חובת הנאמנות של סוכן הביטוח

מאת: עו"ד ג'ון גבע.

פסק דין חשוב ומעניין, שניתן מפי כבוד השופטת דליה אבי גיא בעניין ת"א 31685/98 שני שלמה (ע"י עו"ד חיים קליר) נ' לב צבי (ע"י עו"ד שמואל אהרנסון).

שלֹמה שני (להלן: "שלֹמה") היה מנהל ובעל מניות בחברה בע"מ. באחד הימים ובעקבות הפנייה של שותפו, שהחזיק בפוליסת ביטוח מנהלים, פנה שלֹמה לסוכן הביטוח, צבי לב (להלן: "סוכן הביטוח"), על מנת לרכוש גם כן פוליסת ביטוח מנהלים (להלן: "הפוליסה"). סוכן הביטוח הכין לשלֹמה הצעה לפוליסה, אשר לא כללה כיסוי ביטוחי ספציפי לגילוי מחלות קטלניות (לרבות סרטן). הצעה זו נחתמה על ידי שלֹמה, ובהתאם להצעה הוצאה עבורו פוליסת ביטוח מנהלים.

טענות הצדדים:
במהלך תקופת הביטוח אובחן שלֹמה כחולה במחלת הסרטן. לטענת שלֹמה, סוכן הביטוח הציג מצג שווא רשלני לפיו הפוליסה מכילה את כל הכיסויים הביטוחיים האפשריים. לטענתו, לאור הפרמיה הגבוהה ששילם, הוברר לו, כי הפוליסה לא כללה את כל הכיסויים הנדרשים, לרבות כיסוי ביטוחי במקרה של מחלה קטלנית כגון סרטן וכיסוי במקרה של אובדן כושר עבודה מורחב. בכך הפר למעשה סוכן הביטוח את חובת הנאמנות והזהירות ללקוח. סוכן הביטוח היה צריך להציע פוליסה, שכוללת כיסוי נגד מחלות קטלניות ואובדן כושר עבודה מורחב.

לטענת סוכן הביטוח, פנה אליו שלֹמה בדרישה לרכישת פוליסת ביטוח מנהלים מאותו הסוג ובאותו היקף, שהוצאה לשותפו של שלֹמה. כמו כן בסמוך להוצאת הפוליסה קיבל שלֹמה את הפוליסה לעיונו, ולא נטען לחיסרון של כיסויים ביטוחיים, או אי עמידה במה שסוכם.

הדיון בבית המשפט:
בית המשפט ציי, כי ההיקף המוחשי של חובת הנאמנות של סוכן הביטוח לא זהה בכל המקרים, והיא תלויה בטיב היחסים שבין השולח לבין השלוח. יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות בהן נערך כל ביטוח, ואת המידע שקיבל הלקוח. בית המשפט קבע, כי שלֹמה פנה לעשות ביטוח בעקבות המלצתו של שותפו. לשותפו הייתה פוליסת ביטוח מנהלים, ועל פי הצעתו פנה שלֹמה לרכישת פוליסה זהה, כך שהחברה תשלם עבורם את הפרמיה בגין הפוליסה.

מפסק הדין עולה, כי סוכן הביטוח לא הוזמן על ידי שלֹמה לצורך הצעת ביטוחים מסוגים שונים. סוכן הביטוח נדרש להציע פוליסה ספציפית, וכך אמנם נעשה.

אמנם הלכה פסוקה היא, שעל סוכן הביטוח לפרוס בפני הלקוח את מגוון התוכניות, אשר עשוי לענות לצרכיו, וזאת לאור חובת האמון המוגבר וחובת הגילוי. על סוכן הביטוח להימנע מלספק נתונים זרים ולא רלוונטיים אשר עשויים לבלבל ולהטעות. בית המשפט קבע, כי בנסיבות העניין "ביטוח כיסוי מחלות קטלניות לא היה בבחינת מידע רלוונטי."

בנוסף, טופס ההצעה, שעליו חתם שלֹמה, כלל אפשרות כיסוי מחלות קטלניות, שלא נבחרה על ידי שלֹמה. בית המשפט קבע, כי שלֹמה ידע בדיוק איזה מוצר הוא רכש מסוכן הביטוח, ואילו רכיבים נכללים בפוליסה, שכן בין חברת הביטוח לשלֹמה התנהל מו"מ ממושך בעניין סעיף ההחרגה הנוגע לאובדן כושר עבודה לגבי פגיעות גב.

באף שלב לא ביקש שלֹמה לבצע פוליסה המקיפה את כל הסיכונים. השופטת אבי גיא קבעה כי "בסופו של יום, קיבל התובע את המוצר שביקש...". בית המשפט קבע, כי שלֹמה לא היה מעוניין בכיסויים ביטוחיים מכל סוג.

האפשרות של כיסוי ביטוחי למקרה של מחלות קטלניות מהווה ביטוח, השונה מהותית מזה ששלֹמה ביקש מסוכן הביטוח. אשר על כן, נקבע כי " ...אותן חובות של פירוט מידע רלוונטי, גילוי מגוון המסלולים והתוכניות ומתן הסבר על ההבדלים שביניהם, אינם חלים בענייננו, שכן מדובר ב"מוצר" אחר."

בסיכום דבריה קבעה השופטת, כי: "... תביעתו של התובע הינה בבחינת חוכמה שלאחר מעשה ונולדה לאחר שאירע לתובע האירוע המצער של גילוי מחלת הסרטן. ניכר בתובע ...., כי עושה כל מאמץ להתאים גרסתו להלכות הקובעות את רשלנות סוכן הביטוח, גם על דרך עיוות והתאמת העובדות. בעדותו של התובע מצאתי סתירות, גם אל מול התצהיר."

לאור כל האמור, נקבע כי שלֹמה לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, והתביעה נדחתה.