לא פעם מתגלה ללקוח כי נמשכו מחשבונו וכובדו שיקים שחתימתו על גביהם זויפה. להלן נפרט באופן כללי, את העקרונות שעל פיהם יבחן ביהמ"ש את אחריות הבנק לכיבוד השיק המזויף בתביעה של הלקוח נגד הבנק.

 

נקדים ונאמר כי כאשר הלקוח, התובע, כופר בחתימתו על השיק, עליו הנטל להוכיח כי החתימה אינה חתימתו. אחת הדרכים העיקריות לכך, הינה באמצעות השוואת החתימות השנויות במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, באמצעות חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד.

 

חתימה על שיק היא תנאי להטלת חבות שטרית. כאשר החתימה על גבי השיק מזויפת, כוחה אינו יפה לחיובו של מי שחתימתו זויפה.

 

עמדת המוצא היא שבנק שחייב את חשבון לקוחו, על אף היעדר הוראה של הלקוח, אמור לשאת בנזק שנגרם ללקוח. עם זאת, הפסיקה קבעה כי הקשר בין בנק ללקוחו עשוי להצמיח עילות נוספות, אשר בגינן אפשר ונטל החיוב בשיק שזויף יוטל על צד זה או אחר - עילה חוזית ועילה נזיקית.

 

האם הבנק אמור לשאת בנזק שנגרם ללקוח?

 

מערכת היחסים החוזית בין הבנק ללקוח מטילה על הבנק חובה לכבד שיק, תוך חיוב חשבונו של הלקוח, כחלק מחובתו לקיים את הוראותיו של הלקוח. אם זויף השיק, הבנק אינו רשאי לחייב את חשבון הלקוח בפירעונו, שכן מלכתחילה לא היתה זו הוראה של הלקוח.

 

באותו זמן, מערכת היחסים החוזית מטילה חובות גם על הלקוח, ביניהן החובות לנקוט אמצעי זהירות מתאימים ולבחון את החיובים השונים של חשבונו ולהתריע, כאשר חיוב כלשהו נראה כבלתי תואם את הוראותיו. מקרה כזה, עשוי להביא לאיתור זיוף שיק. הפרת החובה עלולה להוביל להטלת האחריות לתוצאות הזיוף על הלקוח.

 

העילה השנייה הנובעת מהקשר בין הבנק והלקוח היא עילה נזיקית. הבנק חב חובת זהירות כלפי לקוחו ולפיכך הוא מחויב לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים על מנת למנוע שיגרם לו נזק. על הבנק לנהוג כפי שהיה נוהג "בנק סביר" בנסיבות העניין. ככלל, מוטלת על בנקים חובת זהירות מוגברת.

 

האחריות לזיוף שיקים עלולה להיות מוטלת גם על הלקוח אשר חב אף הוא בחובת זהירות כלפי הבנק. גם הלקוח עשוי לשאת בתוצאותיו של זיוף שיק, אם התרשל וברשלנותו גרם לבנק לנזק. הטלת האחריות על הלקוח יכולה שתקום גם מכוח אשם תורם.

 

ראוי לציין כי מגמת בתי המשפט היום, הינה להרחיב את האחריות המוטלת על בנקים, שכן הבנק נמצא בעמדה הטובה ביותר למנוע את הנזק. הבנק, נותן השירות, הוא בעל אמצעי הבקרה הטכניים והאנושיים, לביצוע פעולות בצורה מבוקרת ולמניעת ביצוע פעולות החורגות מהרשאה.

 

הבנקים נדרשים לבדוק את התאמת החתימות על מנת למנוע את הנזק

 

הפסיקה קבעה כי ציפיית הלקוח שהבנק יבדוק את ההתאמה בין חתימות על שיקים לבין דוגמאות חתימה השמורות בבנק, הינה לגיטימית. מדובר בשירות שהבנק אמור לספק ללקוחותיו והם מצפים לקבלו ומסתמכים על קיומו.

 

לא בכל מקרה שבו זויפה חתימת הלקוח, יקבע כי הבנק התרשל. ההשוואה בין חתימה על גבי שיק לבין טופס דוגמאות החתימה אמורה להתבצע ע"י פקיד הבנק, ללא אמצעים מיוחדים ולא ע"י מומחה לכתבי יד.

 

רק כאשר ההבדלים בין טופס דוגמאות החתימה לבין החתימות, הם משמעותיים וניכרים גם בבדיקה בעין בלתי מזוינת, בית המשפט מניח כי הדבר היה אמור "להדליק נורות אדומות" ולהוביל לפניה ללקוח ביחס לחתימות על שיקים.

 

בתי המשפט קבעו כי הסתמכות על זיכרונם של הפקידים המטפלים בחשבון ביחס לחתימת הלקוח, אינה התנהלות סבירה של בנק. כאשר חתימתו של לקוח משתנה במהלך השנים, מוטלת האחריות על הבנק לפנות ללקוח ולמסור דוגמא של החתימה המעודכנת.

 

אינדיקציה נוספת לבחינת הסבירות של התנהלות הבנק, ניתן למצוא בנהלים הפנימיים של הבנק, המשקפים את אמת מידה הראויה והרצויה, בעיני הבנק, בנוגע להתנהלותו בעניינים שונים.

 

יש להדגיש שכאשר הלקוח מצידו אינו נוקט באמצעי זהירות ואדיש להתנהלות חשבונו, יבחן ביהמ"ש את תרומתו לנזק שנגרם ויטיל חלק מהאחריות לנזק על כתפיו.

 

כך למשל, כאשר נמשכת מחשבון לקוח כמות שיקים רבה לאורך זמן ממושך, ללא הרשאתו וללא תגובה מצידו של הלקוח, לא יוטל כל האשם לפתחו של הבנק.

 

לפיכך, לקוח המנהל חשבון בנק, אינו יכול להסתמך על בדיקותיו של הבנק לבדו. עליו להתעניין ולהתעדכן בנעשה בחשבונו, לוודא כי הוא מקבל באופן שוטף עדכונים על הפעולות בחשבון ולבדוק עדכונים אלה באופן שוטף.

 

יש לציין שבכל מקרה שבו חושד הלקוח בפעילות חריגה, עליו להודיע על כך לבנק. כאשר מדובר בגניבה של פנקס שיקים של הלקוח, עליו להגיש, באופן מיידי, תלונה למשטרה, ליידע על כך את הבנק גם באמצעות פניה מסודרת בכתב ולהודיע לו על ביטול השיקים, על מנת למנוע נזק נוסף.

 

במקרה שבהם מגלה הלקוח כי חתימתו על גבי שיק זויפה, רצוי להתייעץ עם עורך דין ולבדוק בעזרתו, בשלב הראשון, בבדיקה מדגמית, אם נעשו בחשבון פעולות נוספות שלא בהרשאת הלקוח, כגון כיבוד שיקים נוספים, ביצוע העברות בנקאיות וכדומה.