כל מעביד מחויב להפריש כספים עבור קרן הפנסיה של עובדיו. במהלך השנים, צוברת קרן הפנסיה כספים שהופקדו בה, הן על ידי המעביד והן על ידי העובד וכן צוברים כספים אלה תשואה. עם הגיע העובד לגיל הפרישה, תשחרר קרן הפנסיה כספים אלה לצרכי מחייתו של העובד, באופן חודשי. צבירת הפנסיה נועדה גם למקרה של נכות או מוות העובד - פנסיית נכות ופנסיית שארים.

 

ישנם שני סוגים עיקריים של פנסיה, אחד מהם הולך ונעלם משוק העבודה הישראלי. מאמר זה יסביר בקצרה על שתי שיטות אלה לפנסיה ויעמוד על יתרונותיהן וחסרונותיהן.


פנסיה תקציבית

 

פנסיה תקציבית היא שיטת פנסיה אשר הייתה רווחת במגזר הציבורי, בשירות המדינה. ניתן לאתר את זכויות המבוטח בפנסיה תקציבית בחלק 8 לתקשי"ר (תקנות שירות המדינה) וכן בחוק שירות המדינה (גמלאות) 1970. בשיטת הפנסיה התקציבית, אין העובד מפריש כספים לקרן הפנסיה.

 

הפנסיה כולה ממומנת על ידי תקציב המעביד בלבד. שיטה זו הייתה השיטה הנהוגה במגזר הציבורי עד אמצע שנות ה-90 לערך. לא קשה לנחש כי ברבות השנים, שיטה זו יצרה מעמסה לא קלה על תקציב המדינה. על כן, החל משנת 2002 עובדי מדינה חדשים לא צורפו למסלול פנסיה תקציבית אלא צורפו למסלול של פנסיה צוברת. בנוסף, משנת 2004 חויבו המבוטחים בפנסיה תקציבית להפריש 1% משכרם לטובת קרן הפנסיה שלהם ומשנת 2005 עלה שיעור זה ל-2%.

 

יתרון הפנסיה התקציבית לעובד ברור: במרבית שנות הצבירה, העובד לא שילם כלל עבור הפנסיה העתידית שלו. עם זאת, הפנסיה בתקציבית אינה מבטחת את כל מרכיבי השכר של המבוטח ולכן עם פרישת העובד המבוטח משוק העבודה, הכנסתו החודשית יורדת באופן דרסטי.

 

פנסיה צוברת

 

שיטת הפנסיה הצוברת נהוגה במגזר הפרטי וכן נהוגה היא עבור עובדים שהצטרפו לשירות המדינה החל משנת 2002. לפי שיטה זו, גם העובד וגם המעביד מפרישים באופן חודשי כספים, בשיעור מסוים מהשכר, לקרן הפנסיה. בשיטה זו, ככל שהופרשו יותר כספים לקרן הפנסיה – כך תהיה גמלת הפנסיה גבוהה יותר. משמעות הדבר היא שככל שהעובד עבד במשך תקופה ארוכה יותר, כך יגדלו זכויותיו בקרן הפנסיה, בניגוד לפנסיה תקציבית.

 

החיסרון של פנסיה הצוברת לעומת הפנסיה התקציבית ברור: כאן, בניגוד לפנסיה התקציבית, נאלץ העובד להפריש שיעור מסוים משכרו מדי חודש לקרן הפנסיה. עם זאת, שיעור ההפרשות לקרן הפנסיה הצוברת מחושב לפי מרכיבי שכר רבים יותר מאשר בפנסיה תקציבית, שבה לא מבוטחים כל רכיבי השכר, ולפיכך הפער בין השכר טרם הפרישה לבין קצבת הפנסיה הצוברת אינו דרסטי כמו הפער בין השכר לקצבה לפי שיטת פנסיה תקציבית.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני פנסיה | פרישה מעבודה

 

גם לשיטת הפנסיה התקציבית וגם לשיטת פנסיה צוברת יתרונות וחסרונות. כיום, לעובדים חדשים בשירות המדינה, אין ממש בחירה והם מופנים למסלול הפנסיה הצוברת. עם זאת, מול עובדים ותיקים לעתים ניצבת אפשרות הבחירה בין השתיים. על כל מבוטח לשקול היטב את המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שכן השפעת המעבר בין השיטות עשויה להיות משמעותית. המעבר עשוי להיות כדאי לעובדים מסוימים ולא כדאי לעובדים אחרים, על כן כדאי להתייעץ טרם כל החלטה עם גורם מקצועי באופן פרטני.