השנה יצא חוק חדש בארה"ב, שהביא למהפכה של ממש באפשרויות של חברות פרטיות (כגון עסקים קטנים או גדולים, סטרט-אפים) לגייס הון, כולל גיוס מההמונים, באופן פרטי. זאת כמובן, כולל גיוס אשראי מהמשקיעים.

 

מעתה כולנו נחשפים למהפיכה. נא להכיר ביטויים חדשים כגון CROWDFUNDING או CROWDFUND, וכן הביטוי FUNDING PORTAL, ומומלץ להתעמק בביטויים שהפכו כעת לבעלי משמעות חשובה יותר לחיי העסק כעת: PRIVATE PLACEMENTS (הנפקות פרטיות), ו- ACCREDITEDINVESTORS שחשיבות הגדרתו מקבלת כעת משנה תוקף.

 

החוק החדש הביא להקלות ברגלוציה בשישה תחומים שונים, באופן שהחברות והיזמים יכולים כעת לגייס מימון לחברה שלהם.

 

החוק החדש נקרא Jumpstart Our Business Startups Act”" ובקיצור בראשי תיבות JOBS ACT. (בתרגום חופשי- "התנעה של עסקי הסטרטאפים שלנו").

 

עם זאת, החוק אינו נוגע רק לסטארט-אפים אלא גם לחברות פרטיות וותיקות ואף גדולות מאוד. כך שאין להתבלבל עקב השם.

 

כמו כן, אין לבלבל את החוק הזה עם החוק הקרוי בשם דומה מאוד: American Jobs Act אשר הוצג על ידי אובמה בסטפמבר 2011 ועבר כחוק באותה השנה. גם החוק משנת 2011 נועד ליצירת מקומות עבודה והוגדר כחוק שנועד "להחזיר את האמריקאים למקומות העבודה שלהם" אך הוא היה בנושאים אחרים.

 

רבים טוענים שיזמים ישראלים וחברות פרטיות ישראליות, גדולות כקטנות, יעדיפו לגייס כעת הון בארה"ב מאשר בישראל עקב החוק החדש, ולכן יזלגו לארה"ב.

 

ואכן, המחוקק הישראלי כבר החל בהכנות והוגשה הצעת חוק דומה בישראל בהשראת החוק האמריקאי החדש. (לדוגמא ח"כ אבישי ברוורמן הגיש הצעה לאישור Crowdfunding גם בישראל). אולם, יש להניח שבישראל החקיקה תיקח זמן רב, אם בכלל תעבור. על כן כיום יש יתרון עצום לחברות פרטיות (וסטרטאפים בתוכם) לגייס הון בארה"ב.

 

כוונת המחוקק האמריקאי היתה לתת זריקת עידוד לשוק ולאפשר לחברות הקטנות (חדשות או וותיקות) ליצור מקומות עבודה חדשים, להתפתח ולגייס עובדים.

 

החוק החדש פותח כאמור גם את האפשרויות של גיוס מימון בדרך של אשראי ולא רק של גיוס מימון בדרך של של אקוויטי (מניות). זאת מאחר שניתן להנפיק גם ניירות ערך מסוג אגרות חוב (אג"ח). ולכן, אם כבעלי עסק יש לכם קושי לגייס אשראי מהבנק, נפתחה כעת הדרך בפניכם לגייס הון בדרך של הנפקת מניות או הנפקת חוב (לקיחת הלוואה בדרך של אגרות חוב) מציבור רחב של משקיעים.

 

כל זאת בלי הצורך להירשם למסחר בבורסה (דבר הדורש עמידה בתנאי גודל ובהגשת דיווחים שהכנתם ועמידה בהם יקרה מאוד). יזמי ההיי-טק כבר אינם חייבים לפנות רק לאנג'לים מהמעגל הקרוב שלהם, או לקרנות הון סיכון. יצויין שכדי לנצל את הפטורים וההקלות בהנפקות פרטיות מסוימות יש חובה על פי החוק שהחברה המנפיקה תהיה חברה אמריקאית, הרשומה בארה"ב.

