הקמת משפחה נעשית בדרך כלל בהחלטה משותפת של שני צדדים. יחד עם זאת, לא פעם שומעים על מצבים בהם נדמה שהכניסה להריון נעשתה ללא הסכמה ואף ללא ידיעה של הגבר, מצב המכונה לעיתים גניבת זרע. גניבת זרע היא אינה מונח משפטי המוכר לפי הדין, אך התוצאה של כניסת האישה להריון הנה הרת משמעות גם עבור הצד השני.


אבהות גוררת עמה מערכת שלמה של חובות וזכויות לפי הדינים החלים במדינת ישראל בתחום המעמד האישי. כך נקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בסעיף 15 שהאפוטרופסות של ההורים על ילדם כוללת את הזכות והחובה שלהם לדאוג לכלל הצרכים של הקטין כדוגמת הלימודים, החינוך, הכשרתו המקצועית לצורך רכישת עבודה ומשלח יד, קביעת מקום מגורי הקטין, הייצוג שלו, הרשות להחזיק בו והניהול, פיתוח ושמירה על הנכסים שלו.


מלבד זאת, כאשר מדובר בבני זוג יהודים, שאלת האבהות מכריעה ביכולתו של הקטין להינשא ביום מן הימים, שכן לפי הדין העברי מי שנולד לאישה כתוצאה מקיום יחסי מין עם מי שאינו בעלה עלול להיחשב לממזר שרשאי להינשא אך ורק לגיורת או ממזרת ואף ילדיו ייחשבו לממזרים.


חוץ מאלו שאלת האבהות משליכה כמובן על הזכות של הפרט למשמורת והסדרי ראייה לגבי הקטין ומנגד על החובה לתשלום מזונות לקטין עד להגיעו לגיל 18 ובמהלך שירותו הצבאי. הזכות למזונות הקבועים איננה קמה כל עוד לא מוכחת שאלת האבהות. לאור זאת, לא פעם נשים שנכנסו להריון כתוצאה מיחסי מין שאינן במסגרת נישואין מחליטות להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיכיר באבהותו של בגיר ביחס לקטין.


האם אני יכול להתכחש להכרה בקטין?


חובה להבין שתביעות המוגשות בטענה שהאישה ילדה את הצאצא ללא הסכמת הגבר נדחו עד כה על הסף ובהתאם לטובת הילד בית המשפט הכיר באבהות לצורך תשלום המזונות.


הקביעה בעניין האבהות מסתמכת בדרך כלל על ביצוע בדיקת רקמות הגבר על מנת להוכיח את הקשר הביולוגי באמצעות סמני DNA דומים. עד לפני מספר שנים לא היה ניתן להכריח את הגבר לבצע בדיקה זו, ברם במקרה של סירוב בית המשפט ראה בכך הוכחה לקיומה של אבהות ולא פעם על סמך הסירוב ניתן הסעד ההצהרתי בעניין האבהות.


כיום עם התקדמות הטכנולוגיה הפכה הבדיקה לבדיקה פשוטה באופן יחסי כאשר אין צורך בהליך פולשני ולפיכך בית המשפט נוטה לראות בסירוב לעבור את הבדיקה כחוסר תום לב ובמקרה כזה צפוי בית המשפט לקבוע כי הגבר הוא אכן האב. במקרה אשר בו הגבר סבור כי יש סיכוי כי הילד איננו ילדו מומלץ לו לבצע את בדיקת הרקמות שכן, ממילא במסגרת התביעה הוא יחויב בכך, בית המשפט נוהג לחייב את שני הצדדים לשאת בעלות הבדיקה בשיעור של 50% כל אחד.


חשוב אף להבין כי במידה ובדיקת הרקמות קובעת שאכן הגבר הוא אבי הילד אין כל משמעות לטענות הגבר בדבר חוסר תום הלב של האם שכן מדובר במקרה זה על יריבות משפטית ישירה בין הילד לאב בגין חובות האב לפי החוק. ישנם עדיין צעדים אשר האב יכול לנקוט כדי "לצמצם את הנזק".


צעדים אלו תלויים בנסיבות המקרה האישיות ובכלים אשר נותן החוק בידי האב כך למשל בנסיבות מסוימות ניתן לחייב את הורי האב ובמקרי קיצון אף את הורי האם במזונות הקטין. כמו כן, בצד חובותיו של האב קיימות גם זכויותיו כהורה לרבות זכותו להסדרי ראייה, לשינוי שמו של הקטין ובמקרי קצה אשר מקימים עילה ניתן אף לדרוש משמורת פיזית על הקטין. התגוננות מפני תביעת אבהות אינה משימה פשוטה. מסיבה זו רצוי להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה ובעל ניסיון בתביעות אלו כדי שיתכנן את האסטרטגיה המשפטית המתאימה.