בית הדין האזורי לעבודה דן החודש בתביעתה של מורה טרנסקסואלית לסבית, לאחר שפוטרה, לטענתה, שלא כדין בעקבות שיחה שנויה במחלוקת שערכה עם תלמידותיה הדתיות. השופטת קבעה כי מדובר באפליה אולם נציגי הציבור הפכו את החלטתה וטענו כי לא התקיימה הפרה של החוק לשוויון הזדמנויות. 


התובעת, שימשה משנת 2011 כחונכת להוראה מקוונת במתמטיקה במסגרת תכנית "נחשון", שמפעיל המרכז הנתבע, הפועלת לקידום מצוינות בפריפריה, כאשר החונכות עצמה מתבצעת באופן וירטואלי. עם קבלתה לעבודה, הציגה עצמה התובעת כטרנסקסואלית לסבית, והמרכז קיבל אותה בידיעה והכרה בזהותה.


כשנה לאחר תחילת עבודתה במקום, קיבלה התובעת שתי קבוצות של תלמידות חדשות לחניכה, שתיהן מבתי ספר דתיים וחרדיים בארץ. במרץ 2013, שלחה התובעת דיווח על שיחה שערכה עם הקבוצות בנושא חברתי הנוגע בנטיותיה המיניות, והיא זומנה בעקבותיו לשימוע שהוביל לפיטורין.


התובעת הגישה תביעה נגד המרכז, בתמיכתה של האגודה לשמירת זכויות הפרט למען הקהילה הלהטב"ית בישראל. לטענתה, המרכז פיטר אותה שלא כדין, שכן הוא נהג בניגוד גמור לחוק שוויון ההזדמנויות ופגע בכבודה ובזכותה לשוויון.


התובעת התבקשה להפסיק לדון בנושאים חברתיים 


לפיה, לאחר הדיווח שהעבירה, נאמר לה על ידי הרכזת האחראית כי אם ברצונה להמשיך בעבודת החניכה עליה להפסיק מיד לשוחח את הבנות בנושאים חברתיים בכלל, ובנושאים הנוגעים ליציאתה מהארון כטרנסקסואלית וכלסבית בפרט. עוד טענה כי השימוע נערך שלא בתום לב, שכן הוחלט על פיטוריה מבעוד מועד, ולא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להשמיע את דבריה.


מנגד, טען המרכז הנתבע כי מטרת התכנית הינה חונכות במקצועות בסיסיים למטרת דחיפה למצוינות בפריפריה, וכי לא מדובר בחינוך בלתי פורמלי, ואין מקום לפתיחת דיון על נושאים חברתיים, יהיו אשר יהיו.


כמו כן, דחה את טענת התובעת וציין כי מעולם לא נאמר לה בשום שלב, כי עליה לבחור בין יציאתה מהארון לבין המשך החונכות, אלא שכאשר היא סירבה לבקשת הרכזת להתרכז אך ורק במקצוע המתמטיקה, נאלץ המרכז להפסיק את עבודתה.


לבסוף, טען הנתבע כי כל רצונה של התובעת וכל מטרת טענותיה הינן לשם הסטת הדיון לזהותה המגדרית, וניסיון להכפיש את שם המרכז על אפלייתה, כאשר בפועל, קיבל אותה לעבודה, ובסך הכל ביקש ממנה לעסוק בחונכות לשמה היא הועסקה מלכתחילה.


בבואה לדון בפסק הדין, פנתה השופטת לבדוק האם מדובר באפליה. נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, הגישה תצהיר מטעמה, וטענה כי רוב מקומות העבודה בארץ, אינם מכבדים את זהות האדם הטרנסקסואלי ומבקשים ממנו לנהוג על פי נורמות החברה המקובלות. לאור בחינת חוק שוויון ההזדמנויות, והחלתו על מקרה זה, פנתה השופטת לבחון האם באמת הפר אותו הנתבע במעשיו.