 

וכן, יש מגבלות נוספות שעל המנפיק לוודא את העמידה בהן באמצעות עו"ד הנפקות. מצד שני, אין הכרח שהחברה המנפיקה תהיה בעלת וותק מינימלי, או בעלת גודל מינימלי. לפיכך, חברה ישראלית יכולה להקים חברה חדשה בארה"ב שתבצע את ההנפקה הפרטית (או הציבורית). במקרה כזה יהיה טבעי שזו תהפוך גם לחברת האם או שהחברה החדשה תרכוש את הפעילות מהחברה הישראלית (מכספי ההנפקה).

 

סוג אחר של אוכלוסיה שנהנה מהחוק החדש היא אוכלוסית המשקיעים. עד כה אף אם היית רוצה להשקיע בחברות סטרטאפ מסוימות, לא יכולת לדעת על כך שהן מבצעות הנפקה (עקב המגבלות שהיו עד כה בדבר איסור פרסום ובפניה להמונים), וכן לא יכולת להשקיע סכומים קטנים שכן החברה היתה רשאית לפי החוק למכור מניות למספר מוגבל של לא יותר מאשר 35 משקיעים.

 

ולכן החברה המנפיקה לא יכלה לאפשר לעצמה לגייס סכומים קטנים מכל משקיע. שכן סכומים כגון $2,000 או $5,000 מכל משקיע, היו מסתכמים לסכום קטן מאוד, אם בסה"כ יש לא יותר מ 35 משקיעים.

 

האחרונים שנהנים מהחוק החדש הם העובדים האמריקאים עצמם שכעת יהיה להם יותר אפשרויות למצוא עבודה. זאת כי החברות הפרטיות יוכלו לגייס הון מניות חדש או הלוואות חדשות מציבור המשקיעים הפרטיים, ובכך כאמור ליצור עבודה. למעשה הדבר יעודד לדעתי גם את הכלכלה הישראלית, שכן כספי ההנפקה ממשקיעים אמריקאים יכולים להגיע לאחר ההנפקה לישראל ולאפשר העסקת עובדים בחברת הבת הישראלית.

 

נראה שהחוק החדש אכן מיטיב עם כולם. ואכן, החוק עבר תוך שיתוף פעולה מלא ובהסכמה של שתי המפלגות כאחד. (מושג הקרוי Bipartisanship).

 

ברק אובמה אמר בשעה שחתם על החוק "מעתה תוכל להשקיע בחברות סטרטאפ שאתה מאמין בהן" ואמר שזה סוג ה BIPARTISAN שהיה רוצה לראות. אף שזהו חוק של win win, החשש היחיד הוא שהסרת המגבלות הרגולטוריות עלולה לפגוע במשקיעים. לשם כך נקבעו מגבלות של מקסימום סכום כספי שניתן לגייס מכל משקיע בהנפקות Crowdfunding כדי לאפשר פיזור סיכון, וכן נקבע שהנפקות פרטיות מסוג 506 יהיו רק למשקיעים שהם ACCREDITED.

 

החוק החדש נחתם על ידי הנשיא אובמה ביום 5 באפריל 2012, וחלקו כבר בתוקף. חלקו הקטן, הקשור בהנפקות מסוג תקנה 506, מחכה לחלוף אותם 90 ימים שבמסגרתם הטיל החוק על רשות ניירות ערך האמריקאית (ה SEC) שתפרסם תקנות מתאימות כפי שקבע החוק החדש.

 

זה יקרה בדיוק ביום 4 ביולי 2012. (צירוף מקרים ? – יום העצמאות האמריקאי). החלק האחר, הנוגע לכניסה לתוקף של ה- קראודפאנדינג, מחכה לאותם 270 הימים שהוקצבו לרשות לקבוע תקנות, וזה יקרה בדיוק ביום 31.12.2012 .

 

החוק החדש הביא לחידושים בשישה נושאים שונים. חלק מאותם נושאים מעניק הקלות לחברות פרטיות שרוצות לצאת לבורסה, או לחברות פרטיות גדולות מאוד. אך החלק שמעניין יותר לצורך מאמר זה הוא ההקלות בתחום ההנפקות הפרטיות.

 

הנושא האחד הוא Crowdfunding והנושא השני הוא ההקלה מאיסור הפרסום ואיסור השידול שהיה מוטל עד כה על הנפקות פרטיות ל ACCREDITED INVESTORS . החוק תיקן באופן שמקל מאוד מעתה לבצע הנפקות פרטיות מהסוג של REG. D 506 . אלו הנפקות מאוד אטרקטיביות שמאפשרות לחברות לגייס סכום בלתי מוגבל בכל הנפקה, ממספר כמעט בלתי מוגבל של משקיעים, ובסכום בלתי מוגבל מכל משקיע, והכל בתנאי שהמשקיעים עם ACCREDITED INVESTORS.

