מאת עו"ד רועי ורשבסקי 

 

הליך פשיטת הרגל נהפך להיות הליך די שכיח בשנים האחרונות. אנשים רבים מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה אל מול חובות רבים אשר אינם מצליחים לפרוע. ההליך מהווה מפלט ומאפשר לאותם אנשים לסיים את חובותיהם ולפתוח דף חדש, ללא החובות. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, ישנם סוגי חובות החסינים בפני ההליך, ואילו צו ההפטר אינו מפטיר את האדם מחוב זה.


מאידך, הליך פשיטת הרגל יכול, במקרים מסוימים, להביא תועלת רבה לנושים בעצמם. כך, מאפשר ההליך לנושים לכנס את מלוא נכסי החייב, לבטל העדפות נושים שביצע החייב בעבר, לבטל הענקות אסורות שהחייב העניק בעבר וכדומה.


בקשה לפשיטת רגל


ההליך מתחיל ונולד בעצם הגשת בקשה לפשיטת רגל. הבקשה יכול שתוגש הן על ידי החייב והן על ידי נושה. על נושה המגיש הבקשה כאמור לעמוד בתנאים המוגדרים בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980. על חייב המגיש בקשה כאמור לעמוד בתנאים המוגדרים בסעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל.


צו הכינוס


השלב הבא הוא מתן צו הכינוס. בית המשפט המחוזי נותן את צו הכינוס. הצו מעכב את כל ההליכים המשפטיים התלויים והעומדים כנגד החייב, לרבות הליכי ההוצאה לפועל. במסגרת צו הכינוס נדרש החייב, לרוב, לשלם תשלום חודשי קבוע לקופת הכינוס. החייב יידרש להגיש דוחות לכונס הנכסים הרשמי על הכנסותיו והוצאותיו, וכן מוטלות על החייב הגבלות שונות. בהתאם לרפורמה החדשה בפשיטת רגל, לרוב, הליך פשיטת הרגל ימשך כ-4 עד 5 שנים.


הכרזת פשיטת רגל


השלב הבא הוא ההכרזה על האדם כפושט רגל. לבית המשפט המחוזי מסור שיקול הדעת האם להכריז על אדם כפושט רגל. משניתן צו פשיטת הרגל, מכנסים את כלל נכסי החייב ומחלקים את הנכסים לנושיו. הנכסים מחולקים על פי דין. ייתכן כי ישנם חובות אשר יפרעו במלואם בטרם נושה אחר "רגיל" יקבל ולו שקל אחד.


ישנם חובות מובטחים, חובות בדין קדימה, הוצאות ניהול ההליך וחובות רגילים. בחינת סוג החוב הן על ידי הבטוחות אשר מחזיק הנושה, מהות החוב ומיהות הנושה. בהתאם לרפורמה, בשלב זה החייב כבר יודע כמה עליו לשלם כל חודש ומה עליו לעשות על מנת לזכות בהפטר, לבסוף.


צו ההפטר


לאחר שמלוא נכסי החייב חולקו, מגיע השלב הסופי, בו מגיע ההליך לקיצו – צו ההפטר.


ההפטר ניתן, בתיקים החדשים, בהתאם לרפורמה הקיימת. קרי, החייב יודע מראש מהם התנאים שעליו למלא על מנת לזכות בהפטר.

 

בהזדמנות זו, נזכיר כי מטרת ההליך היא דו שלבית. יש במסגרת ההליך קונפליקט תמידי בין זכותו של החייב הנגזרת מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו להתחלה חדשה, לבין זכותו של הנושה לגבות את חובו, המוגדרת כזכות קניינית.


לאור האמור, צו ההפטר יינתן כאשר בית המשפט השתכנע, במסגרת ההליך המקדמי על פי הרפורמה, כי כל מה שניתן לשלם לנושים שולם וכי אין תועלת בהמשך ניהול ההליך, בשים לב לזכותו של החייב.


נוסיף כי ישנה אפשרות כי בית המשפט לא ייעתר לבקשת החייב לצו ההפטר המיוחל, וזאת עקב חוסר תום לב ביצירת החובות או חוסר תום לב בניהול ההליך.


ההפטר, כלשונו הוא, פוטר את החייב מחובותיו הניתנים להפטרה. יודגש כי לא כל החובות ניתנים להפטרה, ישנם חובות החסינים מפני הליך פשיטת הרגל, כמו חוב מזונות, לדוגמה.


חובות אלו יותרו על כנם אף בתום ההליך.


למי מתאים הליך פשיטת הרגל?


ההליך מתאים לאנשים החבים סכומי כסף בלתי מבוטלים, אשר אין ביכולתם או באפשרותם לפרוע בכל דרך אחרת, בשים לב כי לא בכל מצב מומלץ להתחיל בהליך זה. לפיכך, יש לבדוק את גובה החובות, מהות החובות, האם הם חסינים מההליך? האם מדובר בחובות מובטחים? מיהות הנושים, האם החובות נוצרו בתום לב וכדומה.


רק לאחר בחינה של החוב בעין מקצועית, נוכל לדעת האם כדאי להיכנס להליך זה. אין כללי אצבע ופרמטרים ברורים אשר נוכל ליישמם בצורה טכנית כדי לענות על שאלה זו, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם למיהות החייב וכושר השתכרותו. אנו ממליצים להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום זה לפני כל הליך.