במשך תקופה של שנה וחצי הועסקה אישה במוסד חינוכי בעיר כמלווה של ילד חולה סוכרת, באמצעות חברות שונות. היא פוטרה בזמן שהייתה בהריון ותבעה פיצויים מהעירייה ומשתי החברות שהועסקה בהן. לאחרונה נקבע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי עיריית אלעד היא זו שהייתה מעסיקתה של הסייעת בתור מזמינת העבודה, והיא האחראית לשלם לה פיצויי פיטורין, פיצוי על אובדן הכנסתה בתקופה המוגנת וזכויות נוספות בסך כולל של כ-26 אלף שקלים. נוסף על כך תשלם העירייה את הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך של 6,000 שקלים.


תחילה הועסקה הסייעת בחברת כוח אדם שסיפקה שירותים לעירייה, ולאחר מכן הועסקה על ידי עמותה לחינוך ורווחה. במהלך הקיץ גילתה על הריונה והודיעה על כך בשמחה למעסיקיה בעמותה ובעירייה. לא חלף זמן רב והעמותה הודיעה לה כי היא מפוטרת משום שהעירייה סיימה את ההתקשרות איתה, ובחרה להחליפה בעמותה אחרת.


מי היה המעסיק במועד שבו הסתיימו יחסי העובד-מעביד, והאם הסייעת הופלתה בגלל הריונה?


ימים ספורים היא הועסקה שוב על ידי חברת כוח האדם, בתקופת הביניים שבמסגרתה הוחלפו העמותות בעירייה, ואז נאלצה לצאת לשמירת הריון שנמשכה שלושה חודשים. כשמצבה הרפואי השתפר היא דרשה לשוב לעבודה, אך למרות זאת לא הועסקה מחדש. לאחר שילדה את בנה בשעה טובה ובתום חופשת הלידה, פנתה שוב למספר גורמים בעירייה אך לא קיבלה את ההזדמנות לחזור לעבודה.


בהתאם לראיות, בית הדין קבע כי המעסיקה האמיתית של הסייעת בזמן שהייתה בשמירת הריון היא עיריית אלעד. אחרי שסיימה העירייה את ההתקשרות עם העמותה, עובדי העמותה ובתוכם התובעת הועברו לחברת כוח האדם, אך זאת רק כדי שתשמש צינור להעברת שכרם.

בפועל העירייה היא זו שדאגה לשיבוצי העובדת בעבודה, פיקחה עליה ושמרה איתה על קשר ישיר, בלי קשר לחברת כוח האדם.


ההזדמנות הראשונה לשלב את העובדת בחזרה בעבודה הייתה כשחזרה משמירת ההריון, והעירייה בתור מזמינת העבודה מהעמותה החדשה הייתה צריכה להיות אחראית על שיבוצה מחדש, או לכל הפחות לפנות לממונה לצורך קבלת היתר לפיטוריה. לא ייתכן שהעובדת תישאר ללא מעסיק עקב שינוי המעסיקים, בייחוד בתקופה כה רגישה בחייה שבה היא צריכה לדאוג לבריאותה ולבריאות העובר ולא לשינויים שאין לה כל שליטה עליהם במקום עבודתה.


מלבד זאת, בתום כל שנת לימודים העירייה הייתה נוהגת לפטר את הסייעות, אף שהיה ברור כי יועסקו מחדש בתחילת שנת הלימודים הבאה, ובשל כך הסייעות לא צברו זכויות וקופחו. מכל הסיבות הללו נקבע שהעירייה אחראית להפסקת עבודתה של הסייעת בזמן שהייתה בהריון, ולא העמותות שהעסיקו אותה.


עם זאת לא הוכח כי הסייעת הופלתה בשל ההריון כשהעמותה החדשה לא קיבלה אותה לעבודה לאחר שחזרה משמירת ההריון, משום שהיא לא הציגה אישור רפואי כי היא כשירה לעבוד באותה תקופה.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר


בסופו של דבר נקבע כי העירייה תשלם לה פיצויים עבור אובדן ההכנסה בתקופת ההריון המוגנת, פיצויי פיטורין, אי הפרשת כספים לפנסיה ופיצוי ללא הוכחת נזק בסך כולל של כ-26 אלף שקלים, וכן תישא בהוצאות המשפטיות בסך של 6,000 שקלים.


ס"ע 14394-10-10