 

להלן בקצרה כל ששת החידושים כולל אלו שמאמר זה לא דן בהם:

 

(1.) הוגדר מושג חדש של "חברת צמיחה" EmergingGrowth Company וחברות אלו מקבלות הקלות ביציאתן לבורסה. חברות אלו הן חברות שהכנסתן בשנה האחרונה היתה לא יותר מאשר ביליון (מיליארד) דולר.

 

(2.) תוקן החוק בקשר לתקנה 506 בדבר הנפקות פרטיות בסכומים בלתי מוגבלים. וכעת מותר יהיה לפרסם חופשי ולשדל גם אנשים שהמנפיק לא קיים איתו היכרות קודמת.

 

(3.) יצירת המכשיר החדש שנקרא Crowdfunding כולל המושג Funding Portal

 

(4.) Small Company Capital Formation.

 

(5.) הגדלת מספר בעלי המניות בחברה פרטית מעל המקסימום שהיה נהוג, כדי לאפשר לחברה להמשיך לגדול בלי שתיחשב לציבורית.

 

דוגמא לכך היא פייסבוק שרצתה לגדול מאוד לפני שיצאה לציבור. כעת חברות לא ייאלצו להפוך ציבוריות אלא להמשיך להיות פרטיות אף שיהיה להן מספר גדול של משקיעים. התיקון בדבר הנפקות הקרויות 506 יאפשר להן זאת ביתר שאת. המספר המקסימלי החדש של משקיעים הינו: 2,000 או 500 משקיעים שאינם accredited Investors.

 

(6.) תיקון למספר בעלי המניות לחברה פרטית שהיא בנק. Capital Expansion

 

Crowdfunding and Private Placements

 

עד לכניסת החוק החדש (הJOB ACT ) לתוקף, המחוקק דאג להחמיר באיזון שבין האינטרסים של העסקים והמיזמים שרצו לגייס הון ובין האינטרס של שמירה על המשקיע "הקטן" שלא "ייפגע" מהשקעה בחברה. האיזון הזה לדעת רבים החמיר מדי עם החברות ולמעשה סגר את הדלת בפני החברות לגייס הון, למעט פתחים קטנים מאוד.

 

לדוגמא, לא ניתן היה למכור מניות ליותר מאשר 35 משקיעים, אלא אם היו משקיעים "אקרדיטד" (שפירושו בקיצור משקיעים שהם: בנקים, משקיעים מוסדיים- כגון קרנות פנסיה, חברות גדולות, אנשים בעלי הון רב של מעל מליון דולר, וכדומה). כמו כן, אסור היה לפרסם את ההנפקה כך שאיש לא ידע על קיומה מלבד קומץ קטן של אנשים. היה אף אסור לעשות "שידול" למכירה של ניירות הערך לאנשים שאינך מכיר.

 

יש לזכור שמשקיעים מוסדיים או בנקים ממילא לא משקיעים בהנפקות של חברות קטנות ובדרך כלל גם לא בהנפקות של חברות גדולות באם אינן נסחרות בבורסה. לפיכך החברות הקטנות יכלו עד עתה לפנות רק למי שמוגדר כעשיר מאוד ורק אם הכירו אותו קודם לכן (דבר שמצמצם את האפשרויות באופן ניכר).

 

ואכן, זה הגביל מאוד. זה גם פיתח את תעשיית משקיעי ה"אנג'לים". אך כעת נפתח החלון.

 

CROWDFUNDING מאפשר לחברות קטנות לבצע הנפקה באינטרנט להמונים. אמנם יש מגבלות של סכום הכסף שמותר לגייס מכל משקיע (כדי שיפזר סיכוןו שלא יפסיד את כל הונו בהשקעה אחת) ויש עוד מספר מגבלות.

 

אך אפשר יהיה לגייס הון דרך האינטרנט. לדוגמא: תארו לכם סטרטאפ שיוכל לגייס מחמש מאות משקיעים, כל אחד ישקיע רק 2,000$, וזה אומר בסהכ 1 מליון דולר. מכיוון שבהליך של קראודפאנדינג ניתן לפנות ולגייס הון מכל אדם (!) גם אם הוא עשיר וגם אם הוא עני, אזי כמובן שהחברה יכולה לפנות למשעה לכל מי שהוא כבר לקוח שלה.

