרשם. במקרה דנן, נקבע כי החייב הוכיח שהוא אינו מתכוון לרדת מהארץ ולהעמיד את הזוכים אל מול שוקט שבורה. כמו כן, העמדת ארבעה ערבים לחזרתו הייתה בהחלטת מתאימה בנסיבות הנ"ל.