מאת: עו"ד ג'ון גבע.

בבית משפט השלום בחיפה, ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט שלמה לבנוני בעניין ת"א 7721/02 ריאן עומר (ע"י עו"ד יאסין וסאם) נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ע"י עו"ד גדבאן רוסתום).

לריאן עומר (להלן: "עומר") הייתה פוליסת ביטוח חיים במנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"). במהלך תקופת הביטוח טען עומר כי נפל ממדרגות ביתו, ונחבל בברכו הימנית. בעקבות פגיעה זו נותר עומר באי כושר עבודה במשך 10 חודשים.

בין עומר לבין מנורה נתגלעו חילוקי דעות כמעט בכל תחום אפשרי. לטענת עומר, יש לפצותו לפי 4,000 ₪ לחודש במשך 12 חודשי אי כושר. מנגד טענה מנורה, כי התאונה כלל לא אירעה, ואין כל קשר סיבתי בין קרות התאונה לבין מצבו הרפואי של עומר לפני כן. כמו כן נטענו טענות בגין ניסיון של עומר לרמות את מנורה, או לנסות להכשילה בהוכחת החבות. מנורה טענה, כי הוסתרו ממנה עובדות מהותיות, וההודעה על האירוע ניתנה באיחור, מה שהקשה על הוכחה ובדיקה של נסיבות התאונה. בנוסף נטען, כי הפוליסה מכסה אי כושר לתקופה של 12 שבועות בלבד ולא 10 חודשים כנטען על ידי עומר.

בית המשפט שמע את טענות הצדדים, ובחן האם עומר הרים את הנטל הדרוש להוכחת תביעתו.

עומר נמנע מלהתמודד עם כתב ההגנה המפורט של מנורה. תצהירו לא עשה זאת, חרף טענותיה החמורות של מנורה בנוגע להגנבת ראיות פסולה והצהרות כוזבות. באשר להצהרות הכוזבות טען עומר, שמנורה הייתה צריכה לבדוק את נכונות הצהרותיו. השופט לבנוני התייחס לכך באומרו, שמשתמע מכך שעומר היה רשאי למסור הצהרות כזב, והיות ומנורה לא בודקת את אמיתות ההצהרות של מבוטחיה, ומניחה שמבוטחיה דוברי אמת הם, הרי שאין לה על מה להלין, אלא על עצמה בלבד. על כך קבע השופט "...על משקל "הרצחת וגם ירשת", "הכיזבת בהצהרותיך וגם התלוננת על אי בדיקת אמיתותן?".

בנוסף, קבע השופט, כי אופן קרות האירוע לא מתיישב עם הפגיעה ברגל. עומר טען, כי החליק על הרצפה ונפל מהמדרגות. לפיכך, החבלה הייתה צריכה להיות בחלק החיצוני של ברכו. באופן מפתיע עולה מהחומר הרפואי, כי הפגיעה אירעה בחלק האחורי של רגלו.

בנוסף, בנוגע לגובה הפיצוי בהתאם לפוליסה, הרי שבהצעת הביטוח הצהיר עומר, כי הוא דורש פיצוי שבועי לאי כושר עבודה בסך של 4,000 ₪. עומר הצהיר על כך מפורשות, שסכום הפיצוי השבועי המבוקש אינו עולה על 75% מהכנסתו השבועית. בהתאם להצהרה זו עולה שהכנסתו החודשית של עומר עולה כדי 21,333 ₪. יחד עם זאת, מתלושי השכר שצורפו עולה, כי הכנסתו של עומר עומדת על סך 3,500 ₪ בלבד, כך שהפיצוי השבועי אמור להגיע לסכום של 656.25 ₪ בלבד, ובניגוד לעמדתו של עומר. בית המשפט קבע, כי: "אין ערוך לחשיבות ההצהרה האמורה של התובע." בשום פנים ואופן לא הייתה כל כוונה מצידה של מנורה להעניק פיצוי, העולה מעל ומעבר, על הכנסתו האמיתית.

בניגוד להצהרתו הכוזבת של עומר, מהחומר הרפואי עולה תמונה שונה לגמרי. מחומר הראיות עולה שעומר סבל מ – 5 תאונות בעבר. יתר על כן, עובר לתאונה נחבל עומר בברכו הימנית כתוצאה ממסמר. מחוות הדעת של המומחה הרפואי עולה, כי פגיעה זו מתיישבת עם המגבלות להן טוען עומר, וכל אופי החבלה של האירוע הנטען נשלל על ידו.

בנוסף, התאונה לה טוען עומר, אירעה לדבריו חודש לאחר כניסת הפוליסה לתוקף, וזאת לדברי השופט: "מתוך רצון להוציא תגמולי ביטוח בטענות שווא בגין תאונה שספק אם התרחשה, ומכל מקום ברי לי היעדר הקשר הסיבתי שלה להיעדר כושרו של התובע לעבוד."

חיזוק לכך ניתן לשאוב מהעובדה שההודעה על מקרה הביטוח ניתנה לאחר חודשיים וחצי ולא 48 שעות כנדרש על פי הפוליסה.

אשר על כן, החליט בית המשפט, כי יש לדחות את התביעה עקב הצהרה כוזבת, הסתרת המידע הרפואי והשיהוי הבלתי מוסבר לגבי מתן ההודעה.