 

לדוגמא, חברה שפיתחה אפליקציה לאייפון, ומכרה כבר את האפליקציה ל 2,000 איש (מספר קטן יחסית לכמות הלקוחות בשוק זה), יכולה לפנות ולגייס הון מניות מ 500 איש שכבר רכשו את האפליקצה שלה. היתרון הוא שאותו קהל לקוחות כבר מכיר את המוצר (שהרי הם קנו והשתמשו בו) ויודעים מה הסיכוי שהחברה תצליח בהמשך. כך הם הופכים שותפים.

 

תארו לכם את האפשרות שיזם יקים חברה חדשה ויארגן הנפקה פרטית מכל תושבי השכונה, חמש מאות במספר, כדי לרכוש את המסעדה השכונתית (או הסופרמקט השכונתי). בדרך זו כולם שותפים, ואפשר שכל המשפחות יהיו הבעלים של הסופרמרקט במשותף. את ההנפקה יוכל לעשות דרך "פאנדינגפורטל" - FUNDING PORTAL, שזה מושג שיצר החוק החדש. החוק קובע איזה רשיון דורשפאנדינג פורטל ומה תנאי העבודה שלו.

 

יצויין שב CRWODFUNDING יש מגבלות של גודל הסכום שניתן לגייס מכל משקיע, והדבר תלוי בגודל הכנסתו או בגודל השווי הנכסי שלו (NET WORTH). פירוט מגבלת הסכומים בקצרה: ניתן לגייס מכל אדם בין 2,000$ עד 100,000$ תלוי בנתונים שלו. ובסך הכל לא ניתן לגייס יותר מאשר 1,000,000$ במשך 12 החודשים האחרונים. (על פי דעתי, מותר כל שנה 1 מליון דולר נוספים).

 

הנוסחה של מגבלת הסכומים ביתר הרחבה היא כזו:

 

מכיוון שהמקיסמים תלוי בסוג המשקיע, נסתכל על המשקיעים כמחולקים לשני סוגים: כאלה שיש להם הכנסה שנתית, או שווי נכסי נטו (רכוש בניכוי חובות), מתחת ל 100,000$ (נקרא לאלו למען הנוחות "העניים") וכאלה שיש להם הכנסה שנתית או שווי נכסי נטו מעל 100,000$ (נקרא להם כאן "העשירים").

 

אם מדובר במשקיע "עני" אזי מותר לגייס ממנו בכל הנפקה את הגבוה מבין: 2,000$ או 5% מהכנסות או מהשווי הנכסי נטו שלו. ובאם מדובר במשקיע "עשיר" אזי מותר לגייס ממנו בכל הנפקה את הגבוה מבין 10% מהכנסתו או מרכוש נטו אך לא יותר מאשר 100,000$ .

 

שימו לב שלמרות המגבלה, ניתן לגייס גם ממשקיע עני (ואף מובטל) בהנפקת CROWDFUNDING סך של 2,000$ אף אם הכנסתו השנתית הינה אפס ורכושו נטו הינו אפס (או אף אם הוא בחובות ואין לו רכוש כלל). זוהי רק המחשה של מצב קיצון אך זה מותר.

 

החידוש השני של החוק הינו בתחום הנפקות פרטיות בסכומים גדולים יותר. שם ניתן לגייס גם עשרות מליוני דולר (וכמובן אפשר רק מליון דולר אחד). החוק תיקן את תקנה 506 של REG D ותקנה זו מאפשרת גיוס הון ללא הגבלת סכום (!). פירושו,שאין הגבלה על הסכום הכולל של ההנפקה וגם אין הגבלה על הסכום שמותר לגייס מכל אדם. כך לדוגמא, אפשר שאדם אחד ישקיע 500,000$ והסך הכולל של ההנפקה יהיה 20,000,000$.

 

הבעיה היתה עד כה עם איסור הפרסום של ההנפקות ואיסור פניה למשקיעים באופן גורף. האם ראיתם אי פעם מודעת פרסומת בטלויזיה או בעיתון, או על אוטובוס, הפונה למשקיעים ומציעה מניות בחברה פרטית?

