אחרי חמש שנים של זוגיות בין אישה בשלהי שנות ה-40 לחייה ובין רווק ללא ילדים, ולאחר שהפציר בה שינסו להביא ביחד ילד לעולם והתחייב בפניה כי יעזור בכלכלת הילד לאחר היוולדו, נולדו לבני הזוג תאומים. הילדים נולדו לאחר טיפולי פוריות ממושכים אשר כללו תרומת ביצית בשל גילה המבוגר של האישה, אולם למרבה הצער בני הזוג נפרדו מעט לפני הלידה.


היום התאומים כבר בני שש, ונמצאים במשמורתה של האם. בתביעה למזונות ומדור עבור שני הילדים שהגישה אל בית המשפט לענייני משפחה בצפת, היא ביקשה מבית המשפט לחייב את האב בתשלום מזונות בסכום כולל של 5,890 שקלים חודשיים, בהתאם לחישוב שביצעה לגבי צורכיהם. האב התנגד לשלם יותר מ-1,400 שקלים בחודש כפי שהוא משלם כעת, וטען כי בת זוגו מסתירה את הכנסתה האמיתית ויש לחייב את שניהם בתשלום המזונות בהתאם לגובה הכנסתם.


השופטת התרשמה דווקא כי האם עובדת קשה ועושה ככל שביכולתה כדי לשאת בהוצאות גידול הילדים, ואף מפרנסת את בתה החיילת שנולדה מקשר קודם אשר עדיין מתגוררת עמה. כמו כן, הילדים נמצאים במשמורתה המלאה והסדרי הראייה עם אביהם לא משמעותיים. מלבד זאת, לא ניתן להתעלם מהסתמכותה של האישה על התחייבותו של האב לפרנס את התאומים. לאור זאת החליטה השופטת כי במקרה זה יש לחייב את האב במזונות בסכום של 2,700 שקלים עבור שני הילדים.


האם יש להורות על חלוקת מזונות שוויונית גם כאשר המשמורת לא משותפת?


בתביעתה טענה האישה כי הילדים באו לעולם בהסכמה משותפת שלה ושל מי שהיה בן זוגה, וכי הסתמכה על התחייבותו בפניה שידאג לכל צורכי הילד או הילדים שייוולדו להם. היא טענה כי היא עובדת קשה לכלכל את ילדיה ונזקקת לעזרת הזולת לאור העובדה שכל עול הגידול מוטל על כתפיה. על כן ביקשה מבית המשפט לחייב את האב במזונות עבור הילדים.


מנגד טען האב כי היום הוא משלם סכום של 1,350 שקלים עבור מזונות ילדיו ואין ביכולתו לשלם מעבר לכך, היות שיש לו מגבלה פיזית בגב אשר מקשה עליו להגדיל את הכנסותיו, ואף יש לו חובות. עוד טען כי האישה מסתירה מבית המשפט את מצבה הכלכלי האמיתי, והודה כי התחייב לכלכל את התאומים, אולם יש להתחשב ביכולתם הכלכלית של שני הצדדים ולחייב את שניהם במזונות בהתאם לכך.


בתחילת דבריה התייחסה השופטת להלכה שנקבעה לא מזמן בבית המשפט העליון, שלפיה יש לחייב את שני ההורים במזונות ולחלק את חבותם בהתאם ליכולותיהם הפיננסיות. אמנם במקרה שנדון בבית המשפט העליון דובר על משמורת משותפת, אולם השופטת הבהירה כי ניתן לקבוע מזונות שוויוניים במקרים המתאימים גם אם לא מדובר במשמורת משותפת.


מהן היכולות הכלכליות של האם והאב, וכיצד הכנסתם הפנויה משפיעה על החיוב במזונות?


בדיקת הכנסות הצדדים הביאה את השופטת למסקנה כי יש לחלק את הכנסתם הפנויה באופן לא שווה, כאשר יש לייחס לאב 59% מיחס ההכנסות. בעוד האישה עובדת בעבודת כפיים כעובדת משק בית בבית אבות, ואף סובלת מבעיות רפואיות שונות, האב לא הוכיח ולא הציג כל ראיה לכך שהיא מסתירה הכנסות נוספות או רכוש.


לעומת זאת, הגבר מרוויח יותר מהאישה ומתגורר בביתה של אמו. נוסף על כך, האישה נושאת בהוצאות בתה החיילת, ואכן כל נטל גידול הילדים נופל על כתפיה לאור העובדה שהיא ההורה המשמורן.


האם יש לחייב את האב בכל סכום המזונות, ולא לחלק את נטל התשלום יחסית לזמני השהות וההכנסות הפנויות של הצדדים?


בחינת צורכי התאומים העלתה כי סכום המזונות עבורם מגיע ל-2,260 שקלים. עם זאת, במקרה זה קבעה השופטת כי האב ישלם את המזונות, ואין לחלק את הסכום בין ההורים באופן שווה יחסית להסדרי הראייה והכנסותיהם של השניים.


זאת מכיוון שזמני השהות אינם משמעותיים: התאומים ישנים אצל אביהם רק לילה אחד בשבועיים. כלומר, ההוצאות השוטפות מוטלות על כתפי האם המשמורנית כמעט באופן מלא. כמו כן, לפי התרשמותה של השופטת, התחשבנות שוויונית מדויקת עלולה להוסיף למתח ולסכסוכים שבין ההורים ולהנציח אותם.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!


נוסף על כך, לא ניתן להתעלם מכך שהאב התחייב לפרנס את הילדים, ומהעובדה שהאם הסתמכה על התחייבותו כאשר הסכימה לעבור תהליכי הפרייה ממושכים ומפרכים בגיל מאוחר כדי להביא את הילדים לעולם. לאור כל זאת חויב האב לשלם את מזונות התאומים בסכום כולל של 2,700 שקלים לחודש.

 

תלה"מ 15562-06-17