 

דיון עם תלמידות חרדיות על "שירת נשים" וטיפולי פוריות 


בשלב זה, הביאה השופטת את נסיבות פיטוריה של התובעת. במכתב ששלחה לרכזת, הודיעה לה כי ערכה עם הבנות דיון בנושא תלמידה דתיה שהושעתה מבית הספר בעקבות שירתה בפני קהל מעורב, במסגרת התכנית The voice , וכן בהפלייתה לרעה של מורה שעברה טיפולי פוריות מחוץ למסגרת הנישואין. בעקבות ויכוח חריף שהתפתח, כאשר חלק מהבנות יצאו להגנת בית הספר, שאלה אותן התובעת מה יעשו אם היא תחליט לעבור טיפולים כאלה. הבנות התחמקו, ואמרו כי לא מדובר במקרה דומה, מאחר והחונכות לא מערבת היבט דתי או חינוכי חברתי, וכן מפאת אופי החונכות הווירטואלית אין הם רואים אותה, ונפגשים איתה פנים מול פנים.


למרות שבמכתב לא ציינה התובעת את הדברים, נקבע כי בהמשך דיברה עם הבנות הדתיות על זהותה והגדרתה כטרנסקסואלית וכלסבית.


השופטת בחנה את המכתב מול רישום השיחה שנערכה בגינו עם הרכזת. בשיחה, היא טענה בפני התובעת כי לא ניתן לדון בנושאים אלה במסגרת הפרויקט, שכן מדובר בנושאים רגישים, בעיקר לאור העובדה כי מדובר בבנות דתיות, ואין זה תפקידה כחונכת למתמטיקה לדון בהם.

 

לטענתה של הרכזת, השיבה לה התובעת בתגובה כי היא רואה בעצמה שליחה, וכי גם בעבר נהגה לשוחח עם תלמידות על הנושא והדבר אף גרם להן להתנסות בניסיון מיני עם בנות אחרות, ולאחר מכן לקיים על כך דיון. כמו כן, הוסיפה כי היא חשה שזהו תפקידה, להיות אוזן קשבת לבנות ולענות על שאלותיהן בנושא.


לבסוף, קבעה השופטת שלמרות שהתנהלותה של התובעת לא חפה מבעיות ולמרות שהיא לא הבינה את מקומה ואת תפקידה במקום עבודתה, דין תביעתה להתקבל. לפיה, היא אכן פוטרה תוך הפרה של חוק שוויון ההזדמנויות, ואף לא נערך לה שימוע כדין. כמו כן, קבעה כי טענת הרכזת לגבי "עידודה" של התובעת את הבנות להתנסות מינית, נגועה בדעה קדומה. לפיכך, קבעה השופטת פיצויים בסך כ-29 אלף שקלים.


אולם, נציגי הציבור לא קיבלו את ההחלטה, וקבעו כי הנתבע נהג בהגינות כלפי התובעת, קיבל אותה לעבודה ביודעו על זהותה המגדרית, דאג שתקבל יחס שווה והוגן במשך כל 3 השנים בהן עבדה, ואף שיבח אותה על עבודתה המקצועית.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין


אף על פי כן, התובעת לא הסתפקה בהוראת מתמטיקה, והחליטה על דעת עצמה לדון בנושאים רגישים עם הבנות, תוך הפגנה של חוסר הבנת הגבולות לגבי המותר והאסור עם תלמידותיה. בנוסף, לא נשמעה להוראות המרכז, לא הקליטה שיעורים כשאר החונכים, ולא הפנימה את הדרישות. נראה כי המורה שמה לעצמה למטרה לחנך את הבנות לפי ראותה, בזמן שלימודי המתמטיקה הפכו שוליים. 


לפיכך, הפכו נציגי הציבור את החלטתה של השופטת בתיק, וקבעו כי דין התביעה בגין הפלייתה נדחית, והינה זכאית לפיצויים בסך 6,600 שקלים בגין פיצויי פיטורין, ליקויים בהליך השימוע, אי הפרשה לפנסיה ודמי הבראה.