 

אני מתאר לעצמי שעד כה לא ראיתם פרסומות של הנפקת ניירות ערך. החוק בארה"ב (ואגב, גם בישראל), היה כזה שהרשויות רצו למנוע פגיעה במשקיעים הקטנים ולכן שיווק מניות וגיוסי הון לחברות היה כפוף לתקנות מחמירות מאד ובעיקר נקבע שאסור לפרסם.

 

הדרך היחידה להגיע לציבור רחב היתה הנפקות לציבור בבורסה, אך שם זה מגרש משחקים שונה לגמרי. שכן רישום חברה למסחר בבורסה הוא תהליך יקר ודווקא העסקים הקטנים והסטרטאפים אינם יכולים להרשות לעצמם להיכנס לבורסה. לעומת זאת, בהנפקות פרטיות, היו מגבלות רבות ובין השאר רובן היו מוגבלות ל-35 איש (ראה תקנה(b)(2) 230.506. ) לפרק 17 של ה CFR).

 

היוצא מן הכלל היה מכירה למשקיעים הנקראים "Accredited Investors". אסביר את ההגדרה של AccreditedInvestors בהמשך, כי ההגדרה הזו היא המפתח כעת להנפקות פרטיות. לאחר החוק החדש היא חשובה ביתר שאת. בכל אופן, על כל סוגי ההנפקות הפרטיות חלו עד כה מספר איסורים. העיקרי והדווקני שבהם הינו האיסור על "פרסום כללי" והאיסור על "שידול כללי".

 

אחד החידושים העיקריים בחוק החדש מלבד יצירת המכשיר הקרוי CROWDFUNDING , הינו שהאיסור הזה על פרסום כללי ועל שידול כללי, לא יחול מעתה על הנפקות פרטיות מהסוג של 230.506REGULATION D. (שימו לב שהפטור מפרסום לא יחול על הנפקות מסוג סעיפי חוק 504 ו- 505 אלא רק הנפקות מהסוג של תקנה 506).

 

בכל אופן, על פי סעיף 201 לחוק החדש (JOBS ACT), תתוקן תקנה 506 כך שיהיה מעתה פטור מהאיסור על פרסום כללי ועל GeneralSolicitation . זאת כאמור לגבי הנפקות פרטיות מסוג Regulation D 230.506. התנאי היחיד שקובע החוק החדש הינו שהמכירה למשקיעים תיהיה אך ורק למשקיעים העונים להגדרה של - Accredited Investor.

 

נשאלת השאלה האם מותר לפרסם רק לAccreditedInvestors? לדעתי, החוק לא הגדיר את התנאי באופן שהפרסומות מותרת רק לסוג זה של משקיעים, היינו לקהל מטרה ספציפי של Accredited Investor, אלא נכתב ש"המכירה" תהיה רק למשקיעים כאלה.

 

לאור זאת, לדעתי המשפטית מותר לפרסם לכלל האוכלוסיה, כולל למשקיעים שאינם עשירים, ובכל מקום, כולל בטלויזיה, על גבי אוטובוסים, על billboard , וכיוב', ובלבד שבסופו של ההליך ההצעה והפרסום, המכירה (עצמה) של ניירות הערך למשקיעים תהיה אך ורק למשקיעים שהם AccreditedInvestors.

 

ומכאן המהפכה. מעתה ואילך ניתן יהיה להנפיק הנפקות פרטיות בכמות בלתי מוגבלת של כסף, כך שזה יכול להיות סכום של 1 מליון דולר בלבד, או של 5 מיליון דולר ואף של 10 מיליון דולר ויותר, מכל סוג של נייר ערך, כך שזה יכול להיות אגרות חוב ולא רק מניות אקוויטי.

 

העיקר הוא שכל זאת ניתן יהיה לביצוע תוך פרסום בטלויזיה באינטרנט, בעיתונים או במגזין, או על לוח המודעות השכונתי (!), ובלבד שלפני ביצוע מכירת הנייר לכל אחד מהמשקיעים יעשה המנפיק ניסיון סביר כדי להשתכנע באופן סביר שאותו משקיע הוא Accredited. אזכיר שזהו חוק אמריקאי ולא ישראלי. ולכן בישראל הדבר עדיין אסור.

 

מכאן החשיבות של ההגדרה של המושג Accredited Investor. על פי ההגדרה בחוק, זה יכול להיות בנק או משקיע מוסדי כגון קרן פנסיה, או חברה שיש לה נכסים ביותר מ-5 מיליון דולר, והעיקר הוא הסעיפים הנוגעים למשקיעים פרטיים, ושם ההגדרה אומרת: Accredited Investor הוא אדם פרטי שיש לו "שווי אישי נכסי נטו"- net worth (לבדו או יחד עם בן/ בת זוגו) שעולה על 1 מיליון דולר. (ויש הרבה מאוד אנשים כאלה בארה"ב).

 

אפשרות אחרת, וחלופית, להכליל אדם פרטי בהגדרה של Accredited Investor הוא מי שיש לו הכנסה של 200,000 דולר בשנה בכל אחת מהשנתיים האחרונות או מי שיש לו יחד עם בן/ בת זוגו הכנסה של 300,000 דולר בכל אחת מהשנתיים האחרונות, וכן שיש ציפייה סבירה שאותה הכנסה תימשך גם בשנה הנוכחית.

 

כמה אנשים יש בארה"ב העונים על ההגדרה של אקרדיטד אינבסטור (Accredited Investor)? ובכן, על פי מקורות שונים ישנם בין 5 מליון ל 7 מליון אנשים מובגרים כאלה בארה"ב (נכון לשנת 2008. ראה הביזניסוויק, שמתבסס על מחקר של אחרים).

 

לסיכום יש חשיבות רבה להגדרה של מיהו Accredited Investor ומי איננו כזה, מאחר ומעתה ואילך ניתן יהיה על פי התקנה 506 של Regulation D המתוקנת, לפרסם הנפקות פרטיות ללא מגבלה, ולפנות ולהציע גם למי שאינך מכיר (ללא היכרות קודמת), וללא המגבלה של 35 משקיעים, דהיינו ממספר בלתי מוגבל של משקיעים, וניתן יהיה לגייס כספים בכמות בלתי מוגבלת לכל הנפקה (גם של 10,000,000$), והכל בתנאי עיקרי אחד: שהמשקיעים שישקיעו (בפועל) יענו על ההגדרה הזו, של Accredited Investors.

 

עד כה לא שמעתם רבות על האפשרות של הנפקות מהסוג של תקנה 506, וזאת כי הן היו על פי החוק מעין"סודיות", תוך איסור פרסום, או נעשות רק מול מי שמכירים מראש. אך כעת זהו מכשיר יעיל מווד לגיוסי הון ולבחירת חברות שתרצו להשקיע בהן באופן פרטי.

 

להלן נוסח האיסור על הפרסום ועל השידול הכללי שהיה עד כה, ואשר בוטל כעת על הנפקות פרטיות מסוג 506 (איסור זה עדיין קיים על סוגי הנפקות פרטיות מהסוגים האחרים):

 

“No general solicitation orgeneral advertising including but not limited to the following: anyadvertisement, article, notice or other communication published in anynewspaper, magazine or similar media or broadcast over television or radio and……” etc..

 

(האיסור האמור לגבי פרסום ולגבי general solicitation- מצוי בפסקה קטנה ( (c של 230.502והאיסור חל על כל סוגי ההנפקות הפרטיות של Regulation D דהיינו כולל על הנפקות של 230.501 עד 230.508.)

 

החוק החדש גם קובע שהמנפיק צריך להשתמש בשיטות שייקבעו על ידי הSEC כדי שהמנפיק יניח את דעתו באופן סביר שאכן כל משקיע הוא מסוג של Accredited. השיטות הללו עשויות לכלול לדוגמא הגשת בקשה לכל משקיע שימלא שאלון בכתב שבו עליו להצהיר מה שווי הנכסי הכולל נטו שלו, (Individual Net Worth) ומה ההכנסה שלו בשנתיים האחרונות, והוא יצטרך לאשר באותו טופס שהוא עצמו חושב שהוא נופל בגדר ההגדרה של Accredited Investor

 

אין במאמר זה משום מתן ייעוץ משפטי. על הקורא להתייעץ עם עו"ד לפני ביצוע פעולה כלשהי. הקורא מסכים שאין כל אחריות על הכותב בנושא מקצועי כלשהו.

 

מאת: עו"ד רו"ח הדר ויצמן

 

Hadar Weitzman Attorney (Israel and California)and CPA (Israel)